-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
440 אורחים

סימן ל"ח - הלכות ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכל

מספר צפיות: 8631

[א] על פירות הגדלים באילן, מברכין בורא פרי העץ{א}, ועל פירות הגדלים באדמה והם כל מיני ירקות וקטניות ועשבים, מברכין בורא פרי האדמה. ולא נקרא אילן, אלא זה שהענפים שלו נשארים גם בחורף, ומוציא אחר־כך עלים מן הענפים, ואפילו הם דקים כגבעולי פשתן. אבל אם הענפים כָּלים לִגְמַרֵי בחורף, ואינו נשאר רק השורש (כגון בננות), לא נקרא אילן, ומברכין על הפירות בורא פרי האדמה{ב}: 

[ב] על דבר שאין גידולו מן הארץ, כמו בשר, דגים, חגבים, חלב וגבינה{ג}, וכן על כל מיני משקים חוץ מן היין ושמן זית, מברכין שהכל נהיה בדברו{ד}. ותיבת נהיה מנהגינו לומר היו"ד בקמץ, לשון עבר, ולא בסגול{ה}: 

[ג] החַרובים, אעפ"י שמחריבים ומקלקלים את השיניים (עיין לקמן סימן מ' סעיף ז' לגבי שמן־זית), ברכתן בורא פרי העץ, כיון שהן מתוקים{ו}: 

[ד] כמהין ופטריות, אף־על־פי שהן גדלין מלחלוחית הארץ, יניקתן אינה מן הארץ אלא מן האַוֵּיר, ולכן אינן נקראין פרי האדמה, ומברכין עליהן שהכל{ז}: 

[ה] אין מברכין בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, אלא על דבר שהוא טוב לאכלו חי, וגם הדרך הוא לאכלו חי. אבל אם אין הדרך לאכלו חי אלא מבושל, אף־על־פי שהוא טוב למאכל גם כשהוא חי, מכל־מקום אינו חשוב כל־כך, ואין מברכין עליו ברכתו אלא כשאוכלו מבושל. אבל אם אוכלו חי, אינו מברך עליו אלא שהכל. וכבוש, הרי הוא כמבושל. ולכן על זית כבוש, מברכין בורא פרי העץ, אם אוכלין אותו שלא בתוך הסעודה (עיין לעיל סימן ל"א סעיף ג'). וכן מָלִיחַ הרי הוא כמבושל לעניין זה{ח}: 

[ו] על הצנון מברכין בורא פרי האדמה{ט}. וכן על שומים ובצלים כשהן רכין, דרכן לאכלן חיין, אף־על־פי שעל הרוב אין אוכלין אותם רק עם פת, מכל־מקום גם אם אוכלם בלא פת, מברכין עליהם בורא פרי האדמה. אבל אם הזקינו שהם חריפים מאד ואין דרכן לאכלן חיין, מי שאוכלם חיין מברך עליהם שהכל{י}: 

[ז] דברים שהם טובים יותר כשהם חיין מכשהם מבושלים, שהבישול מגרע אותן, אין מברכין עליהן כשהם מבושלים אלא שהכל. ואף על פי שבישלם עם בשר ועל ידי הבשר נשתבחו, מכל מקום אז הבשר הוא העיקר ואין מברכין עליהם אלא שהכל. אבל אם בישלן באופן שהן העיקר ומכל מקום נשתבחו, כגון שטיגנם בשׁוֹמֶן או בדבש וכיוצא בו, מברכין עליהם הברכה הראויה להם, דמה לי אם נתבשלו במים או בשומן ודבש{יא}: 

[ח] מיני פירות הגרועים, הגדלים על אטדים וקוצים או בשאר אילנות שיצאו מאליהם ולא נטעי להו אִנַּשֵׁי, כמו תפוחי יער וכדומה, שכשהם חיין אינם ראוין לאכילה, אף על פי שבישלם או טיגנם בדבש וסוכר והם ראויין לאכילה, אין מברכין עליהם אלא שהכל{יב}: 

[ט] עשבים הגדלים מאליהם בלא זריעה, אף־על־פי שהם ראויין לאכלן חיין, ואפילו בישלם והוא מאכל חשוב, מכל מקום כיון שאין זורעין אותם אינם חשובים פרי ומברכין עליהן שהכל. אבל חַסָא וכדומה שנזרע, מברכין עליו בורא פרי האדמה. וגם בעשבים הגדלים מאליהם, אם יש בהם פירות חשובים כגון תות־יער ופטל מברכין עליהם בורא פרי האדמה{יג}: 

[י] גרעינים של פירות, אם החיך נהנה מהם, מברך עליהם שהכל. ואם בירך בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, יצא. ואם אוכל הגרעין אחר הפרי נפטר בברכת הפרי כי הוא טפל אליו. אבל גרעינים המרים, אינם נחשבים כלל, ואם אוכלם כך אינו מברך עליהם כלל, ואם מִתְּקָן על ידי האוּר וכדומה, מברך עליהם שהכל{יד}: 

[יא] שקדים המרים, כשהם קטנים שאז עיקר אכילתן היא הקליפה שאינה מרה, ועל דעת כן נוטעין אותן, מברך עליהם בורא פרי העץ. וכשהם גדולים שאז עיקר האכילה הוא מה שבפנים והוא מר, אם אוכלן כך אינו מברך כלל. אבל אם מִתְּקָן על־ידי האור או דבר אחר, כיון דפרי נינהו וגם על דעת כן נוטעין אותן, מברך עליהן בורא פרי העץ{טו}. שקדים המחופין בסוכר אף־על־פי שהסוכר הוא הרוב, מכל מקום מברכין עליהם בורא פרי העץ{טז} וכן כל כיוצא בזה: 

[יב] פירות שלא נגמר בישולן על האילן, אפילו בישלם או טיגנן בדבש וכדומה, כמו שהוא הדרך לטגן פירות שלא נגמרו בדבש או סוכר, מברך עליהן שהכל{יז}. אך על אתרוג מטוגן בדבש או בסוכר, מברך בורא פרי העץ{יח}: 

[יג] נובלות, והן פירות שנשרפו מן החום ונבלו, ונפלו מן האילן קודם שנתבשלו, כיון שהוא דבר שנתקלקל, אין מברכין עליו רק שהכל. וכן פת שנתעפשה ותבשיל שנתקלקל קצת, מברכין עליהן שהכל. אבל אם נתקלקלו לגמרי עד שאינן ראויין לאכילה, אין מברכין עליהן כלל. וכן חומץ גמור (שמבעבע כששופכין אותו על הארץ) אין מברכין עליו כלל, כי הוא מזיק{יט}. ואם עירבוֹ במים עד שראוי לשתיה, מברכין עליו שהכל{כ}. והוא הדין ללימונים חמוצים, ורמונים חמוצים מאד, וכיוצא בהן, שאין מברכין עליהן כלל{כא}: 

[יד] ויש מיני פירות שדרכן בכך שאינן מתבשלים לעולם על האילן, אלא לאחר שנוטלין אותן מן האילן מניחין אותן בתוך קש ותבן וכדומה, ועל ידי כך מתבשלים, כגון האגסים הקטנים, כיון שדרכן בכך מברכין עליהן בורא פרי העץ{כב}: 

[טו] על פירות של אילני סרק, מברכין שהכל, אפילו אם הם טובים ומתוקים. וכן על פרי "דַּוְם" בלשון ערב (רִימִין בלשון המשנה) צריך לברך שהכל{כג}. ויש נוהגים לברך עליהם בורא פרי העץ. על ה"סברס" יש אומרים לברך בורא פרי העץ, כי עץ הוא, אבל העיקר כהנוהגים לברך בורא פרי האדמה{כד}: 

[טז] אורז שנתבשל, בין נתמעכו הגרעינים{כה} בין לא נתמעכו, או שטחנם ועשה מהם פת, מברך עליהם בורא מיני מזונות, מפני שהוא משביע וסועד את הלב. אבל לאחריו בורא נפשות, כיון שאינו מחמשת המינים{כו}: 

[יז] על פת העשויה מקָטְנָיוֹת, כגון דוחן או תירס או דורה, אפילו במקומות שדרכם בלחם זה, מברכין עליו שהכל ואחריו בורא נפשות{כז}. בישל קָטְנָיוֹת או קלה אותן, כגון פולים ואפונים ובטנים וכיוצא בהן, מברך בורא פרי האדמה. ויש נוהגים לברך עליהם שהכל, ויש להם על מה שיסמוכו{כח}: 

[יח] על הסוכר, מברך שהכל. וכן המוצץ קנים מתוקים או עלי "קַאתּ", שהכל{כט}. וכן קינמון וכיוצא בו שכוססין ובולעין רק את הטעם ופולטין העיקר, מברכין שהכל{ל}: 

[יט] כל מה שאמרנו שמברכין עליהם בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, אינו אלא כשניכר במקצת שהוא פרי, כגון עיסת תמרים או תאנים, או תפוחי־אדמה (שקוראים "פִּירֵי"). אבל אם נתרסק באופן שאינו ניכר כלל מה הוא, כגון "פווידלא" בלשון אשכנז (שקורין כאן בזמנינו "ריבה") שמבשלין משזיפים ומשמשים וכיו"ב שנאבדה צורתן לגמרי, וכן תפוחי־עץ מרוסקים, מברכין עליהן שהכל. ובדיעבד אם בירך עליהם ברכה הראויה להם, יצא. ואם רוב דרך אכילת אותם פירות הוא על־ידי ריסוק שמרסקין אותם לגמרי, מברכים עליהם אף לכתחילה ברכה הראויה להם{לא}. ולכן על גרעיני תירס קלויים שמתבקעים ומתנפחים נוהגים לברך ב"פ האדמה, אעפ"י שנשתנית צורתם, כיון שהוא מין מיוחד העשוי לקלייה ואינו המין העשוי לבישול. והמברך עליהן שהכל, הרי זה משובח. וירא שמים יצא ידי שניהם, ויפטרם מברכה ע"י שיקדים לו דבר שברכתו בפה"א וגם דבר שברכתו שהכל{לב}: 

[כ] על חטה תפוחה ממותקת בסוכר, מברכים בורא פרי האדמה{לג}. וכן על כדורי "פלאפל" המטוגנים בשמן, כשצורת החומוס ניכרת קצת בתוכם{לד}: 

[כא] ירקות שאינם גדלים בקרקע אלא יונקים מן המים, ברכתן שהכל. ואם בירך בורא פרי האדמה, ספק אם יצא, לפיכך יחזור לברך שהכל בהרהור בלב (כדלקמן סימן מ"ב סעיף ט'){לה}: 

הדפס

עוד ב'אורח חיים - חול'

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6]
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו
מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד