קונטריס "וזאת ליהודה" - בעניין ההתבסמות ביום פורים |
||||||||
מספר צפיות: 4057 | ||||||||
בדברי רבא (מגילה דף ז' ע"ב) מיחייב איניש ליבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', מאת הבחור החשוב יהודה חרזי הי"ו, מבחירי ישיבת "בית מדרש עליון" בני ברק, ועורך העלונים "תוצאות חיים" - השיעור השבועי הקבוע בליל ששי לבחורי הישיבות הקד' בבית מרן שליט"א | ||||||||
י' אדר (אדר ב') ה'תשפ''ב | ||||||||
לעיון דיגיטלי - לחץ כאן להורדה - לחץ כאן
בשבח קונטריס 'וזאת ליהודה' מאת הבה"ח יהודה חרזי הי"ו בעניין חיוב ההתבסמות ביום פורים. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א, מוצש"ק פקודי התשפ"ב. נסיים, שיש לנו בשורה טובה, אשרינו מה טוב חלקינו, יצ"ל קונטריס בשם 'וזאת ליהודה', וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר [דברים ל"ג, ז'], דבר בעתו מה טוב, מאת ידידנו הבה"ח ר' יהודה חרזי הי"ו, מישיבת בית מדרש עליון. מי שעדיין לא מכיר אותו, הוא כַּתְבָן השיעורים אשר נמסרים לבחורי הישיבות בליל ששי, היוצאים לאור מדי שבוע בגליונות 'תוצאות חיים', הוא עורך אותם בטוב טעם ודעת. אגיד לכם את האמת, זה יותר טוב ממה שאני בעצמי אומר... הוא עורך את השיעור, מסביר את העניינים בצורה למדנית. אני נהנה לקרוא את השיעור, כיצד הוא מסביר את הדברים, ואיך שהוא מגיש אותם, ומוסיף נופך מדיליה. ממש תענוג. ירבו כמותו בישראל. כעת הוא זכה לחבר את החוברת הזאת, זה מפירות הביכורים שלו, כעת הוא בחור צעיר, והוציא את החוברת בעניין 'מיחייב אִינֵּש לִבַּסַּוְמֵי בְּפוּרַיָּא'. אני שמח שהוא גם ניקד את המלים הללו. אמנם האשכנזים רגילים לומר לִבְסוּמֵי, הם לא מבינים מה כתוב פה. אבל מה נעשה להם? השפה שלהם כבר השתבשה. מסתמא הם יחשבו אפילו שזאת טעות. לִבַּסַּוְמֵי, הסיבה שזה דגוש, גם הבי"ת דגש חזק, מפני שזה כמו חסר. כגון ליעשות – להיעשות. היה צריך להיות, לאיבסומי, ע"כ חייב שזה יהיה בדגש חזק. כבר דיברנו בזמנו [שיעור מוצש"ק ויקרא התשע"ט] על כך, לא נאריך בזה כעת. בכל אופן, החוברת הזאת באה להסביר את כל העניין של ביסום בפורים, שכרות וכו', שיטת הרמב"ם שיישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. וישנו מאמר, פרק מיוחד על דברי גאון עוזנו מהרי"ץ, האומר שדייקו לומר להתבסם, ולא להשתכר. ישנו הבדל. שקלא וטריא סביב הנושא הזה. ברוך ה', ממש מאיר את העיניים. ההיקף גדול ועצום. עדיו לגאון ולתפארת בישראל, אכי"ר. קוראים לו יהודה, וב"ה אם הוא מדקדק גם על הניקוד, אזי הוא מבני יהודה, 'דקפדי לישנא', כפי שדיברנו בזמנו, כי אנחנו מדקדקים בלשון מפני שאנו משבט יהודה. הגמרא בעירובין [דף נ"ג] אומרת, שבני הגליל אינם מדייקים, אבל בני יהודה קפדי לישנא, ולכן נתקיימה תורתם בידם. הוא כתב לי כאן, כי המהדורא הראשונה אזלה, נשארו קצת, אז הוא יחלק את מה שיש לו לציבור כאן בינתיים, ובשבוע הבא תהיה בעזרת ה' מהדורא נוספת, עם תוספת הערות. הוא מחלק זאת בחנם, לזכות את הרבים. השם ברוך הוא יהיה בעזרו, לִזְכות ולְזַכות. ונזכה כולנו יחדיו להגדיל תורה ולהאדירה, ליהודים היתה אורה זו תורה, אכי"ר. |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |