| | | | | דקדוקי קריאה בפסוק "ויבך אותו אביו" (פר' וישב), ובפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והתייחסות למש"כ היפ"ה בתאג תורה קדומה. המשך בעניין קריאת הפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והאם אות שהיא בשוא וגעיא אמירתה כפתח. הרחבה בעניין שני שואים בסוף מלה, ומדוע לא עושים כפי שכתב מהרי"ץ בחלק הדקדוק. מהי ההבנה בגעיא שבתיבת "שלמים", והאם ברית מילה מחלישה את האדם. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ - שנת התשע"ד | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:1632 י"ז אייר ה'תש"פ | |  |
|
| | | | | בתשובה לשאלה מהקהל מה לעשות לגבי מגיפת "קורונה", ענה מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בזה"ל: יש את התפילה המופיעה בסידורים לאחר פיטום הקטורת, ריבון העולמים וכו'. כתוב שם בנוסח (בסידורים, כגון בסידור "תורת אבות") "שתעצור המגיפה מעלינו וכו'", אבל מהרי"ץ זיע"א אומר שלא לומר "שתעצור המגיפה", אלא "שתמנע המגיפה", ח"ו כדי שלא לפתוח פה לשטן"... מספר צפיות:1778 י"ט אדר ה'תש"פ | |  |
|
| | | | | עניין הגיית בג"ד כפ"ת רפויות לאחר שוא נע, ומדוע במלים "שְׁתֵּי" או "שְׁתַּיִם" וכדומה התי"ו באה בדגש, והתייחסות לאלו שהוסיפו אל"ף לתיבות אלו. מספר צפיות:1887 י"ט אדר ה'תש"פ | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:2154 ח' אייר ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | והיה המזבח֙ קדש קדשים (פרשת ואתה תצוה, שמות כ"ט ל"ז). דברי היפ"ה בתאג תורה קדומה על פסוק זה בביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א, דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק על הפטרת ואתה תצוה, ודברי מרן שליט"א על גדלות מהרי"ץ כאלוף הנוסחאות
מספר צפיות:60560 ו' אדר א' ה'תשע''א | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:2505 י"ט ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג כתר תימן ־ תורת אמת [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן] כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת " הרעֹתָ" אשר בספר במדבר. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין תיבות שהם בפשטא אחת הנקראות במלרע ודוגמאות לכך, התייחסות לטוען מתיבת 'הרעת', ומדוע התיבה ירושלם נכתבת בלי יו"ד. דחיית הדברים הכתובים בהקדמה לתיקון קוראים הוצאת חנות נוסח תימן. מספר צפיות:7408 י"ט ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | בעניין המלה "יַֽמְשֵׁנִי" (הפטרת שביעי של פסח), מדוע יש בה געיא והשוא נע (ולא כמובא בסידור "תורת אבות" שכביכול השוא נח). ותשובת מרן שליט"א לשואל, מתי הגעיא עושה את השוא הבא אחריה נע. דוגמאות רבות מפסוקים שונים, לפי כללי הדקדוק, לשיטת מהרי"ץ והספרים המדוייקים. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ד. מספר צפיות:6795 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 38:15 דק' |
שופר אחרי שופר או שופר אחרי טיפחא - היכן מקום ההפסקה? מהו "דחי"? האם הפסקה זו מבטלת את הרפיות של האות בתיבה הבאה? התייחסות לספר "יסוד הניקוד" ודבריו בעניין זה. מספר צפיות:15468 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:4452 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | "ישנו איזה מנהג, שאולי נשתכח, ואני חושב שבעזרת ה' יתברך אנחנו צריכים להחזיר אותו. ככה נראה לי. יש דבר שכותבים אותו חכמי תימן הקדמונים, בנוגע לשביעי של פסח וכן לפרשת בשלח. כותב אותו גם בעל מדרש הביאור וגם בעל אור האפילה. ויש לנו גם חידוש בנושא הזה..." מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק חוה"מ פסח ה'תש"ע, והמשך ממוצש"ק שמיני ה'תש"ע. מספר צפיות:26442 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | רק שתשימו לב, אינני אומר לעשות כך, אני רק אומר שצריכים לדעת שכך היה בעבר. לדעת את הנקודה הזאת שכך היה, ואי אפשר להכחיש את זה. קרית שמע נשארנו כולנו במנהג המקורי שלא עושים. אותו הדבר בתהלים, וגם באיכה מי שעוד מחזיק את המנהג הזה... מספר צפיות:3336 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 23:21 דק' |
וכיצד אומרים בתפילת ערבית 'ענו שירה בשמחה רבה', מלעיל או מלרע? האם יש הבדל בין ערבית לשחרית? האם מפסיקים במלה רבה, וממשיכים אמרו כולם כפיסקא חדשה? למה 'מי כמוכה' הראשון רפה, והשני בדגש? מספר צפיות:3204 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 3:43 דק' |
דקדוק קריאה במלה "אחר", דברי הרה"ג יחיא אלשיך זצוק"ל למרן שליט"א על הגייה זו, מדוע היא נקראית כך? מהו שופר הולך ומהו שופר מכורבל? מספר צפיות:3653 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 9:29 דק' |
מדוע המלה "ויאמר" בטרס? מה ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק עה"פ זה, והיכן שיטת הרלב"ג שהביא שם? מספר צפיות:3086 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:3759 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:3331 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 18:53 דק' |
מספר צפיות:3634 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|
| | | | | 14:00 דק' |
א. בפיוט בעת רצון תחנתי וכו', הבית האחרון חסר בסידורים הנדפסים. ב. בפיוט אם אשמנו כתולע האדים וכו' ישנה טעות בבית האחרון. ג. בפיוט אליך ה' נשאתי עיני וכו' יש שיבוש בחרוזים. ד. בפיוט עשה למען שמך וכו' חל שינוי מהמנהג המקורי שבו הציבור עונים עשה למען. ה. בפיוט רחמנא ובפיוט אלהינו שבשמים - אין טעם שהציבור ממשיכים לענות לאחר הפיסקא האחרונה. ו. עשה למען רחמנותך - החי"ת בשוא פתח, ההבנה בדברי מהרי"ץ וטעות בדפוס של תכלאל עץ חיים למהרי"ץ מספר צפיות:6033 י"ח ניסן ה'תשע''ח | |  |
|