-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
642 אורחים

וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ וגו' (כי תשא)

    
מספר צפיות: 7310
ט"ו אדר ה'תשע''ח

כתב מרן שליט"א בשע"ה ח"ז (אבן העזר ב') הִלְכּוֹת עֵדֵי הקידושין, סימן ר"ו סעיף כ"ה וז"ל:

אין העדים צריכים להכיר מתחילה את טיבם של־חתן והכלה, ולא להסתכל על פניהם להכירם. אמנם יש פוסקים שהחמירו בזה, ולכן דעתם שאם לא ראו העדים את פני הכלה בשעת הקידושין, אינה מקודשת. [ואף־על־פי שאסור להסתכל בכלה, כדלקמן סעיף ל"א, לצורך עדות מותר. ובפרט שמספיק לראות קצת כדי להכיר, ולא יותר]. אבל רבו הפוסקים שחלקו על זה ודחו דבריהם בשתי ידים, מכמה טעמים. ומה־גם בקידושין הנהוגים בדרך־כלל שאינם בפני מְתֵי־מעט אנשים ובאקראי, אלא בפרסום ובפני ציבור גדול של־מוזמנים מראש, הרי יש כאן חֲזָקָה מי היא הכלה, ובאופן זה הם קידושין גמורים לכל הדעות גם בלא שיראוהָ. וזוהי דעת רוב ככל גדולי האשכנזים, ולכן בקהילותיהם רובם ככולם נוהגים שפני הכלה מכוסים כל הזמן. מה שאין כן המצריכים שיראו את פניה, רובם הם מגדולי הספרדים, על כן הנהיגו בהרבה מקהילותיהם, להגביה את המסוה שעל פניה עד למעלה בעת שהיא שותה מן הכוס, לפני מסירת טבעת הקידושין, כדי שיראו אותה העדים אז. ונטו אחרי דעה זו כמה מרבני קהילותינו בתימן. אבל רבים מרבני קהילותינו לא הנהיגו כן, אלא פניה מכוסים תמיד, באופן שהיא רואָה, אבל אינה נראית. ואין לשַׁנות, כי כן הוא העיקר, כדבר האמור לעיל. ומה־גם שזוהי דרך הצניעות (וכדלקמן סוף סעיף ל"ח), ומכוער הדבר להסתכל באשה במתכוין:

 

 

ובהערות עיני יצחק [הערה ר"ד] כתב מרן שליט"א:

כמ"ש בשו"ת בית שלמה (מסקאלא) סימן ט', והרעיש עולמות שחלילה לשנות המנהג שנהגו לכסות, ושאין לחוש לחולקים כלל, כמובא גם בהגהות הר צבי על הטור סימן מ"ב, ובשערים מצויינים בהלכה סימן קמ"ז אות ח', ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן פ"ב אות א' ד"ה ובהיות, ועיין עוד שם בחלק י"ז סימן מ"ט אות י"א. ואין להקשות מהא דאיתא במדרש תנחומא הישן פרשת כי תשא אות י"א, ובשמות רבה פרשה מ"א אות ה', על פסוק ויתן אל משה ככלֹתו (שמות ל"א, י"ח) הכלה הזו כשבאה להיכנס לחופה, מגלָה פניה, לאמר כל מי שיודע לי עדות, יבוא ויֵעיד לי ע"כ, משום דאף אם תמצי לומר דאין הכי נמי בזמן חז"ל כך היו נוהגים, כי כל העדה כולם קדושים. מכל-מקום אחרי-כן בראות עיני העדה שנתמעטו הדורות, הוא שהנהיגו לכסות, וכדדייק לשון הרשב"א בתשובה, הביאה הארחות חיים בהלכות קידושין סימן כ"ג ומרן בבית יוסף סימן ל"א, "עכשיו" נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קידושין יעו"ש. גם בצדה לדרך מאמר ג' פרק ב' איתא, יש מקומות שנוהגים לגלות פני הכלה קודם הקידושין. ובטוליטולא חזרו מלנהוג כן, ויישר כוחם ע"כ. וידוע שטוליטולא היא מערי ספרד, ארצו של-הרשב"א. אמנם במטה משה דיני הכנסת כלה אות ח' גירסתו בדברי הצדה לדרך חזרו "לנהוג" כן, בלא מ"ם, נמצא לדבריו שהעניין בהיפך, ועיין עוד בשו"ת יבי"א חלק ד' סימן ה' אות ו' ד"ה ועינא. על-כל-פנים כעין זה ביטלו בדורות שאחריהם ריקוד לפני הכלה, אף שהיה נהוג בזמן חז"ל וכדלקמן בהלכות שבעת ימי המשתה סימן ר"ז הערה כ"ו ד"ה הגם. ועיין עוד לקמן בסימן זה הערה רנ"ג ד"ה ומסתברא, לעניין ריח הנודף ממנה. ומלבד זה, יש לדחות שאין כוונת חז"ל בתנחומא ושמות רבה דלעיל לעניין עדות הקידושין כלל, אלא להעיד שהיא הגונה במעשיה, כדמוכח מהגירסא שבילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפ"ח על פסוק נופת תטופנה שפתותיך כלה (שיר השירים ד', י"א) מה כלה ראשה פרוע לעיני כל, ומגלה פניה, לומר לא נחשדתי לדבר עבירה יעו"ש. וכל-שכן לגירסת התנחומא לפנינו בפרשת כי תשא אות ט"ז שלא נזכר גילוי פנים כלל, ולא עוד אלא שבעץ יוסף פירש שהכוונה שמפרסמת צניעותה על-ידי בתוליה, והביא ראיה לפירושו ממדרש חָזיתָ יעו"ש, וכמ"ש בס"ד לקמן הלכות שבעת ימי המשתה סימן ר"ז הערה רט"ו ד"ה ומלבד. ומצינו לאידך גיסא בפירוש רש"י על פסוק וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל (שמות כ"ו, ט') דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה ע"כ, ומסתמא דבריו בזה נובעים מדברי חז"ל כמו הרבה מקומות בפירושו, הגם שבספרי חז"ל שלפנינו לא נמצא לשון זה. ועל-כל- פנים רבינו בחיי בסוף פירושו לפסוק (שם ז') ועשית יריעות עזים וגו' כתב כן בהדיא, שדרשו חז"ל דומה לכלה צנועה שמְשִׂימה [עיין לקמן הערה רכ"ח] צעיף על פניה יעו"ש. הרי שגם בזמן חז"ל כבר היה המנהג כך. ובגמרא כתובות דף יז: לגבי יוצאת בהינומא, פירש ר' יוחנן דְּמִנַּמְנְמָא ביה כלתא, ופירש רש"י צעיף על ראשה משורבב על עיניה ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ע"כ, ועדיין אין ראיה משם לגבי כיסוי יתר הפנים. ועיין עוד מה שהרחבנו בס"ד בלשון חכמים מרפא לגבי פירוש תיבת הינומא וגירסתה. ובילקוט שמעוני שיר השירים (הנזכר לעיל ד"ה ומלבד) איתא כשם שכלה מצנעת עצמה בתוך חופתה, כך היו ישראל במדבר צנועים באהליהם. ובפסיקתא דרב כהנא פיסקא כ"ב דף קמ"ז ע"ב דרשו על פסוק כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה (ישעיה ס"א, י') ישראל על הר סיני היו מצמצמין (פירוש מכסים) עצמם ככלה, פותחין אחת וקומצין אחת יעו"ש. ונראה שצריך לגרוס מצמצמים "עיניהם" במקום עצמם, וכן הוא לשון הכתוב (שיר השירים ד', ט') לבבתיני באחת מעיניך. ועיין עוד כתר שם טוב גאגין חלק א' דף תרכ"ב ד"ה ופלא, ואבן ספיר חלק ב' דף ע"ט ד"ה ואחר-כך, ולקמן בהלכות שבעת ימי המשתה סימן ר"ז הערה שט"ו ד"ה ונראה.

ויש להוסיף כי לצורך עדות קידושין, בעינן עדות היותר טובים וצדיקים, וכדלעיל הערה קע"ט. ואם נצריך אותם לראות את הכלה, אדרבה ימנעו מרוב קדושתם ורגילותם להימנע מֵראוֹת בנשים אפילו ראִייה בעלמא. ואכן בספר אום אני חומה דף ל"ד אות קל"ג כתוב שראוי לכל אחד לשקול בדעתו אם יגיע לידי הרהור על-ידי הסתכלותו בכלה, דבכי האיי גוונא ימנע מלהיות עד ע"כ. וכן הובא בספר עין טובה (ירושלם ה'תשנ"ט) דף צ"ח שישקול בדעתו אם ההסתכלות לא תגרום לו הרהורים ועבירה ע"כ. ונמצא בגלל חשש חומרא זו, עלולים לבוא לידי קולא בעיקר כשרות העדים. כיון שיש אנשים צדיקים וכשרים, אבל טבעם חם ובעלי רגש והתפעלות. ועדות נאמנה שמעתי מפי אחד מגדולי תלמידי חכמים, שגילה העד צערו לפניו ברמז, שתכף ומיד שראה אותה, בא לידי מקרה רח"ל. מעתה המבין יבין. מה נדבר ומה נצטדק. על כן חכמים היזהרו בדבריכם, ולשם שמים יהיו כל מעשיכם. [ובדומה לזה כתוב בכתר ראש מהגר"ח מוולאזין בשם הגר"א כי כל מה שיגדור האדם את עצמו מלהסתכל בעריות, אם אחר-כך יראה ויביט, יבער בו היצר כאש. על כן כשהוא צריך לילך בשוק, יתפלל תחילה שלא יכשל ע"כ, ועיין עוד מ"ש בס"ד על זה בנפלאות מתורתך פרשת שלח על פסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ד"ה וידוע. ומהר"ם בן מָכִיר בענייני הנהגת הלילה שבספרו סדר היום, כתב כי מה שאמרו חז"ל (בסוכה דף נב.) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, לא אמרו אלא בעניין קדושת היסוד. כי על שאר עבירות, כגון גזל וגניבה חלב ודם, אנו רואים שאין לגדולים תאוה בהן כלל. אלא ודאי לא נאמר אלא על הדבר הזה, לפי שכל שהוא בקדושה ובפרישות, יצרו מתגבר עליו להעבירו וכו' יעוש"ב דברים נוראים ומאירים] . ויתכן שבדורות שעברו לא חששו כל-כך, כיון שבזמן הקידושין לא היתה הכלה מקושטת, כמו שיש לדייק מדברי הרע"ק בסערת תימן דף קכ"ד שלא הזכיר הקישוטים עד למחרת בבּקר, קודם עניין שבע ברכות והכניסה לחופה. מה שאין כן אחר-כך שנשתנה המנהג וקישטוה גם בליל הקידושין [ואל תתמה על כך, כי מצינו כיוצא בזה שהרע"ק כתב המנהגים המקוריים שראה, אף שבסוף ימיו נשתנו, כיעויין לעיל הערה כ' ד"ה וכעין, ובהלכות מלבושי הנשים סימן ר"ב הערה ט' ד"ה ומה שכתב] . וכל-שכן כעת בזמנינו כאן שהקידושין והנישואין נעשים בסמיכות זה אחר זה, וגם הצניעות איננה כראוי בעוה"ר. וראיתי כתוב על אחד מחשובי רבני הספרדים בזמנינו שאומר לחתן שיגביה את המסוה מעל הכלה, ואז מסיר הרב מעיניו את המשקפיים שלא יראנה ע"כ. והנה אף אם תיקן הרב את עצמו, עדיין נגרם מכשול לשאר הנמצאים. ולענ"ד לכל-הפחות ינהגו הרבנים בשב ואל תעשה. ואם ישאלום על כך, ישיבו שאין צורך לראותה, לא החתן ולא העדים.

הדפסהוסף תגובה

עוד חידושים לפרשת כי תשא

מנויים לחיים
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד