-
מרן
-
חיפוש מתקדם
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1043 אורחים

טעמים ודקדוקי קריאה

בעניין המלה "אֵל"

    
מספר צפיות:4883
כ"א תמוז ה'תשפ''ב

אין לשנות מן המנהג המקובל כפי התיגאן שהטפחא בתיבת אעשרנו, ולא בתיבת עשר.

    
"ומכל האמור נראה לענ"ד כי אין לשנות המנהג, שעושים הטפחא בתיבת אעשרנו. אך אם קרא הקורא בהיפך, אין צריך לגעור בו". מתוך ספר נפלאות מתורתך למרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, על חומש בראשית, שעודנו בכתובים.
מספר צפיות:4604
כ"ז כסליו ה'תשפ''ב

שאלה בעניין טעמי תיבות 'עשר אעשרנו' [פרשת ויצא]

    
מספר צפיות:6433
כ"ז כסליו ה'תשפ''ב

שו"ת שונות בענייני מסורת ומנהג בקריאה

    
מספר צפיות:6211
כ"ד כסליו ה'תשפ''ב
הלבן מאה שנה יולד (פרשת לך לך)

הלבן מאה שנה יולד (פרשת לך לך)

    
לבקשת רבים, ולצורך השלמת הבנת עניין קריאת התיבה "מאה שנה" מלעיל, כפי שנתבאר בקצרה בשיעורו השבועי האחרון (מוצש"ק לך לך התשפ"ב) של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מצ"ב מאמר נפלא ומקיף מתוך הספר "נפלאות מתורתך" על חומש בראשית (שעודנו בכת"י), ויצורף בעז"ה לחוברת "שערי יצחק" של שיעור זה. נושאי המאמר: שורש חילוקי הדעות אם תיבת מֵאָה כאן מלעיל, או מלרע. ולהיכן הכף נוטה * נסוג אחור * אימתי תיבות מוקפות נקראות מלעיל * ארבעה טעמים לקוראים כאן תיבת מֵֽאה מלעיל * כשיצר הרע רואה שהוא עומד להינצח, הוא מתגבר מאד להכשיל * שתי תשובות מדוע לידת יצחק נחשבת נס גדול, הרי אברהם ילד כמה אומות אפילו אחר־כך בהיותו בן מאה וארבעים שנה * יצחק מקור הקדושה * ניקוד צירי נחשב תנועה גדולה אף כשהוא חסר יו"ד * הקב"ה עיכב לידת יצחק, כדי שיוולד בקדושה גדולה * צירי, אינו מוליד יו"ד בהגייתו.
מספר צפיות:5217
י"ד מרחשון ה'תשפ''ב
וידיאו! שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא, ואופן קריאת המילה "והנחתו" שבפרשת כי תבוא

וידיאו! שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא, ואופן קריאת המילה "והנחתו" שבפרשת כי תבוא

  50 דקות  50 דקות     
שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא, מי חיבר את הטעמים, מי קבע את צורתם, ומי קרא להם כך בשמותם. ובביאור אופן קריאת המלה "והנחתו" בפסוק ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וגו' שבפרשת כי תבוא. מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ועוד, רב קהילת פעולת צדיק באלעד, וראש כולל פרי צדיק בחריש. נמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן שליט"א, מוצש"ק כי תצא התשפ"א.
מספר צפיות:7845
י"ד אלול ה'תשפ''א

שו"ת: ניקוד בתרגום אונקלוס

    
מספר צפיות:6339
כ"ב סיון ה'תשפ''א

דקדוקי קריאה בפסוק "ויבך אותו אביו" (פר' וישב) [שני שוואים בסוף מילה], ובפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח)

    
דקדוקי קריאה בפסוק "ויבך אותו אביו" (פר' וישב), ובפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והתייחסות למש"כ היפ"ה בתאג תורה קדומה. המשך בעניין קריאת הפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והאם אות שהיא בשוא וגעיא אמירתה כפתח. הרחבה בעניין שני שואים בסוף מלה, ומדוע לא עושים כפי שכתב מהרי"ץ בחלק הדקדוק. מהי ההבנה בגעיא שבתיבת "שלמים", והאם ברית מילה מחלישה את האדם. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ - שנת התשע"ד
מספר צפיות:3024
כ"ב סיון ה'תשפ''א

גירסאות מדוייקות בתפילת קבלת שבת‬

    
מספר צפיות:3282
י"ז אייר ה'תש"פ

בתפילה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וכו' בעת מגיפה, צ"ל "שֶׁתִּמְנַע הַמַּגֵּיפָה מֵעָלֵינוּ" ולא "שתעצור"

    
בתשובה לשאלה מהקהל מה לעשות לגבי מגיפת "קורונה", ענה מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בזה"ל: יש את התפילה המופיעה בסידורים לאחר פיטום הקטורת, ריבון העולמים וכו'. כתוב שם בנוסח (בסידורים, כגון בסידור "תורת אבות") "שתעצור המגיפה מעלינו וכו'", אבל מהרי"ץ זיע"א אומר שלא לומר "שתעצור המגיפה", אלא "שתמנע המגיפה", ח"ו כדי שלא לפתוח פה לשטן"...
מספר צפיות:3671
י"ט אדר ה'תש"פ

שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים [אמור, ויקרא כ"ג, י"ז] (א')

    
עניין הגיית בג"ד כפ"ת רפויות לאחר שוא נע, ומדוע במלים "שְׁתֵּי" או "שְׁתַּיִם" וכדומה התי"ו באה בדגש, והתייחסות לאלו שהוסיפו אל"ף לתיבות אלו.
מספר צפיות:3368
י"ט אדר ה'תש"פ

חשיבות הנקודות והטעמים שבתורה, כיצד ראוי לתקן את העולה הטועה בקריאת בתורה, וחשיבות גירסא דינקותא. נחיצות התארגנות בני הישיבות הקדושות ללימוד "שנים מקרא ואחד תרגום" בצוותא.

    
מספר צפיות:4033
ח' אייר ה'תשע''ח
אופן הקריאה הנכונה של המלה "מזבח"

אופן הקריאה הנכונה של המלה "מזבח"

והיה המזבח֙ קדש קדשים (פרשת ואתה תצוה, שמות כ"ט ל"ז). דברי היפ"ה בתאג תורה קדומה על פסוק זה בביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א, דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק על הפטרת ואתה תצוה, ודברי מרן שליט"א על גדלות מהרי"ץ כאלוף הנוסחאות
מספר צפיות:103284
ו' אדר א' ה'תשע''א

תשובות לטענות מח"ס "אמרי לשון" אודות שיטת מהרי"ץ בעניין פשטא אחת ומלרע. ובעניין תיבה מוקפת, שאינה נקראת קצת מלעיל, אלא אם כן יש בה ניקוד סגול.

    
מספר צפיות:4606
י"ט ניסן ה'תשע''ח

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרֽוּשָׁלִַם֙ [שיר השירים ב', ז'. ג', ה'], בשני הפסוקים תיבת 'ירושלם' בפשטא אחת והתיבה נקראת מלרע

    
ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג כתר תימן ־ תורת אמת [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן] כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת " הרעֹתָ" אשר בספר במדבר. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין תיבות שהם בפשטא אחת הנקראות במלרע ודוגמאות לכך, התייחסות לטוען מתיבת 'הרעת', ומדוע התיבה ירושלם נכתבת בלי יו"ד. דחיית הדברים הכתובים בהקדמה לתיקון קוראים הוצאת חנות נוסח תימן.
מספר צפיות:17563
י"ט ניסן ה'תשע''ח

יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים (שמואל ב' כ"ב - הפטרת שביעי של פסח)

    
בעניין המלה "יַֽמְשֵׁנִי" (הפטרת שביעי של פסח), מדוע יש בה געיא והשוא נע (ולא כמובא בסידור "תורת אבות" שכביכול השוא נח). ותשובת מרן שליט"א לשואל, מתי הגעיא עושה את השוא הבא אחריה נע. דוגמאות רבות מפסוקים שונים, לפי כללי הדקדוק, לשיטת מהרי"ץ והספרים המדוייקים. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ד.
מספר צפיות:14713
י"ח ניסן ה'תשע''ח

קטן שגנב בקטנותו, האם צריך להחזיר כשהגדיל? קריאה נכונה בטעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהלים) ונפקא מינה להלכה זו.

  38:15 דק'  38:15 דק'
שופר אחרי שופר או שופר אחרי טיפחא - היכן מקום ההפסקה? מהו "דחי"? האם הפסקה זו מבטלת את הרפיות של האות בתיבה הבאה? התייחסות לספר "יסוד הניקוד" ודבריו בעניין זה.
מספר צפיות:25734
י"ח ניסן ה'תשע''ח

כיצד צורת נעימת פסוק "כי בא סוס פרעה וגו" שבסוף שירת הים

    
מספר צפיות:6823
י"ח ניסן ה'תשע''ח

מנהג קדמונינו להנמכת הקול בפסוקי ויסע וגו' ויבא וגו' ויט וגו' (בשלח)

    
"ישנו איזה מנהג, שאולי נשתכח, ואני חושב שבעזרת ה' יתברך אנחנו צריכים להחזיר אותו. ככה נראה לי. יש דבר שכותבים אותו חכמי תימן הקדמונים, בנוגע לשביעי של פסח וכן לפרשת בשלח. כותב אותו גם בעל מדרש הביאור וגם בעל אור האפילה. ויש לנו גם חידוש בנושא הזה..." מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק חוה"מ פסח ה'תש"ע, והמשך ממוצש"ק שמיני ה'תש"ע.
מספר צפיות:28539
י"ח ניסן ה'תשע''ח

הגעיות ה"קלות" בתפילה, בקרית שמע ובשירת הים, מה מנהג קדמונינו בזה ואיך ראוי לנהוג

    
רק שתשימו לב, אינני אומר לעשות כך, אני רק אומר שצריכים לדעת שכך היה בעבר. לדעת את הנקודה הזאת שכך היה, ואי אפשר להכחיש את זה. קרית שמע נשארנו כולנו במנהג המקורי שלא עושים. אותו הדבר בתהלים, וגם באיכה מי שעוד מחזיק את המנהג הזה...
מספר צפיות:5123
י"ח ניסן ה'תשע''ח
  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
עבור לתוכן העמוד