-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1380 אורחים

ראה

לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא [פרשת ראה]

לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא [פרשת ראה]

    
"צריכים לדעת, אותו אדם, הנקרא יב"ש קאפח, לא היה עם הארץ, הוא גם לא היה אז רשע, אבל הוא היה תמים. היה צדיק תמים. הרב יוסף בן יעקב [צובירי. העורך] סיפר לי, הוא ראה אותו בתימן, והוא אמר לי, אתה יודע איזה צדיק הוא היה? יש הרי הנהגה של קדושי עליון, שאם אתה מוכר לו חפץ של מצוה, הוא משלם כסף לפי מחירו ואינו מנסה להוריד. לא הנחות, ולא אנחות. מה שהמוכר מבקש, הקונה נותן. יש הנהגה כזאת של צדיקים. וזה מספר לנו אחד מגדולי הנלחמים בו ובנמשכים אחריו..."
מספר צפיות:3494
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ [דברים ט"ז, ג']

לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ [דברים ט"ז, ג']

    
בעניין המסופק אם קרא קרית שמע, ומה הדין לגבי הברכות לפניה ולאחריה. קיום מצות זכירת יציאת מצרים, והאם פרשת ציצית היא מן התורה. האם אפשר לקרוא קרית שמע בכל לשון גם בזמן הזה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות התשע"ד
מספר צפיות:3016
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ [פרשת ראה]

כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ [פרשת ראה]

    
"מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה". הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים מתוך שלחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק ב' סי' קצ"ט) למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן
מספר צפיות:7423
וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]

וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]

    
הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד.
מספר צפיות:3038
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם (פרשת ראה)

לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם (פרשת ראה)

    
תשובת מרן שליט"א לגבי הפסוק "לא תאכלנו" (פרשת ראה), מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'לא', וכן לגבי הפסוק "ולא תסורו" (שמואל, הפטרת קורח) מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'ולא'. איזה דם אסור באכילה מן התורה, ואיזה מותר. מדוע מותר לאכול כבד. ודין דם אדם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויקהל התשע"ו
מספר צפיות:2883
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [פרשת ראה], מכאן אזהרה למוחק את השם [ספרי, מובא ברש"י על התורה]

לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [פרשת ראה], מכאן אזהרה למוחק את השם [ספרי, מובא ברש"י על התורה]

    
"השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א
מספר צפיות:2402
מן ההפטרה (ראה)

מן ההפטרה (ראה)

    
השבת היא השבת השלישית משבעת שבתות הנחמה, הפותחת בפסוק "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה וגו'". ובהמשך נאמר "כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי וגו'" (ישעיה נ"ד, י"ז), ופירש במצודת דוד "לא יזיקו לך, לא במעשה ולא בדיבור". מצ"ב מאמר מערכת "תוצאות חיים" (מחודש סיון) בעניין גזירת גיוס בחורי הישיבות הקד', וחיזוק הנלמד מפסוק זה.
מספר צפיות:4665
כ"ג אב ה'תשע''ג
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח [הפטרת ראה]

כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח [הפטרת ראה]

    
"אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו
מספר צפיות:2983
כ"ג אב ה'תשע''ג
לא תתגודדו [פרשת ראה]

לא תתגודדו [פרשת ראה]

    
תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני הגדול), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א)
מספר צפיות:7236
כ"א אב ה'תש"פ
גדר איסור "בל תוסיף" (ראה)

גדר איסור "בל תוסיף" (ראה)

  8:00 דק'  8:00 דק'
נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א
מספר צפיות:26057
כ' אב ה'תש"פ
רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר [פרשת ראה]

רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר [פרשת ראה]

    
"דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו)
מספר צפיות:8275
כ' אב ה'תש"פ
"וכל שרץ העוף" (ראה) - תחקיר מיוחד בעניין כשרות החגבים

"וכל שרץ העוף" (ראה) - תחקיר מיוחד בעניין כשרות החגבים

    
"רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה
מספר צפיות:6588
כ' אב ה'תש"פ
"דקדוקי תורה" על פרשת ראה

"דקדוקי תורה" על פרשת ראה

    
מספר צפיות:2462
כ' אב ה'תש"פ
שע"ה דיגיטלי - סוכות
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד