הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר [ויצא]

מתוך חלק השו"ת שבסוף "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, מוצש"ק ויצא התשע"ו

שאלה מהקהל: בפסוק הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר [בראשית כ"ט, ה'], האם התרגום הוא 'היְדעתון', בשוא נע תחת האות יו"ד, או בשוא נח?

תשובת מרן שליט"א: יש האומרים בשוא נח תחת האות יו"ד, אבל ישנם כאלה האומרים 'הידעתון', בשוא נע תחת האות יו"ד. בפסוק בעצמו, בודאי שהדבר כן, כמ"ש מהרי"ץ בחלק הדקדוק. אבל לגבי התרגום, הדבר איננו ברור. אינו מוכרח, שיהיה כמו הפסוק.

זהו כפי שבתרגום המלה וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ [שם שם, ו'], וכי אתה אומר במקום הַשְׁלם בשוא נח. כולם אומרים הַֽשְׁלם ליה. וכן הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר [שמות ב', י"ד], השוא שבלמ"ד נח, אבל בתרגום השוא נע, הַֽלְמקטלי.

אותו הדבר לגבי המלה 'הַֽיְדעתון'. עכ"פ הדבר אינו מוכרח. אבל ברור שישנם כאלה שקראו כך, 'הידעתון', וכן מוכח מכתבי יד שראיתי שאינם מסמנים שוא רק כשהוא נע, וכאן לא סימנו, ש"מ שקראוהו כמו בפסוק. ונהרא נהרא ופשטיה.

בתאג חזון שמעון פרשת ויצא [דף קנ"ד] הביא הרב שמעון צאלח בשם מה"ר לוי נגאר שגם בתרגום השוא שביו"ד נח [אמנם סיים "עיין", ואולי כוונתו שעדיין צריך לברר]. ובהבהרות שם הוסיף הרש"צ לחזק זאת. ומכל מקום לענ"ד אין זה מוכרח, והמציאות שאעפ"י שבפסוק קוראים נח, מ"מ בתרגום רבים קוראים נע.