-
-
חיפוש מתקדם

מבזקי חנוכה

עצור

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
אור ההלכה
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
815 אורחים

הבנת העניין ש-36 הנרות שמדליקים בחנוכה (ללא השמָש) מכוונות כנגד 36 המסכתות שיש עליהם גמרא

    
מספר צפיות: 727
מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק מקץ ה'תשע"ז ב'שכ"ח

הבנת העניין ש-36 הנרות שמדליקים בחנוכה (ללא השמָש) מכוונות כנגד 36 המסכתות שיש עליהם גמרא.

נרות חנוכה, הם שלושים ושש. אם נספור, מה שמדליקים בכל יום. דהיינו, אחד, ועוד שתים, ועוד שלוש וכו' עד היום השמיני, ביחד יוצא שלושים ושש. וביחד עם השמש, זה יוצא בסה"כ ארבעים וארבע. וסימניך, שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ [ישעיהו ו', ב']. המלה 'לו', בגימטריא שלושים ושש.

כתוב בכמה ספרים, כי המספר הזה הוא מכֻוון כנגד שלושים ושש מסכתות בש"ס, שיש עליהם גמרא. כך מובא במדרש פינחס, להרה"צ מקוריץ. וכן בספר בני יששכר, זהו מהרצ"א, מהר"ר צבי אליעזר מדינוב. כך הם כותבים, כי ל"ו הנרות, מכוונים כנגד ל"ו המסכתות אשר יש עליהם גמרא. תורה שבעל־פה "המפורשת". דהיינו, האור הזה, זהו האור של־תורה.

לכאורה, הדבר אינו מובן. הרי המסכתות שאין עליהן גמרא, הדבר נקבע בזמן רב אשי. רבינא ורב אשי סידרו את כל התלמוד, סידרו את המסכתות, וישנן מסכתות שאין עליהן גמרא, כנראה לא הספיקו. שהרי בתלמוד ירושלמי, ישנן מסכתות שיש עליהן גמרא, גם בסדר זרעים, (אבל אולי זה בגלל שבבבל לא עסקו כל־כך בסדר זה. כי המדובר שם בדר"כ הוא במצוות התלויות הארץ, והם היו בחו"ל) וי"א שיש גם על סדר טהרות. משמע מכמה ראשונים, שהיה להם ירושלמי על הסדרים הללו. בכל אופן, בתלמוד בבלי יש רק ל"ו מסכתות. והרי החשמונאים היו, בזמן בית שני. א"כ איך אפשר לומר שהחשמונאים התכוונו בכך שקבעו ל"ו נרות, כנגד ל"ו מסכתות שיש עליהם גמרא?

אולי ברוח הקודש, הם יכלו לדעת דבר כזה. איך אפשר לומר, שהם כיוונו כנגד ל"ו מסכתות, ושזה האור של תורה, ושהם רצו לרמוז זאת בנרות, כי נר מצוה ותורה אור? לכאורה, זה רק היה אחרי הרבה דורות.

שֶׁמֶּא נאמר, כי בזמנם לא קבעו את מספר הנרות, אלא רק אחר כך. אולם הדבר אינו נכון. הרי הגמרא במסכת שבת [דף כ"א ע"ב] אומרת לגבי בית שמאי ובית הלל שנחלקו לגבי הנרות, האם פוחת והולך או מוסיף והולך. בית שמאי אומרים, כי ביום הראשון מדליק שמונה נרות, ופוחת והולך. ובית הלל אומרים, ביום הראשון מדליק אחד. א"כ רואים, כי כבר בזמן בית שמאי ובית הלל, שהם היו תנאים, הרי הלל בעצמו היה מאה שנה לפני חרבן הבית, וכן תלמידי בית שמאי. הכי מאוחר, זה התנאים, אשר נחלקים האם פוחת והולך או מוסיף והולך. א"כ המספר שמונה נרות, מאחד ועד שמונה, כבר היה בזמן התנאים. ורק בזמן רב אשי, שזה הרבה דורות אחרי גמר התנאים וסוף האמוראים, אז אפשר היה לדעת שהן ל"ו מסכתות. א"כ פלא לכאורה, איך קבעו ל"ו נרות, כנגד ל"ו מסכתות שיש עליהם גמרא. כפי שאמרנו, הדבר יכול להיות רק ברוח הקודש.

אבל בס"ד, הקב"ה הזמין לידי דבר אשר כתבתי אותו בשע"ה בהתחלת הלכות ציצית, אבל כעת כאשר יצא לי לעיין בכך, חושבני כי עניין ל"ו המסכתות, זהו דבר שהיה ידוע מאז ומקדם. הדבר מחזק, את מה שהם אומרים.

במדרש החפץ, שחיבר מהר"ר זכריה הרופא, לפני כ-600 שנה, הוא אומר [בפרשת לך לך] לגבי הפסוק וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ [בראשית ט"ו, ה'], כך הקב"ה אמר לאברהם אבינו, אומר מדרש החפץ כי בפסוק זה ישנו רמז למסכתות של־משניות ושל־גמרא. ויאמר ל"ו כ"ה יהיה זרעך, שלושים ושש ועוד עשרים וחמש. כך מובא שם בדף ק"ל, בחלק מן הנוסחאות של מדרש החפץ. לכן זה מובא כאן בהערות. ישנה גירסא כזאת.

וזה לשון מדרש החפץ, ויאמר לו כה יהיה זרעך, ל"ו כ"ה מסכתות בכל התלמוד. יש שלושים ושש מסכתות, ועוד עשרים וחמש. ל"ו, ששה ושלושים מסכתות, יש להן גמורות. כ"ה, חמשה ועשרים מסכתות, היו להן גמרא. והראה לאברהם, היאך זרעו יעסוק בתורה.

המוציא לאור שם, מתפלא על כך. איך זה ל"ו מסכתות? והוא אומר, שזה בלי מסכת תמיד. הוא מביא שיש לכך מקור נוסף, באזהרת ראשית לחג שבועות, סדרים ששה ועליהם תלמוד שלושים וששה. דהיינו, יש ששה סדרי משנה, וגמרא, תלמוד בבלי, זה שלושים ושש. אבל, מה הוא אומר, שהיו כ"ה מסכתות, שהיה להם גמרא? ראשית, ישנן עשרים ושבע מסכתות שהם בלי גמרא. וחוץ מזה, מה הפירוש "היו"? משמע שהיה גמרא, ורק אח"כ זה נאבד לנו. אבל בדר"כ, כך מובן להרבה ספרים, כי מעולם לא היה עליהם גמרא. רב אשי ורבינא, לא סידרו בכלל גמרא על כך.

יכול להיות אולי, שזה כמו שהכותב כאן לא דייק וכתב 'גמורות', וצ"ל 'גמרות'. הרי לגבי המלה גמרא, הקדמונים גורסים, גם הרמב"ם גורס כך, 'גְּמָר', ולא 'גְּמַרָא'. כפי שלגבי הפסוק, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח [ישעיהו נ"ד, י"ב], 'לאבני גְמָר'. דהיינו, שזה נוצץ. כך מסביר שם מהרי"ץ זיע"א, בחלק הדקדוק. כי כמו שהאור שלתורה זהו אור נוצץ, זה 'אבני גמר'. בדרך כלל מפרשים את המלה גמרא, שזה מלשון לימוד. 'מיגמר גמירי', דהיינו שהם למדו. אבל הקדמונים גרסו 'גמר', והמלה 'גמרא' נאמרת כאשר זה בסמיכות. בכל אופן, כפי שהכותב לא דייק וכתב כך, אז אולי גם בהמשך, צ"ל 'אין להם גמרא', ולא 'היו להם גמרא'. והאר"י גילה שזה ר"ת ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל. אבל אם נקיים את הגירסא כפי שהיא כתובה שם, אפשר לומר כי כבר בזמן אברהם אבינו, הרי כתוב שלאברהם אבינו היה במסכת עבודה זרה שש מאות פרקי. ממילא, אם הגירסא שלו היא נכונה, שהיה גמרא רק שזה נאבד, אז פירושו שכבר בזמן אאע"ה נרמז הדבר הזה, כי שלושים ושש מסכתות ישארו, ועשרים וחמש יאבדו.

בכל אופן רואים, כי אם כבר בזמן אאע"ה היתה ידיעה שיהיו ל"ו מסכתות של גמרא, א"כ לא פלא שהחשמונאים גם ידעו זאת. מסתמא הדבר נמסר לחכמי ישראל דור אחרי דור, הם ידעו כי בסופו של דבר זה מה שישאר לדורות לעם ישראל, בשקלא וטריא של ש"ס, וממילא הם קבעו את ל"ו הנרות. כי כפי שאמרנו, התלמוד בבלי זהו עיקר תורה שבעל פה.

שאלה מהקהל: מה המקור של מדרש החפץ? הוא גם היה אחרי רב אשי? הרי אנחנו רוצים מקור קדמון, שהיה עוד מלפני רב אשי.

תשובת מרן שליט"א: נכון, אבל זהו מדרש חז"ל שהיה לפניו, שהקב"ה הודיע זאת כבר לאברהם אבינו. ויאמר ל"ו כ"ה יהיה זרעך.

ישנו כאן רמז נחמד. יוצא שביחד זה בסה"כ ששים ואחת מסכתות. איך בדיוק חשבון המסכתות, זה כבר נושא אחר, יכול להיות בזה כל מיני הבדלים, איזה מסכת לצרף. כי בדר"כ המקובל שיש ששים מסכתות, אבל לפי דבריו יוצא שיש ששים ואחת מסכתות.
הדפסשלח לחבר

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[11-12]


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 
 

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מצות טעמו וראו
ארז יחיאל
מצות מסורת
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד