| | | | | "צריכים לדעת, אותו אדם, הנקרא יב"ש קאפח, לא היה עם הארץ, הוא גם לא היה אז רשע, אבל הוא היה תמים. היה צדיק תמים. הרב יוסף בן יעקב [צובירי. העורך] סיפר לי, הוא ראה אותו בתימן, והוא אמר לי, אתה יודע איזה צדיק הוא היה? יש הרי הנהגה של קדושי עליון, שאם אתה מוכר לו חפץ של מצוה, הוא משלם כסף לפי מחירו ואינו מנסה להוריד. לא הנחות, ולא אנחות. מה שהמוכר מבקש, הקונה נותן. יש הנהגה כזאת של צדיקים. וזה מספר לנו אחד מגדולי הנלחמים בו ובנמשכים אחריו..." | | |
| | | | | | בעניין המסופק אם קרא קרית שמע, ומה הדין לגבי הברכות לפניה ולאחריה. קיום מצות זכירת יציאת מצרים, והאם פרשת ציצית היא מן התורה. האם אפשר לקרוא קרית שמע בכל לשון גם בזמן הזה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות התשע"ד | | |
| | | | | | "מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה". הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים מתוך שלחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק ב' סי' קצ"ט) למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן | | |
| | | | | | הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד. | | |
| | | | | | תשובת מרן שליט"א לגבי הפסוק "לא תאכלנו" (פרשת ראה), מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'לא', וכן לגבי הפסוק "ולא תסורו" (שמואל, הפטרת קורח) מדוע ישנו טעם מפריד אחרי המלה 'ולא'. איזה דם אסור באכילה מן התורה, ואיזה מותר. מדוע מותר לאכול כבד. ודין דם אדם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויקהל התשע"ו | | |
| | | | | | "השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א | | |
| | | | | | השבת היא השבת השלישית משבעת שבתות הנחמה, הפותחת בפסוק "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה וגו'". ובהמשך נאמר "כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי וגו'" (ישעיה נ"ד, י"ז), ופירש במצודת דוד "לא יזיקו לך, לא במעשה ולא בדיבור". מצ"ב מאמר מערכת "תוצאות חיים" (מחודש סיון) בעניין גזירת גיוס בחורי הישיבות הקד', וחיזוק הנלמד מפסוק זה. מספר צפיות:4665 כ"ג אב ה'תשע''ג | | |
| | | | | | "אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו מספר צפיות:2983 כ"ג אב ה'תשע''ג | | |
| | | | | | תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני הגדול), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א) מספר צפיות:7236 כ"א אב ה'תש"פ | | |
| | | | | | 8:00 דק' |
נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א מספר צפיות:26057 כ' אב ה'תש"פ | | |
| | | | | | "דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו) מספר צפיות:8275 כ' אב ה'תש"פ | | |
| | | | | | "רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה מספר צפיות:6588 כ' אב ה'תש"פ | | |
| | | | | | מספר צפיות:2462 כ' אב ה'תש"פ | | |
|
|