כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר: "יין שנשאר מגולה כמה שעות (אף־על־פי שבזמנינו אין מקפידים על גילוי משקין כדלהלן בחלק יורה־דעה סימן קל"ט סעיף ה'), אין מקדשין עליו, משום "הקריבהו נא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ או הֲיִשָּׂא פניך". ואפשר להכשירו ע"י סינון במסננת או בבגד..."

לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי אריאל נהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת כל בני משפחתו, ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר יחיא נהרי ז"ל, ואמו מרת בתיה בת יחיא ע"ה. תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר.

הערבים הישמעאלים וספרם קוראן [קורען], ההשקפה הנכונה ודעת־תורתנו הקדושה בהתייחסות לערבים בזמנינו, 'ומשמע ודומה ומשא'. איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וצורך החיזוק בענייני קדושה וצניעות.מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"ו

"תראו למשל בשו"ת רביד הזהב [סי' מ"ד] לגבי הפסוק [בראשית כ"ז, כ"ו], גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי, ששאלוהו כיצד לקרוא את תיבת 'ושקה'. והשיב להם בזה"ל: "ושקה לי, השי״ן בשו״א ופת״ח, כן היא הקריאה הנהוגה ברוב בתי כנסיות". תחשבו אולי הוא הביא מספרי התאג, מבניה הסופר או משהו דוגמתו. אבל לא. תשמעו מה הוא כותב, רק מדפוסים. התיגאן בכלל לא קיימים בראש שלהם..."

"שאל ידידנו הרב ניר טיירי יצ"ו, מה נֹאמר לגבי הפסוק, וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [בראשית כ"ז, כ"ה]. במלה 'לו', יש תרי טעמי. ובמלה 'יין', ישנה טפחא. הוא שאל אותי על כך באמצע השבוע. מה שייך בקשה ותחינה, בפסוק 'ויבא לו יין וישת'?..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק לך לך התשע"ח

פירש רש"י: "אמר יצחק בליבו, אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך". מצ"ב תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין הזכרת שם ה' לבטלה, פרטי דינים בעניין כינויים בשם ה', וכיצד מנהג קהילות קודש תימן יע"א בזה...

לעיון ולהורדה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין נוסח תפילת היוצא מבית המדרש -וביאור תוספת הפסוק שאינו כתוב בגמ' ברכות - שם מקורה של התפילה הנ"ל. פורסם בקובץ "המעין" - בהוצאת מוסד יצחק ברויאר וישיבת שעלבים, חודש ניסן שנת ה'תש"ע

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

מאמר "מדרש הגדול" בפסוק זה שאינו נמצא במדרשים אחרים, ומהו המקור למנהגינו לברך את חבירו בברכת 'אלהים יהיה עמך', והוא עונה 'ומעמך לא יסור'. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"א

"ובספר שפתי כהן מגורי האר"י על התורה פרשת חיי שרה על פסוק ויביאה יצחק וכו' כתב, הנר [פירוש, הכלי שבתוכו השמן. משבי"ר] היא האשה, והפתילה כנגד החלה, והשמן כנגד הדם, והאור כנגד אדם שהיה אורו של עולם. וצריכה האשה כשתדליק נר שבת שתתכוין לזה עכ"ל".

האם אפשר לומר את המלים "הולך נכוחו" בהשכבה לאשה. מדוע נקראת בשם "השכבה". האם לדעת האר"י ז"ל אין לומר את נוסח ההשכבה "מנוחה נכוחה וכו'". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מסעי התשע"ב

מנהג הנשים לשורר שיר זה בשעת ליווי הכלה לנישואין. ועניין השיר: סיפור נישואי רבקה ויצחק ע"י אליעזר עבד אברהם, ובאים לומר לכלה שזיווגם יעלה יפה כזיווג יצחק ורבקה. מתוך פירוש "נעימות שיר" שבדיואן נעימות שיר הוצאת פעולת צדיק. ודברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן בעניין שיר זה וסדר כניסת חתן וכלה לחופה

יצחק אבינו תיקן תפילת מנחה. להאזנה! שתי תשובות של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בענייני תפילת מנחה. א. האם צריך לומר וידוי ונפילת פנים בתפילת מנחה, ואיך מנהג ק"ק תימן בעניין זה? ב. האם אומרים עלינו לשבח בסיום תפילת מנחה? והאם שונה הדין בתפילת מנחה שאינה סמוכה לתפילת ערבית?