טעמים ודקדוקי קריאה

שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא, מי חיבר את הטעמים, מי קבע את צורתם, ומי קרא להם כך בשמותם. ובביאור אופן קריאת המלה "והנחתו" בפסוק ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וגו' שבפרשת כי תבוא. מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ועוד, רב קהילת פעולת צדיק באלעד, וראש כולל פרי צדיק בחריש. נמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן שליט"א, מוצש"ק כי תצא התשפ"א.

דקדוקי קריאה בפסוק "ויבך אותו אביו" (פר' וישב), ובפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והתייחסות למש"כ היפ"ה בתאג תורה קדומה. המשך בעניין קריאת הפסוק "שלמים הם אתנו" (פר' וישלח), והאם אות שהיא בשוא וגעיא אמירתה כפתח. הרחבה בעניין שני שואים בסוף מלה, ומדוע לא עושים כפי שכתב מהרי"ץ בחלק הדקדוק. מהי ההבנה בגעיא שבתיבת "שלמים", והאם ברית מילה מחלישה את האדם. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ - שנת התשע"ד

בתשובה לשאלה מהקהל מה לעשות לגבי מגיפת "קורונה", ענה מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בזה"ל: יש את התפילה המופיעה בסידורים לאחר פיטום הקטורת, ריבון העולמים וכו'. כתוב שם בנוסח (בסידורים, כגון בסידור "תורת אבות") "שתעצור המגיפה מעלינו וכו'", אבל מהרי"ץ זיע"א אומר שלא לומר "שתעצור המגיפה", אלא "שתמנע המגיפה", ח"ו כדי שלא לפתוח פה לשטן"...

בעניין המלה "יַֽמְשֵׁנִי" (הפטרת שביעי של פסח), מדוע יש בה געיא והשוא נע (ולא כמובא בסידור "תורת אבות" שכביכול השוא נח). ותשובת מרן שליט"א לשואל, מתי הגעיא עושה את השוא הבא אחריה נע. דוגמאות רבות מפסוקים שונים, לפי כללי הדקדוק, לשיטת מהרי"ץ והספרים המדוייקים. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ד.

רק שתשימו לב, אינני אומר לעשות כך, אני רק אומר שצריכים לדעת שכך היה בעבר. לדעת את הנקודה הזאת שכך היה, ואי אפשר להכחיש את זה. קרית שמע נשארנו כולנו במנהג המקורי שלא עושים. אותו הדבר בתהלים, וגם באיכה מי שעוד מחזיק את המנהג הזה...

דקדוק קריאה במלה "אחר", דברי הרה"ג יחיא אלשיך זצוק"ל למרן שליט"א על הגייה זו, מדוע היא נקראית כך? מהו שופר הולך ומהו שופר מכורבל?