ראה

בעניין המסופק אם קרא קרית שמע, ומה הדין לגבי הברכות לפניה ולאחריה. קיום מצות זכירת יציאת מצרים, והאם פרשת ציצית היא מן התורה. האם אפשר לקרוא קרית שמע בכל לשון גם בזמן הזה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות התשע"ד

הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד.

"השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

"אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו

נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א

"רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה