-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ארז יחיאל
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1045 אורחים

תולדות

וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ, מַחֲרִישׁ וגו' [ פרשת תולדות]

וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ, מַחֲרִישׁ וגו' [ פרשת תולדות]

    
"בפרשת תולדות [בראשית כ"ד כ"א] יש דבר דומה לזה, וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְיָ דַּרְכּוֹ אִם לֹא. מהרי"ץ בחלק הדקדוק מביא שם הערה, שחושבני שאף אחד לא הבין מה שהוא מתכוון, וגם אנכי בעבר לא הצלחתי להבינו, עד שהתעמקתי, ובס"ד זכיתי להבינו. מהרי"ץ בחלק הדקדוק שם אומר כך, תיבת מחריש בזקף גדול בכל התיגאן. הדבר פלא עצום, מאי קמשמע לן. והלא אפילו בדפוסים תיבת 'מחריש' בזקף גדול..."
מספר צפיות:1224
י' כסליו ה'תשפ''א
וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

    
שאלו את מהרי"ץ שאלה: "לגבי מי"ם ד'מחלת', האם היא בקמץ או בפתח"? כתוב בפסוק, בסוף פרשת תולדות, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וגו' [בראשית כ"ח, ט']. בספרי הדפוס, כתוב 'מַחֲלת'. אבל בספרי התיגאן, כתוב 'מָחֳלת'. השואל ראה חילוקי דעות, ונסתפק בעניין. עונה לו מהרי"ץ, "דע, כי בכל התיגאן אשר יסדו הראשונים מעשה ידי אמן, הרמב"ם זלה"ה, נמצא כתוב המ"ם בקמץ וכו'". אני מקצר, אביא רק את הנקודה לעניינינו. "ומן התימה אם יחלוק אדם על זה, ואיך סומך עליהם במלא ובחסר וביתור אותיות. כגון, 'ויהיו כל ימי נח', ובדפוס 'ויהי'. ואנו כותבים 'ויהיו', ככתוב בתיגאן. וס"ת שכתוב בו 'ויהי', סלקא דעתין לפסלו. ואיך לא נסמוך עליהם בניקוד ובדקדוק אחד? הא ודאי תימה. הלכך, אין לזוז ממה שקבעו לנו, המיוסד ע"פ חכמי ישראל שרמזנו לך למעלה. והאיי מאן דבעי למהוי חסידא, ליקיים מילי דאבו"ת".
מספר צפיות:1154
ג' כסליו ה'תשפ''א
וּשְׁקָה לִּי  [פרשת תולדות]

וּשְׁקָה לִּי [פרשת תולדות]

    
תראו למשל בשו"ת רביד הזהב [סי' מ"ד] לגבי הפסוק [בראשית כ"ז, כ"ו], גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי, ששאלוהו כיצד לקרוא את תיבת 'ושקה'. והשיב להם בזה"ל: "ושקה לי, השי״ן בשו״א ופת״,ח כן היא הקריאה הנהוגה ברוב בתי כנסיות". תחשבו אולי הוא הביא מספרי התאג, מבניה הסופר או משהו דוגמתו. אבל לא. תשמעו מה הוא כותב, רק מדפוסים. התיגאן בכלל לא קיימים בראש שלהם. "וכן הוא בכ״ד גדול – הוא דפוס ונציה, שהוא ספר ענק - וברוב ספרי הדפוס. וכ״כ בספר לוית חן שער א' פ"י וז"ל, וכן בשורק ובגעיא על אות נקודה בחטף פת״ח לתפארת הקריאה. וזהב, ושקה לי, עכ״ל. וכ״כ בספר יסוד הניקוד שער התנועות יסוד ל״ב, והשיג על האור תורה שדחה דברי המאירי". מה עם ספרי תימן? לא נזכרו ולא עלו אצלו אפילו לדיון. תיגאן ותכאליל, מאן דכר שמייהו ברביד הזהב, ובשתילי זיתים.
מספר צפיות:1119
ג' כסליו ה'תשפ''א
בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל

    
בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר"). מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו.
מספר צפיות:1072
ג' כסליו ה'תשפ''א
וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא [פרשת תולדות]

וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא [פרשת תולדות]

    
הערבים הישמעאלים וספרם קוראן [קורען], ההשקפה הנכונה ודעת־תורתנו הקדושה בהתייחסות לערבים בזמנינו, 'ומשמע ודומה ומשא'. איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וצורך החיזוק בענייני קדושה וצניעות.מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"ו

מספר צפיות:1091
ג' כסליו ה'תשפ''א
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק [פרשת תולדות]

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק [פרשת תולדות]

    
ביאור מאמר רבינו זכריה הרופא המקשר בין הפסוק 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' לבין נר חנוכה שאין משתמשין לאורו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ התשע"ט.
מספר צפיות:1068
ג' כסליו ה'תשפ''א
בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר  וגו' [תולדות]

בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר וגו' [תולדות]

    
מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר. תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהר התשע"ט.
מספר צפיות:1045
ג' כסליו ה'תשפ''א
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה [תולדות]

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה [תולדות]

    
תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות ה'תשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על כל עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר כן גם לגבי סעודת חתן, והאם זה דוקא בתנאי שחוזרים בתשובה. בעניין חתן שנמחלים לו עוונותיו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ שנת התשע"ג.
מספר צפיות:1180
ב' כסליו ה'תשפ''א
וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [פרשת תולדות]

וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [פרשת תולדות]

    
"שאל ידידנו הרב ניר טיירי יצ"ו, מה נֹאמר לגבי הפסוק, וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [בראשית כ"ז, כ"ה]. במלה 'לו', יש תרי טעמי. ובמלה 'יין', ישנה טפחא. הוא שאל אותי על כך באמצע השבוע. מה שייך בקשה ותחינה, בפסוק 'ויבא לו יין וישת'?..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק לך לך התשע"ח

מספר צפיות:1170
ב' כסליו ה'תשפ''א
מדור "דקדוקי תורה", על פרשת תולדות

מדור "דקדוקי תורה", על פרשת תולדות

    
ההערות שלי, הן על חומש "תורה קדומה" המהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. ישנם הבדלים בין המהדורות. אני מדבר על המהדורות דלקמן. בראשית, שנת ה'תשס"ה. שמות, ה'תשס"ו. ויקרא, ה'תשס"ח. במדבר, ה'תשע"ג. ודברים, שנת ה'תשס"ו. אלו הספרים הנמצאים בידי, וההערות שאני אומר הם כלפיהם. כך שאם ישנה גירסא אחרת, במהדורות האחרות, אזי אינני מתייחס לכל המהדורות, אלא רק לגבי המהדורות שאמרתי כעת, שהן האחרונות והמושלמות עכ"פ לעת עתה".
מספר צפיות:1065
ב' כסליו ה'תשפ''א
"הקריבהו נא לפחתך, הירצך או הישא פניך..." (הפטרת תולדות)

"הקריבהו נא לפחתך, הירצך או הישא פניך..." (הפטרת תולדות)

    
כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר: "יין שנשאר מגולה כמה שעות (אף־על־פי שבזמנינו אין מקפידים על גילוי משקין כדלהלן בחלק יורה־דעה סימן קל"ט סעיף ה'), אין מקדשין עליו, משום "הקריבהו נא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ או הֲיִשָּׂא פניך". ואפשר להכשירו ע"י סינון במסננת או בבגד..."
מספר צפיות:4512
א' כסליו ה'תשפ''א
"וילך ויקח ויבא לאמו..." (פרשת תולדות)

"וילך ויקח ויבא לאמו..." (פרשת תולדות)

  7:45 דק'  7:45 דק'
ביאור דברי המדרש על יעקב אבינו, ומדרשי חכמי תימן על פסוק זה, וכן דיוק ב"טעמים" והלקח הנלמד מעניין זה לזמנינו. קטע מדרשת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בפני אברכי כוללים במודיעין עילית - ברכפלד, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק"
מספר צפיות:6413
כ"ט מרחשון ה'תש"פ
"גשה נא ואמשך..." (תולדות)

"גשה נא ואמשך..." (תולדות)

    
פירש רש"י: "אמר יצחק בליבו, אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך". מצ"ב תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין הזכרת שם ה' לבטלה, פרטי דינים בעניין כינויים בשם ה', וכיצד מנהג ק"ק תימן בזה...
מספר צפיות:6620
כ"ח מרחשון ה'תש"פ
"וימכור את בכרתו ליעקב" (תולדות)

"וימכור את בכרתו ליעקב" (תולדות)

    
כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר בזה"ל: "וזהו סדר עשיית הפדיון כפי מנהגינו. מביא האב את הבכור (כשהוא מקושט בבגדים נאים) לפני הכהן, וכן מכין כסף או שוה־כסף חמשה סלעים. ובעת כניסתו, אומרים הלל כל הקהל יחד, והללו־יה הילד הזה יברכהו אֵל. ויתברך וכו'..."
מספר צפיות:6011
כ"ח מרחשון ה'תש"פ
"ויעקב איש תם יושב אהלים" (תולדות)

"ויעקב איש תם יושב אהלים" (תולדות)

  5 עמ'  5 עמ'
לעיון ולהורדה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין נוסח תפילת היוצא מבית המדרש --וביאור תוספת הפסוק שאינו כתוב בגמ' ברכות - שם מקורה של התפילה הנ"ל. פורסם בקובץ "המעין" - בהוצאת מוסד יצחק ברויאר וישיבת שעלבים, חודש ניסן שנת ה'תש"ע
מספר צפיות:24150
כ"ח מרחשון ה'תשע''ט
פרקי אבות

 

 

  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
טריתא
שר שלום קשת
מצות מסורת
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
מועדי השם

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד