-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1074 אורחים

סימן מ"ה - הלכות ברכת שהחיינו והטוב והמטיב

מספר צפיות: 5920

[א] על שמועות טובות ששמע מפי אדם נאמן שראה את הדבר, וכל שכן כשהוא בעצמו ראה את הדבר, אם היא טובה רק לו לבדו, מברך שהחיינו. ואם היא טובה לו וגם לאחרים, מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב. כלומר טוב לו וגם טוב לחברו{א}: 

[ב] חייב האדם לברך את ה', גם על הרעה, שנאמר{ב} ואהבת את י"י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. "בכל לבבך" בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע (פירוש, גם כשהוא עוסק בעניני עולם הזה יקיים בכל דרכיך דעהו, עיין לקמן סימן מ"ט סעיף א'). "ובכל נפשך", אפילו הוא נוטל את נפשך. "ובכל מאדך", בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין מדה טובה בין מדת פורענות, הוי מודה לו. מה הוא מברך על שמועות רעות. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת{ג}. ואפילו בשבת מברכין ברכה זו{ד}. וחייב אדם לברך גם על הרעה בדעה שלימה ובנפש חפיצה כמו שהוא מברך על הטובה, שנאמר{ה} חסד ומשפט אשירה, לך י"י אזמרה. אם "חסד", אשירה. ואם "משפט", אשירה. כי גם הרעה לעובדי ה' יתברך היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל באהבה מה שגזר עליו ה' יתברך באמונתו כי הכל כפרת עונותיו, נמצא כי בקבלת רעה זו הוא עובד את ה', והעבודה היא שמחה לו{ו}: 

[ג] אם בשעה שהוא רואה או שומע את השמועה הטובה או הרעה, אינו יכול לברך מחמת גופו או מחמת מקומו, יכול לברך אחר־כך{ז}: 

[ד] הגיעה אליו טובה או ששמע שמועה טובה, אף על פי שהדברים מראים שטובה זו תגרום לו רעה, כגון שמצא מציאה, ואם יִשָּׁמע הדבר לשלטון יקחו כל אשר לו, מכל מקום מברך הטוב והמטיב אם יש לו בני בית. ואם לאו, מברך שהחיינו. וכן אם נגעה אליו רעה או שמע שמועה רעה, אף על פי שהדברים מראין שרעה זו גורמת לו טובה, כגון שבא לו שטף על שדהו ומזיק תבואתו, וכשיעבור השטף טובה היא לו שהשקה את שדהו, מכל־מקום מברך דיין האמת, שאין מברכין על העתיד להיות (שאפשר שלא יהיה{ח}) אלא על מה שאירע עתה{ט}: 

[ה] לעולם יהא אדם רגיל לומר, כל מאי דעַבֵיד רחמָנָא, לְטָב עַבֵיד{י}: 

[ו] כתבו הפוסקים{יא} דכשנודע לו שילדה אשתו זכר, מברך הטוב והמטיב, וגם האשה תברך כן. ואם מתה האשה בלִדְתָּה, מברך שהחיינו, דהא ליכא הטבה לאוחריני. וכן אם מת האב קודם שילָדַתּוּ, היא מברכת שהחיינו{יב}. אבל הרמב"ם לא הזכיר שום ברכה על לידה, וכן בתכאליל{יג}: 

 [ז] מת אביו או אחד משאר קרוביו, או אפילו אינו קרובו אלא שהוא אדם כשר, ומכל־שכן תלמיד חכם שהוא מצטער עליו, מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת. ועל שאר אדם שאינו מצטער כל כך, אומר "ברוך דיין האמת" בלא שם ומלכות (ועיין להלן בחלק יורה דעה הלכות גוסס סימן קע"ו סעיפים ד' ה'). אם נשאר מאביו ממון לירש, מברך גם שהחיינו, אחרי ברכת דיין האמת. ואם יש לו עוד אחים לחלוק בירושה, אזי במקום ברכת שהחיינו מברך הטוב והמטיב{יד}: 

[ח] בנה או קנה בית או קנה כלים או מלבושים חשובים, אפילו היו לו כיוצא באלו תחילה, אלא שאֵלו לא היו שלו מעולם (לאפוקי מכרם וחזר וקנאם) והוא שמח בהם, מברך שהחיינו. ויש לברך בשעת הקניין או גמר הבניין אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם, כי אין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן{טו}. אמנם במלבושים נוהגים לברך רק בשעת הלבישה{טז}. ואם קנה בהקפה, ואינו שמח מאחר שדואג לפרוע חובותיו, לא יברך{יז}: 

[ט] יש אומרים שכשילבש המלבוש החדש יברך מלביש ערומים, אף שכבר בירך זאת בשחרית. וכן יש אומרים שהקונה כובע, כשמשימו בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה. ובאזור, יברך אוזר ישראל בגבורה. ולא נהגו כן{יח}: 

[י] קנה לו טלית של־מצוה, אזי לאחר שהטיל בה את הציצית, יברך שהחיינו בעיטוף הראשון, לאחר שבירך להתעטף בציצית{יט}. ויש אומרים שגם אם הטיל ציצית לטלית ישן, יברך שהחיינו{כ}. וכשמניח תפילין חדשים וכן הקובע מזוזה או מעקה חדשים (ולאו דוקא חדשים, אלא כל שלא היו שלו מעולם כדלעיל סעיף ח'{כא}) המנהג לברך גם־כן, על־פי דעת הרמב"ם שכל מצוה שהיא קניין לו מברך עליה שהחיינו, ויש שאין נוהגין כן{כב}: 

[יא] קנה כלים שישתמשו בהם הוא ובני־ביתו, או רק לבני־ביתו, מברך הטוב והמטיב{כג}. ואם קנה לאשתו, אינו מברך, דכיון דמוטל עליו לקנות לה הוי כפורע חובו{כד}: 

[יב] יש אומרים שאם נתנו לו במתנה, מברך הטוב והמטיב. שהוא טובה לו, וגם לנותן. כי אם זה המקבל הוא עני, הרי הוא טובה לַנּותן שזיכהו השם יתברך ליתן צדקה. ואם המקבל הוא עשיר, שמח הנותן שזה מקבל ממנו מתנה. וטוב יותר לברך שהחיינו{כה}: 

[יג] על ספרים חדשים שקנה, אינו מברך שהחיינו, משום דמצוות לאו ליהנות נתנו. ואפילו הקונה ספר־תורה לא נהגו שיברך שהחיינו, לא בשעת קנייתו ולא בשעה שעולה לקרות בתורה{כו}: 

[יד] על דבר שאינו חשוב כל כך כגון חלוק, או מַנעלים, או אנפְּלאות (דהיינו מה שקוראים בזמנינו "גרביים"), אין לברך, אלא אם כן הוא עני ששמח בהם{כז}. ועשיר גדול שקנה כלים חדשים, שראוי לבינוני לשמוח בהם, אלא שהוא לעשרו אינם חשובים אצלו כל־כך ואינו שמח בהם, לא יברך{כח}: 

[טו] נוהגים לברך את מי שלובש בגד חדש, כגון תְּבַלֶּה ותחדש{כט}: 

[טז] פרי שהוא מתחדש משנה לשנה, בפעם הראשונה בשנה שהוא אוכלו יברך שהחיינו. וכן הוא המנהג, אעפ"י שמן הדין היה צריך לברך בשעה שרואהו{ל}. ויברך תחילה ברכת הפרי, ואחר־כך שהחיינו ולא הוי הפסק, וכ"ה מנהגינו{לא}. ואם לא בירך באכילה הראשונה, יש מחלוקת בין הפוסקים אם יברך בפעם שנייה, לכך מספק אין לברך{לב}. אם יש לפניו כמה מינים חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לכולם{לג}. שני מינים, אף על פי שהם דומים קצת, ואפילו אם אינם חלוקים בשמות אלא בטעם, כמו תאנים לבנים ותאנים שחורים, אם בירך שהחיינו על מין אחד, כשנזדמן לו אחר־כך מין השני מברך גם עליו שהחיינו, כי שתי שמחות הן{לד}. ופרי מורכב, יש מחלוקת אם לברך עליו שהחיינו, הלכך שב ואל תעשה עדיף{לה}: 

[יז] אם בירך שהחיינו על ענבים, אינו חוזר ומברך עוד שהחיינו על היין החדש, כי שמחה אחת היא, שהיין יוצא מן הענבים{לו}. וכיון שיש אומרים דמכל מקום צריך לברך עליו שהחיינו משום דיש בו שמחה יתירה מבענבים, על כן טוב שאם בירך שהחיינו על ענבים, אזי כששותה יין חדש יברך תחילה שהחיינו על איזה מין חדש לפטור גם את היין. אבל אם בירך תחילה שהחיינו על היין, לכולי־עלמא אינו מברך עוד על ענבים. וכל זה דוקא כשהוא שותה את היין כשהוא תירוש, שהוא ניכר שהוא יין חדש. אבל אם אינו שותהו עד שהוא יין, אפילו לא בירך שהחיינו על ענבים, אינו מברך עליו שהחיינו, משום דאינו ניכר בין חדש לישן{לז}: 

[יח] אינו מברך שהחיינו על הבוסר, אלא כשהבשילו האשכולות ענבים. וכן כל פרי אחרי גמרוֹ{לח}. ופירות שבקטנן ראויין יותר מבגדלן, מברך, כיון שנהנה{טל}: 

[יט] כשאוכלין אתרוג אין מברכין שהחיינו, כי אינו מתחדש משנה לשנה, וכ"ה מנהגינו{מ}: 

[כ] ירקות שנמצאים מהם כל השנה ואין זמן קבוע לחידושם, כגון כרפס וכָרָתֵי, אין מברכין עליהם שהחיינו (מפני שאין בהן שמחה). אבל מה שזורעים מזמן לזמן, כגון כרוב וחזרת, מברכים שהחיינו{מא}. וכל שכן על אבטיחים ומילונים וכיוצא בהן{מב}: 

[כא] יש אומרים שאין מברכין שהחיינו על הריח הטוב המתחדש משנה לשנה, כגון ורד, משום דמן הריח נהנית הנשמה, והנשמה היא נצחית. אבל מהרי"ץ ועוד כמה פוסקים כתבו לברך. (וכ"ה המנהג){מג}: 

[כב] עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל. רבי אלעזר היה מצמצם לו פרוטות וקנה לו מכל דבר פעם אחת בשנה ואכל{מד}: 

[כג] הרואה את חברו לאחר שלשים יום (עיין לקמן סימן מ"ו סעיף י') והוא חביב עליו מאד, ומכל שכן אדם שהוא גדול ממנו, כגון אביו או רבו ושמח בראייתו, מברך שהחיינו, אף על פי שבתוך הזמן קיבל ממנו מכתב{מה}. ואם רואהו לאחר שנים עשר חדש, מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם מחיה המתים (מפני שנשכח מן הלב כמו שהמת נשכח לאחר שנים עשר חדש, דכתיב{מו} נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד. מה כלי שאבד ולא נמצא בתוך שנים עשר חדש מתייאשים ממנו, אף המת נשכח מן הלב לאחר שנים עשר חדש), ואינו מברך שהחיינו. אבל אם קיבל ממנו מכתב בתוך הזמן, או ששמע בתוך הזמן משלומו, אינו מברך מחיה המתים אלא שהחיינו. ואין חילוק בין זכרים לנקבות, דאפילו האיש שהוא רואה את אשתו או אמו או אחותו או בתו, וכן האשה שהיא רואה את בעלה או אביה או אחיה או בנה, מברכין כן{מז}: 

[כד] חברו שלא ראה אותו מעולם, אלא שעל ידי מכתבים{מח} שהריצו מזה לזה נעשו אוהבים, אם רואהו אחר־כך אינו מברך על ראייתו, דכיון שלא התראו מעולם פנים אל פנים, אין האהבה גדולה כל כך שיהא שמח בראייתו{מט}: 

[כה] דיני הטוב והמטיב על שינוי יין, כתובים לעיל בסימן ל"ה: 

הדפס

עוד ב'אורח חיים - חול'

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6]

 

 

 

  


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ארז יחיאל
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות
טריתא
פעולת צדיק
מצות מסורת
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם
אור ההלכה

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד