| | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ביאור המאמר כל שנה שאין מריעין בה בתחילתה – מריעין לה בסופה, והאם מדובר גם בר"ה שחל בשבת. התייחסות לאסון הנורא שקרה בשמיני עצרת, עוונות שחטאו בהם הנרצחים אשר השתתפו באותה חינגא שהיתה שם וכו'. בעניין הרכבת הקלה שנבנתה ע"י חילול שב"ק, פסק דין מהרה"ג משה רצאבי שליט"א לגבי הצורך להמתין מלהשתמש בה 'בכדי שיעשו', ומסקנת מרן שליט"א עד מתי ראוי להימנע מלנסוע בה. האם בר"ה שחל בשבת, זכות שמירת השבת שלנו היא במקום זכות תקיעת שופר, ומשל נורא מבעל מנחת עני בעניין זה. השלמה בעניין 'מי שבירך' שפירסמו בזמנו רבנים פשרנים, וחשיבות אמירת פסוק כל כלי וגו' בעת שמיעת אזעקה. מספר צפיות:1285 י"ד מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: הערה לגבי נוסח 'מי שבירך' לחיילי צה"ל וכו' שעשו רבנים עם השקפות לאומיות, ונוסח 'מי שבירך' שאותו כדאי להגיד כעת לרגל המצב. בעניין החצוצרות שהיו תוקעים בהן בני אהרן הכהנים בעת מלחמה, דעת הרמב"ם כי גם בזמנינו יש לתקוע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא וכו', מדוע אבותינו נע"ג בארץ תימן לא נהגו זאת, אלא תקעו בשופרות. מנהג אבותינו נע"ג לומר את שירת הים כסגולה להצלה משונאי ישראל, ופסוקים נוספים שראוי לכפלם, חוץ מן הפסוק תפול עליהם וגו'. השלמה לשיעור הקודם בעניין ביצת בית יענה, כי אמנם היא שותקת אבל היא גם נלחמת כאשר באים לקחת את ביציה. כנראה שתפילותינו בימים הנוראים לא היו כראוי וע"כ באה אלינו הצרה הזאת, ועל כן יש להוסיף כעת בתפילות הללו. השלמה בעניין הגורסים 'שועתנו תעלה לשמי מרומים, אֶל מלך יושב על כסא רחמים', וראיות נוספות כי צ"ל 'אֵל' בצירי ולא בסגול. השלמה בעניין הפיוט יום נעקד יצחק וכו', שישנם כאלה הנוהגים לאמרו בראש השנה, ולגבי המלים 'שוחט והנשחט והמאכלת', ביאורים נוספים בפיוט זה, ושתי הערות על המובא בתכלאל עטרת זקנים. המשך בעניין מדה כנגד מדה בזמנינו, הרחבה לגבי השאלה האם אנחנו כיום יכולים להבין מהו החטא שאותו צריך לתקנו, ביאור המעשה שהובא לגבי אלה שביקרו בבית הכנסת של עזרא הסופר וכו', וכן בעניין ההילולא בקבר רשב"י בל"ג בעומר, שהאריז"ל רצה לבטלה, השלמה לגבי כמה עניינים שהובאו בשיעור הקודם מדעת גדולי ישראל ומסקנת מרן שליט"א. אמירת הפסוק כל כלי וגו' בזמן אזעקת אמת. מספר צפיות:1295 ז' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: על מה ולמה באה עלינו 'מלחמת שמיני עצרת', במה צריך להתחזק ומה עלינו לתקן. התחלת הבירור. הערה קצרה לגבי תקיעה בשופר בעת אמירת י"ג מדות. חזרה לעניין דלעיל, וכוונת דברי מהרי"ץ זיע"א בתחילת איגרת המוסר, בענייני הנהגות התפילה בבית הכנסת, וחינוך הילדים למצוות. ביאור דברי מהרח"ו זיע"א על המזמור לולי י"י שהיה לנו וגו', בעניין ארבע הגָּלִיּוֹת שגלו ישראל, וגלות ישמעאל הקשה מהם שתהיה באחרית הימים. אין סתירה מכך שאנו אומרים מזמור זה בפורים, לאחר קריאת המגילה. ואדרבה. מדברי הרמב"ם באיגרת תימן לגבי גלות ישמעאל, חיזוק לאחד מן הטעמים שהביא מרן שליט"א בעניין תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת, והאם אכן עלינו לשתוק לנוכח גזירות אלו. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה, האם ניתן להצביע על דבר מסויים שיש לתקנו עקב האסון הנורא, כולל מקורות מגדולי ישראל. השלמה לגבי שני ימי חיתום הדין, יום הכיפורים והושענא רבה, ביאור העניין כי מהאסון הנורא שאירע בשמיני עצרת משמע כי לא זכינו בדין, תשובות לדברי הרב יחיאל יעקובזון שליט"א כי הדרך וההשקפה דלעיל איננה נכונה, ולראיה שהביא ממלחמת יום הכיפורים שאז עדיין לא נחתמו, ובירור אימתי בדיוק הוא זמן מסירת הפתקין בשמיני עצרת לביצוע גזר הדין רח"ל. האם ניתן לקשור את מצבינו כיום, ל'חבלי משיח' ולמלחמת גוג ומגוג, בירור האם מלחמת גוג ומגוג תתחיל בחג הסוכות, כי הפטרת שבת חוה"מ סוכות מדברת בעניין זה. חובה להתגבר על יצר ההסתכלות במכשירים הטמאים אפילו לגבי מה שקורה כעת במלחמת שמיני עצרת, ובעניין הסכנה שבראיית דברים כאלה אכזריים ונוראיים. מה עלינו לעשות בעת המלחמה, וחשיבות אמירת ויושע וגו' כאשר ההיכל פתוח. מספר צפיות:1370 ד' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין הנוסח שאומרים בימים הנוראים, "ותִכָּתבון כולכון ואנא עמכון, בספר החיים, ובספר הזכרון, ובספר מחילה וסליחה וכפרה", ובירור הדיוק בנוסח ברכת אדם לחבירו - או לציבור - בימים הנוראים עד מוצאי יוהכ"פ. ביאור מאמרו של רבי כרוספדאי [ראש השנה דף ט"ז ע"ב], שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים, נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכו', וכי ישנם 'ספרים' בשָמים? בעניין חמשת הספרים הנזכרים בפיוטים 'רחמנא', 'אבינו שבשמים', 'אבינו מלכנו' [השלמה לשיעור קודם], בירור מקום הוספת הפיסקא 'כתבנו בספר זָכִיּוֹת', ותשובה לשואלים כי מדברי מהרי"ץ משמע שישנו צורך להסמיך את 'כתבנו בספר פרנסה טובה' אל 'כתבנו בספר חיים טובים'. "הפר עצת כל אויבינו", המלה 'כל' לרבות את האויבים שבתוכנו. ביאור מהר"א הכהן ב'דרוש לתשובה', כי אנחנו מתפללים על ביטול מחשבות האויבים והשונאים שבינם לבין עצמם, והערה על דבריו. 'ספר הזכרון', מקורו מן הקדמונים, כגון רבי' עמרם גאון, וכן רש"י. האם ישנם שלשה ספרים או חמשה ספרים, יסוד גדול לגבי הכלול וצפוּן בדברי תורתנו הקדושה, כגון שמו של כל אדם מישראל, מעשים שהיו עם גדולי ישראל בעניין זה, ועל פי זה תשובה על השאלה דלעיל. בעניין 'משמרת המקדש' – מניעת הדיבור בבית הכנסת, עליו חתמו מתפללי ביהכ"נ פעו"צ ב"ב. 'אתרוגי הוד והדר' – אתרוג תימני מיוחס בכשרות בד"צ פעו"צ. בשבח הקובץ החדש דברי חפץ חלק כ"ב, והתייחסות למאמרים המובאים שם בעניין פת הבאה בכיסנין, ובדין חוזר וניעור, ומראה חוּם. מספר צפיות:1268 ד' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | עשרות תכנים במדור חג סוכות, כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי חג סוכות כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם! תזכו לשנים רבות ומועדים טובים! מספר צפיות:34576 י' תשרי ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין הפיוט שבסליחות, אליך י"י אקרא וכו' שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', מיהו אותו שמעי"ה הרמוז בר"ת שבמלים שבט יהודה וכו', דחיית הגירסא שכתבו חלק מסידורי הספרדים בסוף הפיוט, 'אֶל מלך יושב על כסא רחמים' [האל"ף בסגול], אין ראיה מעניין כפילות המלים בנוסח על הנסים וכו' כשם שעשית עמהם וכו', ודוגמאות לכך שהפייטנים סיימו במלים דלעיל ולא תיקנו זאת שם. ביאור הטעם שכתב מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיוט רחמנא וכו', כי בעשי"ת מוסיפים חמש פיסקאות של כתבינן וכו' כנגד ה' אצבעות הכותבות, ושגם בפיוט אלהינו שבשמים וכו' צריכים להיות חמש פיסקאות של כתבנו בספר וכו'. המשך [לשיעור הקודם] בעניין הפיוט אראלי מרומים וכו', האם צריכים לומר לפני כן את המלים מרן דבשמיא לך מתחננין אנן וכו', ובסופו את המלים והב לן ליבא לתיובתא וכו', השלמה לגבי מי חיבר פיוט זה, וחשיבות אמירתו למרות שאיננו נכלל בי"ב הסליחות העיקריות. המלצת מרן שליט"א לומר באשמורות את הפיוט יום נעקד יצחק לקרבן עולת וכו', להר"ר יוסף בן ישראל משתא זצ"ל, לאחר הפיוט אם אפס רובע הקן וכו' או במקומו, וביאור פיוט זה בהרחבה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי מנהגינו שלא תוקעים במוסף דר"ה יותר מעשר תקיעות, ובירור דברי המפרשים בעניין כמה יבבות יבבה שרה אמנו בעקידת יצחק וכו'. בעניין ה'בית האחרון' שבפיוט יום נעקד יצחק וכו', האם הוא הוספה שלא מן המקור. מספר צפיות:2112 כ"ד אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בירור ההלכה למעשה כאשר מרן הביא בשלחן ערוך 'סתם' ו'יש אומרים', דוגמאות לכך מתקיעת שופר ומחזזית באתרוג, דברי הרמ"ע מפאנו בעניין זה, והערה חשובה לגבי המביאים ראיה מהספר יד מלאכי, שכביכול סובר כי ההלכה היא כ'סתם'. בירור מה שכתבו מהרי"ץ והשת"ז בעניין דלעיל, ומו"מ בדבריהם. בעניין אמירת הסליחות שבארמית, כאשר האדם יחידי או כשאין עדיין עשרה. התייחסות למ"ש בספר מרכבות ארגמן, כי אוי ואבוי למי שאינו אומר את התוספת 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך' בנוסח בריך שמיה וכו', ביאור מדוע איננו אומרים תוספת זו, והשלמה לגבי החידוש כי במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך' [שבברכת מודים אנחנו לך וכו'] יש לכוין על הבנים שיהיו צדיקים וטובים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיסקא ב'אשמורות' למתודה חטאותיו וכו' לכן שבתי וניחמתי כי קרוב יום דיני, ודחיית הגירסא 'כי קרוב יום אסוני' משום שלא לפתוח פה לשטן, דבריו בעניין נוסח הכתובה 'בחיי ובתר חיי' ולא 'ובתר מותי' מן הטעם דלעיל, דברי מחזור אהלי יעקב בעניין הגירסא 'כי לא אדע יום דיני', והערה על תמיהתו כלפי מ"ש מהר"ח פאלאגי בעניין גירסא זו. השלמה בעניין הברכה 'תלין בטוב' כי אין בה משום פתיחת לשטן, התייחסות למכתבים שכתבו למרן שליט"א בעניין זה, וכן לנקודה נוספת המובאת במכתב השני לגבי מ"ש רש"י על הפסוק 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כי דיברו הכתובים בלשון הבאי. ראוי ורצוי לכלול בי"ב הסליחות העיקריות, גם את הפיסקא אראלי מרומים. מספר צפיות:1928 י"ז אלול ה'תשפ''ג | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בדין ס"ת שנמצאה בו טעות אשר נתגלתה לאחר שהמשיכו לקרוא, האם צריך לחזור שוב על הקריאה ממקום הטעות והלאה, מו"מ בדברי הפוסקים האחרונים ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות למכתב בעניין מה שהביא מרן שליט"א [שנתבאר בשיעור מוצש"ק שלח לך] לגבי עובדיה בן שלום, וסיפור משובש המובא לגביו בספר בכת"י. המשך בעניין תשובת הגר"י איבשיץ לאותו גוי ששאל אותו לגבי נוסח ברכת רופא חולי עמו ישראל, כי המדובר על ברית מילה, ביאור כי אין חובה שהישמעאלים לקחו את עניין המילה מן התורה. השלמה לגבי דברי הרמב"ן הסובר כי אכן ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אסור לחולה ללכת אל הרופא וכו', פירוש בשם נכד הבעש"ט בעניין זה, והערה על דבריו. השלמה בעניין הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל. מספר צפיות:1790 י' אלול ה'תשפ''ג | | |
|
|