-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
607 אורחים

בדבר כשרות האתרוג המרוקאי

    
מספר צפיות: 3872
י"ב תשרי ה'תשפ''ג

האתרוג התימני עולה בעשרת מונים על המרוקאי. שש חסרונות וטענות על האתרוג המרוקאי.

מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נצבים התשפ"ב.

בחרתי לדבר כעת על שתי ההלכות האלו, משום שהדהימו אותי לראות "פסק" בליל שבת קודש האחרון. הראוני אז מכתב תשובה בהמלצה של אחד הרבנים בזמנינו, המדבר על האתרוג המרוקאי לעומת האתרוג התימני. עכשיו מפיצים את המרוקאי בתפוצה נרחבת, בגלל שנת השמיטה. אחת מחברות ההפצה נקראת בשם "אבהתנא".

כתבו על כך בגליון "המוביל" [נצבים ה'תשפ"ב עמ' 16] בזה"ל, אתרוג מרוקו מבית 'אבהתנא' מתהדרים בייחוס נדיר. איזור הגידול שלהם, המתפרס על מטעי ענק בהרי האטלס ו'דומדיר', הינו ממשיך מסורת של מאות שנים ללא שינויים, ללא הרכבות ותערובות זנים. והינו הזן מהגידול המקורי והוותיק ביותר. מפתיע לגלות כי לא חלו שינויים בגידול כלל. חָסנם הטבעי של עצי האתרוג במרוקו, ועמידתם האיתנה בפני כל המזיקים לסוגיהם הפוגעים בפירות הדר בארצות אחרות.

עוד שם בעמ' 18, בתקופה האחרונה שלח הגר"י יוסף מכתב שמתפרסם כאן לראשונה, בו הראש"ל מעורר אודות החשיבות לקנות אתרוג מרוקאי, כיון שהשנה יש אוצר בי"ד והיתר מכירה. על כן יש לכתחילה לקחת אתרוג ממרוקו שהוא מיבול נכרי ללא חשש שביעית.

בתחתית העמוד פרסמו את מכתבו וכדלקמן. אך תחילה נתייחס אל מה שכבר קראנו.

הם חושבים שיש מעלה לאתרוג המרוקאי בכך שעציו מחוסנים ועמידים מפני מזיקים למיניהם. אבל התשובה היא, דהא גופא. מי שיודע ומבין, זה בעצמו סימן שהאתרוג המרוקאי הוא מורכב. אחת הסיבות שגרמו למגדלי האתרוגים להרכיב את אתרוגיהם בכל העולם, היא מפני שעצי האתרוג הם חלשים ועדינים, ולא מחוסנים. זו הסיבה שהרכיבו אותם עם לימון, וכדומה, בכדי לחזקם. אם העץ מחוסן, זה עצמו כבר מחשיד.

דרך אגב, הם קראו שם לאתרוגים שלהם, 'אֲבָהָתַנָא' בארמית. כלומר, אבותינו, בלשון הקודש, ללמד שזוהי כביכול מסורת אבותיהם. ואכן, תרגום אבותינו, הוא אֲבָהָתַנָא. וכך אנחנו אומרים גם בהגדה של־פסח, הא לחמא עניא דאכלו אֲבָהָתַנָא דנפקו מארעא דמצרים. אבל חושבני כי מן השמים הכשילו אותם, כי הם רגילים לומר, לפי מה ששמעתי, ועכ"פ אפשר לקרוא כך, אַבְהֲתַנָא, ואז מובנו כי זוהי בושה וחרפה. הרי בפסוק [ירמיהו ח', י"ד] כתוב, כִּי י"י אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ. מה שקוראים בהפטרת שחרית תשעה באב. ותרגם יונתן, אייתי עלנא תבר ואַבְהֲתַנָא. כלומר, הביא עלינו שבר, ובייש אותנו. אַבְהֲתַנָא מלשון בַּהְתְּתָא.

אמנם בכדי שהדברים יהיו מובנים היטב, נסביר הכל בעזרתו יתב' לפי הסדר.

 

בגליון כאן מובא שאחד הרבנים [הרב יצחק יוסף. העורך] ממליץ על האתרוג המרוקאי, וזה לשונו, אתרוגי מרוקו הם יפים ומהודרים מאד, והעידו עליהם גדולי רבני המערבים שהם כשרים ואינם מורכבים, ושכן נהגו מקדמת דנא גאוני מרוקו לברך עליהם עפ"י מסורת קדומה.

ואף שיש שנמצאו מערערים עליהם, מפני שלא נמצא בהם גרעינים, וגם מפני שהמיץ שבתוכם רב, ולכאורה ניכר שהם מורכבים, מכל מקום כבר כתבו להוכיח במישור שאתרוגי מרוקו אין עליהם חשש הרכבה כלל, ולא חלו בהם ידים, והחזקה והמסורת עליהם מדורי דורות שאינם מורכבים, ושהם כשרים, ושכן נהגו מאז ומעולם גאונים וצדיקים לברך עליהם וכו'.

ומנהגו של מרן אאמו"ר לברך ומיד ליטול אתרוג מרוקאי לנענע בו קצת, ועוזבו מידו ונוטל אתרוג מרוקאי ומיד מנענע בו דרום צפון וכו', ואמר שאתרוג מרוקאי כשר למהדרין.

 

אי אפשר להבין מה כתוב פה, בפיסקא הזאת האחרונה. מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם [הושע י"ד י']. הרב יצחק יוסף כותב כאן שמנהג אביו היה לנענע קצת באתרוג מרוקאי, ואח"כ שוב פעם באתרוג מרוקאי.... האם אתם מבינים מה זה?

 

חלה כאן טעות, אבל כנראה זו טעות מכוונת. לא רצו לכתוב שהוא נטל את האתרוג התימני הראשון ורק אחריו הוא נטל את האתרוג המרוקאי, כדי שלא יוודע שהאתרוג התימני הוא העיקר. הרי הם היו צריכים להתחיל עם האתרוג התימני, ואח"כ לסיים עם האתרוג המרוקאי שהוא לקח אותו לצורך הנענועים. הרי הנענועים אינם מן התורה. הרמב"ם כתב [פ"ז מהלכות לוֹלָב הל"ט] שזו הלכה, מצוה "כהלכתה" יעו"ש, והחתם סופר, שהם - הנענועים - הלכה למשה מסיני.

 

הדבר הכי חמור הוא מה שכתוב בסוף המכתב, וכדלקמן. מה שדיברנו מקודם, מסתברא כי זוהי שגיאה מכוונת. כנראה שהמדפיס, או מישהו אחר, לא יכל לסבול את העובדא שבהתחלה הוא נטל אתרוג תימני. אבל עכ"פ בסיום המכתב כתוב כך, ואם יש אתרוג תימני מהיתר מכירה, ואתרוג מרוקאי בלא היתר מכירה, אתרוג מרוקאי עדיף טפי. ובאוצר בי"ד, צריך עיון.

 

אעפ"י שהוא נשאר בצריך עיון, בחוברת לעיל מינה באותו דף כבר "פשטו את הספק", וכתבו שמחמת הבעיא הזו צריך ליטול אתרוג מרוקאי שבו אין בעיא של אוצר בית דין, כמובא בדברינו למעלה.

 

לכן ברצוני להסביר את שורש הענין. עצם העובדא שאתרוגי מרוקו יפים יותר, אולי אין על כך עוררין. גם אתרוגי תימן ישנם נהדרים, ויש כתומים וכו'. אבל כבר כתוב בספר שמואל [א', ט"ז, ז'] אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ. ואינני רוצה לומר מה הוא המשך הפסוק... אעפ"י שהתורה קוראת לו 'פרי עץ הדר', חושבני שיש אפילו בין הפירות כאלו שיותר יפים ממנו. זו לא ראיה.

 

אבל כנראה הסיבה לכך היא ההרכבה. צריכים לדעת כי ישנם לנו לפחות חמש טענות על האתרוג המרוקאי המוכיחות על כך שהוא מורכב. על שנים מהם הוא כבר עמד בעצמו במכתבו. האחד, שלא נמצא בהם גרעינים. והשני, שהמיץ שבתוכם רב. מדוע אין גרעינים באתרוג המרוקאי? אולי נחשוב כי לא צריך שיהיו גרעינים באתרוג, אבל מפורש בתוספתא שיש בו גרעינים. באתרוגים שהיו לחז"ל יש גרעינים, ולאתרוגים המרוקאיים אין גרעינים.

 

הטענה החזקה ביותר, וזו גריעותא לאתרוג המרוקאי, שהמיץ שבתוכם רב.

 

ישנה עובדא פשוטה שאינה ידועה לרבים מהרבנים שנותנים הכשר לאתרוגים אחרים. פעם כשאמרתי זאת להרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א, והוא  נדהם. הוא לא ידע זאת כלל, ומצדי התפלאתי שהוא לא ידע זאת. אמרתי לו, תשמע, תיקח אתרוג תימני. הרי הוא אתרוג בודאי. וכי הוא גויאבה? או אולי תפוח אדמה? ברור שלא. הוא אתרוג. הלא כן? כולם יודו כי בודאי שזה אתרוג, אך לטענתם זהו רק זן מסויים, ויש עוד זנים. אמרתי לו, ובכן תשמע, תיקח לימון. האם אתה מסכים שזהו לימון? בודאי. כאשר מרכיבים לימון עם אתרוג תימני, יוצא אתרוג עם מיץ... אתרוג אשכנזי.

 

הוא נבהל, ושאל האם אכן זה ככה? עניתי, אכן כן. וזה פשוט.

 

האם אינכם מבינים שהאתרוגים שלכם מורכבים? אם יש אתרוג עם מיץ, הוא אתרוג המורכב. וזה מכבר מאות שנים. לפחות חשש גדול.

 

אלו הן שתי הטענות הראשונות. טענה שלישית, האתרוג המרוקאי, ככל שאר האתרוגים, אינו יכול לשקול יותר ממאתיים גרם. וכי זהו האתרוג שחז"ל דיברו עליו? רבי עקיבא יצא עם אתרוג על כתיפו [כמובא במסכת סוכה דף ל"ו ע"ב] מרוב הכובד שלו. האתרוג התימני יכול להגיע לשבע או שמונה ק"ג, מה שמוכיח כי זהו האתרוג האמתי.

 

למה האתרוגים שלכם אינם יכולים לגדול? התשובה היא, כי הלימון מטבעו הוא קטן. וכשמרכיבים אותו ביחד אם האתרוג, הוא משפיע עליו, וכך גם האתרוג נעשה קטן. הוא כבר לא מסוגל יותר לגדול. האבא השני שלו הוא לימון, והוא לא נותן לגדול. ממש כמו האתרוג האשכנזי. אתרוג תימני שירכיבו אותו עם לימון, גם הוא לא יצליח לגדול...

מעתה מובן שהאתרוג התימני הוא היחיד כיום בעולם שאינו מורכב בודאי. מדוע אינכם מבינים את מה שאתם רואים לנגד עיניכם?

טענה רביעית. האתרוג המרוקאי אינו ראוי לאכילה. מי שיודע, מפורש בחז"ל במסכת סוכה ובהרבה מקומות בש"ס, שהאתרוג ראוי לאכילה כמות שהוא. כתוב במסכת סוכה [שם] רבי חנינא מטבל בה ונפיק. רק האתרוג התימני ראוי לאכילה כשהוא בשל. מדוע האתרוגים שלכם אינם ראויים לאכילה?

נסיים בטענה חמישית. מדוע לא מצליחים לגדל את האתרוג המרוקאי בארץ ישראל? גם זה אומר דרשני. הרי מבואר בחז"ל שהאתרוגים גדלים בארץ ישראל. ויותר מזה, מפורסמים דברי הרמב"ם שאמר, כי בשביל זה התורה קבעה את מצות ארבעת המינים. והביאו מהר"י אבוהב במנורת המאור [בסוף פרק קמ"ט] בתוך טעמי ארבעת המינים. הרב המורה גילה בספרו הנכבד טעם למצות זאת, כדי לזכור שהביאם השם יתברך ממקום שאין שם פרי, ארץ מלחה לא תשב, אלא ארץ נחלי מים זבת חלב ודבש. ועל כן ציוה לקחת בידם מהדברים החשובים שבארץ. מבואר איפוא שהאתרוג גדל בארץ ישראל. מדוע האתרוג שלהם אינו גדל בארץ ישראל? משהו חשוד פה.

נסכם את חמשת הטענות. א'. אין גרעינים. ב'. יש מיץ. ג'. לא עולה על מאתים גרם. ד'. לא ראוי לאכילה. ה'. לא מצליחים לגדל אותו בארץ.

יתכן שיש טענה ששית, כי בעצם האתרוג אינו מרוקאי אלא הביאו אותו למרוקו. כתבתי על כך בס"ד בהלכות לולב [בארות יצחק על פסקי מהרי"ץ דף רי"ח] בזה"ל, בדרך כלל, גדל לא יותר ממאתים גרם, ולא ראויים לאכילה. בספר קובץ פרי תמרים כתב בשם הטבעיים, הדבר ברור, במרוקו ובאיטליה לא היו אתרוגים כלל בימי הראשונים, ורק בערך לפני ארבע מאות שנה הביאו זה מאינדיה. אם כן כבר אין אפשרות לדעת אם האתרוגים הללו היו מורכבים במקורם, לפני שהובאו למרוקו, או שלא. ענין ההרכבה הוא נפוץ מאד, בכל העולם. האתרוגים הללו הובאו אליהם מארץ אחרת.

לפי הסימנים, אפילו שבשנים האחרונות לא הרכיבו אותם, כי הם גדלים באופן פראי, ולא נוגעים בהם בכלל, מכל מקום אפילו שהדבר נכון, ולא מרכיבים אותם בדורות שלנו, ונניח אפילו שבמאה שנים האחרונות לא הרכיבו אותם, אבל לפני מאתים שנה או שלוש מאות שנה כן הרכיבו אותם. או לפני כן. הסבא של הסבא שלהם מורכב. הלימון והאתרוג הם אחים, ומשפיעים בקלות האחד על השני.

האתרוגים בתימן, שם נמצאים ושם היו כבר מאז ומקדם בזמן שגלו אבותינו לשם מארץ ישראל, כמו שמובא בס' אבן ספיר שבחרו לגלות לשָם, כי ארץ תימן מגדלת ד' מינים כארץ ישראל.

לכן מכתב ההמלצה הזו, במחילת כבוד תורתו, הוא שגיאה גדולה. אמנם, היתר מכירה פשיטא שאין לקחת ממנו. בודאי איננו סומכים על היתר מכירה. אבל על אוצר בית דין אנחנו סומכים. מדוע להשאיר זאת בצריך עיון? ועוד שכבר הערנו מקודם שהעורכים כבר פשטו את מה שמבחינתו היה צריך עיון. מבחינתם זה כבר לא ספק, והאתרוג המרוקאי עדיף.

פשוט ואין מקום להסתפק שהאתרוג התימני גם אם הוא מאוצר בית דין, הוא הכי לכתחילה. אנחנו פוסקים שאוצר בית דין הוא מותר לכתחילה. ועל המרוקאי יש ספק האם הוא מורכב, לכן אין ראוי לברך עליו.

דיברנו בשנה שעברה [שיעור מוצש"ק נח ומוצש"ק לך לך התשפ"א] על כך שהבבא סאלי זצ"ל העדיף דוקא אתרוג מרוקאי, וגילינו את ה"סוד". הוא העדיף אותו רק בגלל שיש לו פיטם, ופיטם רומז למדת היסוד. מכיון שהיה לו ענין עפ"י הסוד שיהיה פיטם לרמוז אל היסוד, זה החריד אותו, והיה חשוב לו שבאתרוגו יהיה פיטם.

אמנם, אם זאת הבעיא, יש לה פתרון. אפשר לעשות גם לאתרוג התימני פיטם על ידי חומר מסויים שיחזיק אותו. ולפני כמה שנים היתה 'טעות', כשריססו אותו וגידל פיטם. וזה גרם מהומה, כי הציבור כבר התרגל שהאתרוג התימני הוא בלי פיטם, אבל אפשר לגרום שהפיטם שלו לא ינשור.

בגלל שהאתרוג התימני הוא אמיתי, לכן הוא חלש, והפיטם שלו נופל. נושר בדרך־כלל בקטנותו, תוך כדי הגידול. אם יגדלו אותו בצורה מסויימת הפיטם שלו, שהוא הפרח, יכול להחזיק ולהישאר. אם זה מה שהם רוצים, שיהיה רמז עפ"י הסוד, ישנו פתרון.

ובמלים אחרות צריכים לסכם ולומר כך. הדבר נכון שהיו גדולים בעבר שנטלו את האתרוגים המורכבים הללו, כמו הרב ביכורי יעקב ועוד אחרים. אולם זה נכון כל זמן שלא היו להם אתרוגים אחרים. מה לעשות? הם אפילו לא ידעו שיש אתרוגים בלי מיץ. לא עלה על דעתם שהאתרוגים הללו מורכבים.

חוץ מזה שצריך לדעת כי ישנם גדולים שסברו שאתרוג המורכב הוא כשר. בכלל לא פשוט שאתרוג המורכב הוא פסול. שו"ת מהר"ם אלשיך שהזכרנוהו לפני כמה שיעורים [שיעור מוצש"ק שופטים התשפ"ב] דן בסוגיא זו, להוציא מדעת המכשירים את האתרוג המורכב, או שלא. מהרש"א אלפנדרי [בתשובותיו] סובר שאתרוג המורכב כשר.

אפילו החזון איש לא סובר שהאיסור הוא מצד הדין. אפשר לראות בספרו על מסכת כלאים, שהוא דן שם על ענין אתרוג המורכב האם הוא אסור או מותר. ובסוף סיים ואמר, יצא הדבר לאיסור. כלומר, כיון שהאחרונים פסקו לאיסור, אפילו שלא נראה לי כל כך, מכל מקום למעשה צריכים לנהוג כפי הפסק שלהם לאסור. לפי דעתו, בכדי לצאת ידי חובה צריכים להיזהר לקחת אתרוג שאינו מורכב, אבל זה לא מעיקר הדין.

לפי זה הבנתי מדוע החזון איש התייחס לנושא המורכב בצורה מקילה. מספרים שהוא הלך לאום אל פחם, איזה כפר ערבי, ואמר על עץ אתרוגים מסויים שנראה לו לפי טביעות עין שהוא אינו מורכב, או שעשה בירורים וכו' [עיין קובץ עץ חיים ל"ח אלול התשפ"ב דף שמ"ב, ושאר ספרים] וכך עשה מעשה, שנטל משם אתרוג ובירך עליו בלי שום מסורת. לפי מה שהבאנו מקודם בשמו מובן שהוא לא לקח זאת בצורה כבדה, כביכול ישנו איזה חשש חמור שלא יוצאים ידי חובה באתרוג המורכב. מי שחושב כך, אין עליו תמיהה.

 

לכן מה שבכל הדורות נטלו את האתרוגים הללו למרות החששות, אין לנו טענות עליהם. אבל כאשר יש לכם אתרוג תימני, שאין אף אדם נורמלי בעולם שיחשוב כי הוא מורכב. החזון איש הגדיר זאת בצורה הכי מדוייקת, ואמר כי אין יותר טוב מאתרוג תימני. בטוח שהוא לא מורכב. לא רואים עליו שום חשש. הוא לא צריך חֲזָקה וכו', כי הוא עֵד לעצמו.

 

דרך אגב, בעלי הטבע אומרים כי רואים על כל האתרוגים בעולם שאינם מקוריים, ואינם אלו שהיו בעבר. על כולם הם רואים שינויים, לבד מהאתרוג התימני שנשאר כפי שהיה מבראשית. לכן החזון איש אמר שאין יותר כשר מאתרוג תימני. בטוח שהוא לא מורכב. גם אי אפשר לזייף אתרוג תימני.

 

אבל דעו לכם שהדברים אינם פשוטים כלל ועיקר. מי שאינו יודע את הדברים על ברים, יכול לחשוב ממש הפוך. נדהמתי לראות תשובה של הרב שלום משאש ממראקש, שהיה רב בירושלם עיקו"ת. הסתכלתי בספר שלו, ולפתע ראיתי שהוא כתב כי במבטא התימני יש הרבה שיבושים... רחמנא ליצלן. כך הוא מבין. מי שחושב בשטחיות ובלי להתעמק יכול להגיע למסקנות כאלו. באותו מבט ראשון, שטחי, הם לא שמים לב לשיבושים שלהם בעצמם. במקום זה הוא מתרעם עלינו שיש לנו שיבושים במבטא. ובכן, הרב משאש, תסביר לנו למשל, רבונו של עולם, כיצד אתה מקיים את דינא דתלמודא שצריך להאריך בדל"ת של אחד?? אינך מקיים זאת. מי שלא יודע לבטא דל"ת רפויה, לא יכול לקיים את דין הגמרא. כיצד אפשר לבוא ולהגיד שיש לתימנים שיבושים?

 

במלים אחרות, נתקיים בנו הפסוק [ישעיה כ"ט י"ד] וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. אדם שהתרגל למישהו מסויים, כשהוא שומע מישהו אחר הוא חושב שהשני טועה.

תדעו לכם כי כאשר התימנים הביאו את אתרוגיהם לארץ ישראל, בשלב הראשון כולם היו בטוחים שהם בכלל לא אתרוגים. ומה פתאום? וכי זהו אתרוג? הרי אין לו מיץ... כיוצא בדבר, שומעים מבטא תימני, וחושבים שהוא משובש... מה קרה לכם? אבל כאשר מתעמקים ומעיינים מבינים ורואים מי משובש ומי לא. במלים אחרות זהו ממש קיום הפסוק [בישעיהו ה' כ'] שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. אומרים דברים בחוסר הבנה, וידיעה ברורה. חכמים, היזהרו בדבריכם.

לכן אני חוזר ואומר, כי כל הפסק הזה הוא שגיאה אחת גדולה. טעות חמורה. הם לא בדקו את הדברים בצורה יסודית. אם יש לנו אתרוג תימני שהוא בודאי אינו מורכב, לעומת המרוקאי הזה שהוא בחשש מורכב, וכי יש לך ספק את מי מהם להעדיף? אמנם אנחנו מדברים למי שיודע, אך מי שלא יודע, מה נעשה לו? שילמד וידע.

אם הדברים עדיין אינם ברורים דיים, אפשר לשאול כעת.

הערה מהקהל: העירו לגבי האתרוג המרוקאי שהגרעינים שבו לא מגדלים את העץ בחזרה, אלא רק אם לוקחים יחור.

תשובת מרן שליט"א: גם זה אומר דרשני. זאת אומרת שאפילו מעט הגרעינים שבו אינם מוצלחים.

שאלה מהקהל: בנוגע לגודל האתרוגים, שמעתי כי אתרוגים מזן חזו"א יכולים להיות גדולים יותר משאר  האתרוגים. ואמר לי מישהו שפעם אחת הוא ראה אתרוג מזן חזו"א בגודל של מלון בערך, שנמכר בסופו של דבר בסכום של אלף דולר לאחד הרבנים מירושלם עיקו"ת.

תשובת מרן שליט"א: ראיתי גם אתרוג תימני שהרכיבו אותו, והיה גדול יותר בהרבה מהאתרוגים המצויים, אבל הוא לא יכול לגדול כמו האתרוגים המקוריים.

שאלה מהקהל: תושבי חו"ל שרוצים אתרוג תימני, האם מותר לשלוח להם מארץ ישראל עכשיו בשנת השמיטה?

 

תשובת מרן שליט"א: אם אין גידול אתרוג תימני בחו"ל, נלע"ד שמותר לשלוח להם, מפני שבשאר אתרוגים ספק גדול אם מקיימים את המצוה כתקנה. אכן קיי"ל שאין מוציאים פירות שביעית מא"י לחו"ל [כדתנן בשביעית ס"פ ששי, וכ"פ הרמב"ם בפ"ב משמיטה הלי"ג], ודנו רבוותא קמאי ובתראי בטעמא דמלתא, ויש סוברים שזה דאורייתא, כי הדבר נלמד מפסוק [ויקרא כ"ה, ז'] וְלִבְהֶמְתְּךָ וגו' בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. אבל מסתברא טפי כהאומ' שזו רק אסמכתא והאיסור מדרבנן, ובמקום ההכרח מותר. דנו בזה בספרים רבים [להקל על המעיין נציין לאסיפת דבריהם שבס' שביתת השדה פי"א סעיף מ"א, שדה מרדכי פרק ל"א סעיף ד', ופרק ל"ו מסעיף י"ז, יל"י שביעית פרק כ' סעיף ט"ז, דברי חפץ קובץ י"ט תשרי התשפ"ג בשל"ד, ועוד]. על זמן הביעור באתרוג, הרחבתי בס"ד בשיעור מוצש"ק וישלח התשפ"ב. ואם נשאר, הם צריכים להחזיר את האתרוג לארץ ישראל לפני כן, ולקיים מצות הביעור בארץ, כמבואר בפוסקים.

 

יש שכתבו בדעת הרמב"ם שזה מדאורייתא, ושלדעתו יש להחמיר, ואין שום חילוקים, ואסור להוציא אפי' לסחורה ולא רק לאכילה, ושמותר אם יחזירו לפני זמן הביעור וכו', ועיין אור לציון שביעית דף קמ"ח. אבל לענ"ד אין שום הכרח מהרמב"ם, כי הוא סָתם דבריו כלשון המשנה, וכבר כתבו בעלי הכללים כי כל מה שמתפרש בש"ס, יכול להתפרש ברמב"ם. גם בשם טוב על הרמב"ם שם כתב מהרח"כ שזו גזירת הכתוב יעו"ש, ומשמע שבא לשלול אליבא דהרמב"ם הטעמים לדין זה שכתבו רבי' שמשון והרא"ש והראב"ד וכו'. ברם לפי האמור, אין לבנות שום יסוד על דברי הרמב"ם שאינם מפורשים בלא הוכחות לא לכאן ולא לכאן. כל שכן וק"ו אליבא דמהר"ח פאלאגּי בשו"ת חוקות החיים שלא קיבלנו הוראות רבינו הרמב"ם ומרן הש"ע כשאין הדבר מבואר בהדיא בדבריהם, אף כשיש מהם הוכחה, ואכמ"ל.

הדפסהוסף תגובה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
2. משה (29/09/2023 15:09:48)
1. רם (13/09/2023 00:10:47)

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6-10]
מנויים לחיים
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

פעולת צדיק
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד