טעמים ודקדוקי קריאה

עניין הגיית בג"ד כפ"ת רפויות לאחר שוא נע, ומדוע במלים "שְׁתֵּי" או "שְׁתַּיִם" וכדומה התי"ו באה בדגש, והתייחסות לאלו שהוסיפו אל"ף לתיבות אלו.

והיה המזבח֙ קדש קדשים (פרשת ואתה תצוה, שמות כ"ט ל"ז). דברי היפ"ה בתאג תורה קדומה על פסוק זה בביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א, דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק על הפטרת ואתה תצוה, ודברי מרן שליט"א על גדלות מהרי"ץ כאלוף הנוסחאות

ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג כתר תימן ־ תורת אמת [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן] כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת " הרעֹתָ" אשר בספר במדבר. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין תיבות שהם בפשטא אחת הנקראות במלרע ודוגמאות לכך, התייחסות לטוען מתיבת 'הרעת', ומדוע התיבה ירושלם נכתבת בלי יו"ד. דחיית הדברים הכתובים בהקדמה לתיקון קוראים הוצאת חנות נוסח תימן.

שופר אחרי שופר או שופר אחרי טיפחא - היכן מקום ההפסקה? מהו "דחי"? האם הפסקה זו מבטלת את הרפיות של האות בתיבה הבאה? התייחסות לספר "יסוד הניקוד" ודבריו בעניין זה.

"ישנו איזה מנהג, שאולי נשתכח, ואני חושב שבעזרת ה' יתברך אנחנו צריכים להחזיר אותו. ככה נראה לי. יש דבר שכותבים אותו חכמי תימן הקדמונים, בנוגע לשביעי של פסח וכן לפרשת בשלח. כותב אותו גם בעל מדרש הביאור וגם בעל אור האפילה. ויש לנו גם חידוש בנושא הזה..." מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק חוה"מ פסח ה'תש"ע, והמשך ממוצש"ק שמיני ה'תש"ע.

וכיצד אומרים בתפילת ערבית 'ענו שירה בשמחה רבה', מלעיל או מלרע? האם יש הבדל בין ערבית לשחרית? האם מפסיקים במלה רבה, וממשיכים אמרו כולם כפיסקא חדשה? למה 'מי כמוכה' הראשון רפה, והשני בדגש?

מדוע המלה "ויאמר" בטרס? מה ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק עה"פ זה, והיכן שיטת הרלב"ג שהביא שם?

א. בפיוט בעת רצון תחנתי וכו', הבית האחרון חסר בסידורים הנדפסים. ב. בפיוט אם אשמנו כתולע האדים וכו' ישנה טעות בבית האחרון. ג. בפיוט אליך ה' נשאתי עיני וכו' יש שיבוש בחרוזים. ד. בפיוט עשה למען שמך וכו' חל שינוי מהמנהג המקורי שבו הציבור עונים עשה למען. ה. בפיוט רחמנא ובפיוט אלהינו שבשמים - אין טעם שהציבור ממשיכים לענות לאחר הפיסקא האחרונה. ו. עשה למען רחמנותך - החי"ת בשוא פתח, ההבנה בדברי מהרי"ץ וטעות בדפוס של תכלאל עץ חיים למהרי"ץ