עלון "נחלת אבותינו" להפצת מסורת ומנהגי תימן, המופץ ע"י עמותת "אחוות אחים" בעיר חריש ת"ו, בנשיאות מרן פוסק עדת תימן הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, ובניהולם של הרב יאיר שרפי הי"ו ור' איתמר עובד הי"ו. העלון כולל קומיקס אותנטי לילדים. מפעילות העמותה: כולל יום, כולל ערב, בית כנסת בלדי, בית כנסת שאמי, שיעורי תורה, דף היומי, תהילים לילדים, גמ"חים, ועוד. לפניות: הרב יאיר שרפי 052-7166601.

הרצועות האלו פסולות בהחלט: "בזמן האחרון התברר שיש שערוריה ברצועות התפילין, הדבר קיים כבר הרבה שנים, אבל הנושא הזה לא התברר עד תומו רק בזמן האחרון. והבעיה מאד קשה, פשה הנגע. התפרסם פסק שחתמו עליו גדולי הדור, ת"ח חשובים, דיינים, מורי הוראות, מתאריך ד' אב, בעניין רצועות תפילין המצויות בשוק, ונתברר כי הם עשויות משתי שכבות, שכבת עור ושכבת פלסטיק עבה או דקה דבוקה לעור. ובאו על זה חתימות של הרבה רבנים..."

"מאמר זה מיוסד לברר הדרך הנכונה של ההארכה, שהיא בדל"ת רפויה דווקא כפי ההלכה, מהגמרא ומהפוסקים ראשונים ואחרונים מערכה לקראת מערכה, אשרי הלומד והמלמד לשמור ולעשות ולקיים, וזאת הברכה, מאריכים לו ימיו ושנותיו אשרי מי שזכה, אשרי העם שככה". יצ"ל לראשונה בשנת התשס"א, ובמהדורא חדשה בשנת התשנ"ט.

במענה להערתו של האברך החצוף ר' אורן צדוק על הנכתב בחוברת "שערי יצחק" (שלח לך התשפ"א) ע"י מרן שליט"א בזה"ל: "מסתברא נמי כי בעומק העניין, טמון ותלוי הדבר הזה וכיוצא בו, בדעות קדומות, שרשיות והשקפתיות, זה מה שגורם להתנגד. ודי למבין, וא'זן מ'ילין ת'בחן ראשי תיבות אמת", וטענת הא"צ כי "רחמנא ליצלן מהאיי דעתא" וכו', הננו נאלצים לחשוף (לצערינו בלית ברירה) בפני הציבור הקדוש את המקור הטמא היחידי להתנגדות תליית ביצת בת יענה בבתי הכנסת. זה מה שעומד מאחורי דעת המתנגד לכך, כפי שהובעה בתשובתו הרדודה והשטחית של ר' אורן צדוק, אבל כמובן שהכל בהסתרה ובאחיזת עיניים, 'חמוץ בגדים הוא ולא מיין'. הוא רק שכח שיש בדורנו את מרן הגר"י רצאבי שליט"א, אשר בניגוד אליו הינו אכן מצוי ב"עומק העניין", ומעמיק ובודק כל דבר לעומקו, גם אם 'לא רואה המעיין בדברים הנכתבים אצלנו שמץ מזה'. היזהרו מן הצבועין!

הלכות ומנהגי קהילות ודשק תימן יע"א בכל הנוגע לקריאת "עשרת הדיברות", מתוך הספר "שלחן ערוך המקוצר" חלק שני (שבת) סימן ס' סעיפים ו'-ז', כולל הערות "עיני יצחק", למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

כתב מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר: "מדיני מורא האב, שלא יקראנו בשמו הפרטי, הן בפניו הן שלא בפניו, הן בחייו הן במותו. אלא יאמר "אַבָּא מָרִי" שפירושו אדונִי בלשון ארמי. ודוקא בפה. אבל בכתיבה, אינו צריך להקדים זאת..."

"לכן ספר זה (של הרב יצחק יוסף) נקרא 'עין יצחק', לא 'עיני', כי רק עין אחת פתוחה... זאת הסתכלות רק של עין אחת. הוא מסתכל רק מצד אחד, ואינו רואה את העין השנייה, לכן הוא ראה רק את זאת. מי שיודע, ישנם בודדים, מיעוטא דמיעוטא, שאפילו לא שמעו עליהם, העומדים בעשרת הדיברות. והוא מביא זאת, כביכול זהו ה"מנהג" שלנו..."

עם יציאת בני התורה מבתי המדרשות לחופשת 'בין הזמנים', על כל המשתמע מכך, מופץ פלייר בנושא "שמירת העיניים" ע"י ארגון "כתר מלכות", הפועל בהתייעצות והכוונה של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

לפני חשיפת המקור הטמא שעומד מאחורי ההתנגדות לתליית ביצת בת יענה בבתי כנסיות, כפי שפורסם בתשובתו של החצוף ר' אורן צדוק מקרית ספר - מודיעין עילית, מה עומד מאחורי הדברים ומי מנחה אותו, הננו יוצאים במבצע מיוחד בשם "עומק העיון", בו העשרה הראשונים שיגלו את אותו מקור טמא יקבלו כנגדו מנת קדושה ויראת שמים, ויזכו במנוי חינם לחוברות "שערי יצחק" - השיעורים השבועיים מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, למשך שנה שלימה! בהצלחה!

להאזנה! מדוע למנהג ק"ק תימן לא חותמים בברכה בשם בתפילת הדרך? מתי ראוי לומר את נוסח תפילת הדרך? להאזנה מתוך שו"ת ויאמר יצחק למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. וכן קטע לקריאה מתוך "שערי יצחק" בעניין ברכת הגומל לטסים או לנוסעים במקומות מסוכנים

האם נהגו אבותינו נע"ג בשיור אמה על אמה זכר לחרבן, וכיצד ראוי לנהוג? אלו תקנות נוהגות כיום זכר לחרבן? והאם מועיל בשיור אמה על אמה ארוך וצר? להאזנה ולקריאה! מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

השו"ת בעניינים דלקמן: בעניין התפילה להפרת עצה למהר"ש שבזי זיע"א. שאלות כלליות. תיקון חצות. נטילת ידים בכלי חד פעמי. כיבוס בתשעת הימים. שאלות שונות בענייני כשרות. בגדר שינת אפרקדן. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: נחמה מהנהגת השי"ת בגלות • נטילת שכר על לימוד תורה במשנת רבותינו. כתר ההלכה: המנהג במצות ההבדלה בשבת זו • האם קטן צריך להבדיל קודם שיאכל בת"ב • ברכת בורא מאורי האש לנשים במוצ"ש • מתי הוא סוף זמן קרית שמע למנהגנו. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית