| | | | | נושאי השיעור: עניינים חדשים ודקדוקים בלשון הגמרא בעניין אמירת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשרת ימי תשובה, ושאר השינויים שבתפילה. סיבה נוספת למה אבותינו נע"ג נהגו לקחת את השופר הארוך והמסולסל של דישון למצות תקיעת שופר. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל. הוספת דברים בעניין הפסוק וחפרה הלבנה ובושה החמה, והתייחסות למשתמשים בתאריך הלועזי במקום בתאריך העברי. סיפור מהחפץ חיים אשר בירך חתן שיזכה להישאר בלימוד, ובעניין הבקשות שאנו מבקשים כגון חיים ופרנסה וכו' ולא על הדברים הרוחניים. השלמה בעניין כתיבת אדר הראשון או אדר השני בכתובות ובגטין. האם ראוי להשתמש במושג 'חוזרים בשאלה', והסיבה לאלו שיש להם שאלות באמונה. השלמה בעניין עין תחת עין – ממון, כי מחוץ לתשלום הממון יש צורך שימחל לו. פיטום הקטורת או אמירתה אינה סגולה אלא שיש בה כוח רוחני לעורר לחזרה בתשובה ולחרטה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש דברי חפץ חלק ט"ו – תשרי התשפ"א בשל"ב. מספר צפיות:3795 ט' תשרי ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 62 דק' |
דרשת חג הסוכות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה מתוך סוכתו שבביתו ביום שלישי ד' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי התשפ"א, והועברה בשידור חי לאלפי תלמידיו ושומעי לקחו. נושאי השיעור: אדם שראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, ובסוף השולחן יושב אדם חולה קורונה ל"ע, האם עדיין ישנו חשש שמא ימשך אחר שלחנו לתוך הבית. כיצד לנהוג בשעת ההושענות וההקפות בעידן מגיפת הקורונה. המשך בעניין האם מועילה הקטורת ללא תשובה. אימתי עומדים לפני שמתחילים תפילת שמונה עשרה בשחרית, וחיזוק למנהג אבותינו לעמוד במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהלה לאל עליון'. מדוע מנהגינו לעמוד באמירת י"י מלך וגו' רק בשבת ולא בחול, ועד היכן צריכים לעמוד. דברי חיזוק בענייני קדושה ואמונה הנחוצים בזמנינו, מעשה בקיסר אוסטריה שביקר בירושלם וכו' ומקור תשובת החכם שענה לו. בעניין שכינתא בגלותא, ופירוש מהרי"ץ זיע"א על ההושענות לגבי הפסוק נגילה ונשמחה בך. האם ישנה אפשרות להקדים את פרשת האזינו לפני פרשת וילך. השיעור יוקלד ויודפס בחוברת "שערי יצחק" נפרדת. תמונות ע"י הצלם יעקב כהן מספר צפיות:12856 י"ח תשרי ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 70 דק' |
דרשת ליל הושענא רבה מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק - ליל הושענא רבה התשפ"א. נושאי הדרשה יעודכנו בהמשך. הדרשה תצא בחוברת "שערי יצחק" נפרדת ותישלח ל"מנויים לחיים" יחד עם משלוח שיעורי חודש תשרי. מספר צפיות:8204 כ"א תשרי ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור הפסוק וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים – היינו התורה שפרשו ממנה ג' ימים. השלמה בביאור מאמר הזוה"ק על כך שאנו צווחים ככלבים הב הב על הצרכים האישיים בתפילות ימי הרחמים והסליחות ולא על תיקון השכינה, ותשובה לשאלה שהרי כך תיקנו בנוסח התפילות לבקש עליהם. השלמה לשיעור מוצש"ק נשוא התש"פ בעניין גרגירי הלבונה כתרופה למגיפת הקורונה, ובעניין אמירת פיטום הקטורת ופסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם וגו' נכאת וצרי ולוט, וסגולת צמח השדאב. תשובה לשאלה כיצד שכחו את מסורת התרועה בעם ישראל, השלמה בדעת הרמב"ם והגאונים בעניין זה, ובדין תימנים השומעים תרועה של עדות אחרות. השלמה בעניין העושים תרועה ביד ולא בנשימה מהבטן. ביאור מאמר חז"ל על הפסוק ולקחתם לכם – לקיחה ביד כל אחד ואחד, ודברים שאמרו חז"ל בכדי להוציא מליבם של הצדוקים, ומה עשו הקראים עם הלולב. המשך בעניין עין תחת עין – ממון, דחיית דברי האנשים הנוטים לדעת מינות שלא כהלכה עקב השקפתם המשובשת, עד שתלו דבריהם ברבם הרב קוק ואף טענו שכביכול כך דעת הרמב"ם רק שהסתיר זאת בדבריו. מספר צפיות:3943 ל' תשרי ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בתחילת מזמור תהילה לדוד ארוממך אלהי המלך וגו', עניין חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת קודם התפילה, והשלמה מדרשת חוה"מ סוכות לגבי עמידה לפני שמו"ע במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהילה לאל עליון'. ביאור פירש"י בפרשת השבוע נח בעניין המבול שבא בגלל הזנות, ומדוע הקב"ה הורג טובים ורעים כאחד. למלאך המות קוראים בשעת המגיפה בשם דֶּבֶר. מצבינו כיום בדורינו כמו דור המבול. השלמה בעניין התרועה בקול רועד, וביאור המעשה באותו משומד שלא יכל לעשות תרועה וכו' מהמקור שבספר עיני העדה, כי שם משמע שהמדובר בתרועה טו טו טו וכו'. תוספת דברים לעניין דלעיל לגבי סיבת הדֶּבֶר, מרבינו טוביה הרופא הכותב לגבי מגיפת הדבר שהיתה בזמנו ושהסיבה לכך היא בגלל הזנות שהיתה אז. בירור והשלמת דברים לגבי המובא בספר בית תפילה כי יש אומרים בכל השנה המלך המשפט. תגובת מרן שליט"א לפירסום המעשה שהיה כביכול עם הבבא סאלי זיע"א אשר לא רצה לברך על אתרוג תימני אלא רק על מרוקאי, ומדוע הר"מ אליהו לא רצה לברך על האתרוג המרוקאי אלא רק על התימני, דוגמאות לכך שלפעמים הקב"ה לא מראה דברים אפי' לצדיקים גדולים בעלי רוח הקודש, ומעלת האתרוג התימני יותר מן האתרוג המרוקאי. מספר צפיות:3613 ז' מרחשון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במס' סוכה בעניין הלימוד מן הפסוק 'פרי עץ הדר' – אתרוג ולא פלפלין, והלימוד כי צריך שיהיה ניכר לקיחתה. ביאור הפיסקא שבפיוט הנאמר בשמחת תורה אמונה יצרה וכו', 'זמנים משונים, והיא לא תשונה. לנצח נצחים, במצוות תמידות', והשלמה לגבי הטועים בביאור הלימוד 'עין תחת עין – ממון'. השלמה בעניין האתרוג המרוקאי ודברי הערוך לנר, וביאור ההסתכלות של הבבא סאלי זצוק"ל לגבי אתרוג זה. השלמה בעניין מ"ש הרב משאש לגבי המבטא התימני, ודוגמאות לטעיות המרוקאים במבטאם. מספר צפיות:3717 י"ד מרחשון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: טעם חלק מקהילות ישראל המסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום" כחיזוק לאמונת חכמים, ומקור הביטוי הפסול "סיפור מההפטרה". השלמה בעניין שמות הכופרים ביסודות תושבע"פ וספריהם המובאים בתלמוד ירושלמי הנדפס בזמנינו, פירוט עליהם מתוך חוברת נצחיות התורה להרה"ג פינחס שפירא שליט"א, ודוגמאות נוספות מתוך ספרים אחרים שנדפסו בזמנינו אשר הביאו את שמותיהם ודעותיהם של אותם המקולקלים. ביאור האור החיים הק' בעניין דברי הקב"ה למשה רבינו ע"ה אל תקרב הלום - של נעליך מעל רגליך וגו', כי לכאורה היה צ"ל ההיפך, קודם של נעליך וגו' ואח"כ אל תקרב הלום, והאם מצות לא תעשה יותר חמורה ממצות עשה. דעת מרן שליט"א בעניין פתיחת קברים שבהם כביכול נקברו ילדי תימן בתקופת עליית לארץ ישראל, והאם מותר לקחת דוגמא לצורך בדיקת די אן אי. התייחסות לדברים שפורסמו בעלון "בית נאמן" האחרון (וירא התשפ"א) בשם הרב מאיר מאזוז אשר קובע בצורה נחרצת דברים שאינם נכונים, כגון בעניין מנהג התימנים לעשות ברית מילה בחצות היום, וכן בעניין מקום סיום קריאת התורה בראש השנה, ומאידך דוגמא לכך שדוקא הם מנסים לשנות מנהגים המקובלים בכל עם ישראל מדורי דורות, כגון בעניין גירסת המלה "ולמה" אין מערבין בה דבש וכו' בפיטום הקטורת, אם היא מלעיל או מלרע. בדבר המגבית לטובת קהילת התימנים "תפארת תימן" בבית שמש ת"ו. מספר צפיות:11323214 כ"א מרחשון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: מדוע התימנים נוהגים לאחוז את המאכל בשלוש אצבעות ולא בשתי אצבעות כפי שכתב בספר ראשית חכמה. תשובה לשואל האם רצוי לתת לילדים לשחק במשחק "טלית ותפילין" הנמכר בחנויות משחקי הילדים, וסיבת ההיתר כיום לשחק בבובות. המשך בעניין ראיות הגמ' במסכת סוכה דף ל"ה לגבי פרי עץ הדר וכו' זה אתרוג וכו', ביאור גירסת מדרש הגדול בסוגיא זו, מיהו עקילס המתרגם, וכיצד לומדים מלשון יונית ללשון הקודש. פירוש המלבי"ם בסוגיא דלעיל, וראיה גם מדבריו כי אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי הדר שזהו אתרוג. מדוע לאתרוג יש דין של ירק, דעת החזו"א כי בפירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים יש להפריש פעמיים מעשרות מספק, דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג בלבד, מ"מ בדברי האחרונים ודחיית דברי הטוען כי ברמב"ם לא מופיע פרי לימון, כי בספרו משנה תורה כתוב פרי הלימון בשם מלוחים. מספר צפיות:3732 כ"ח מרחשון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: דברי הגר"ח מולאזין בביאור למשנה בפרקי אבות על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. עיקר לימוד התורה היא הלכה למעשה. ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים, מבלי שלמד גמרא ואף אינו יודע לקרוא גמ' כדבעי, ומנגד דעת מהר"ל מפראג האומר ההיפך מדבריו. שקלא וטריא בדברי האחרונים הדנים במחלוקתם, וביאור מרן שליט"א כי אין מחלוקת ביניהם. פסק הלכה מאת מרן שליט"א שיצא השבוע בעניין פתיחת קברי ילדי תימן הנעדרים, תשובת בעל יביע אומר והתייחסות לשיטת פסק ההלכה שלו בעניין זה, כמו בעניינים אחרים כגון בעניין ס"ת המנוקד ובעניין הרחקות מנדה, וחשיבות כוח הוראה עם סברא. המשך בעניין פירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים האם דינם כאתרוג, חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד", תשובה לטענת הגר"ח קניבסקי בספרו דרך אמונה והתייחסות לראייתו, ודעת מהר"ח כסאר בשו"ת החיים והשלום בעניין זה. מספר צפיות:4057 ו' כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור תשובת רב שרירא גאון שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ת"ח צעירים שאינם גדולי תורה אשר מתנשאים לחלוק על דעת הגאונים, והמשך ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה קודם לכן בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים מבלי שלמד גמרא. התייחסות למ"ש בספר תורת חכם וספר שושנת המלך בדעת מהרי"ץ לגבי שתי תשובות הגאונים הנ"ל, והאם מהרי"ץ מסכים לתשובות אלו לדינא. תשובה לשואל כי אולי כוונת הר"י מיגאש שאין המדובר באדם שלא יודע לקרוא גמרא כלל, אלא שהוא טועה בהבנת פירוש הגמרא. המשך בעניין פירות הדר הדומים לאתרוג כגון לימון, שקלא וטריא בדברי אחרוני זמנינו בעניין זה, והמשך חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד". התייחסות לדברי הטוען כי הלימון מורכב מאתרוג עם ליים. תשובה לשואל בעניין סיום הפטרת חיי שרה לפי מנהגינו. השלמה בעניין החסידים אשר ממעטים בלימוד נ"ך. מספר צפיות:4333 י"ג כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: דברי בעל חסד לאברהם לגבי 30 מיני פירות האילן שישנם בעולם, ביאור עניין מים זכרים ומים נקיבות, השלמה בעניין אתרוג הגדל על כל מים, האם לימון דינו כאתרוג, וביאור השם "מלוחים". קושיית בעל כפות תמרים על דברי הגמ' בסוכה לגבי פרי עץ הדר דהיינו אתרוג, כיצד אמורא חולק על תנא. השלמה בעניין עין תחת עין – ממון. השלמה בעניין לימוד נ"ך בקרב החסידים. בעניין הדלקת נרות חנוכה בחצרות בתים בהם מתפללים עקב הקורונה, ומה הדין בחצר בית כנסת. מספר צפיות:3219 כ' כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: מי תיקן את נוסח על הנסים בחנוכה, ומי את הנוסח בפורים. ביאור תוספת המלים "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול" המצוי בנוסח על הנסים בעדות האחרות, ומדוע חכמי תימן לא קבעו להוסיף זאת בנוסח למרות שישנם דברים שהוסיפו מנוסחאות הספרדים בתפילה. מה הפירוש והדליקו נרות "בחצרות קדשך", וכי מדליקים את המנורה בעזרה של בית המקדש? למה לא מוזכר בנוסח על הנסים את נס פך השמן, כמו גם בספרי החשמונאים שלא הזכירו זאת. תשובה לשואל האם בלימוד ענייני דרבנן, כגון הסוגיא במסכת שבת בעניין חנוכה או הלכות חנוכה, מקיימים מצוות תלמוד תורה מדאורייתא או מדרבנן, למרות שחנוכה רק מדרבנן. תשובה לשואל בעניין הבלבול הקיים בקרב מתחזקים ובעלי תשובה לגבי דרך לימוד התורה וקיום המצוות וכן הנהגות אחרות וכו'. דברי מרן שליט"א בשבח ההוצאה המחודשת של סדרת הספרים שלחן ערוך המקוצר ח' חלקים שיצ"ל השבוע במהדורא מוקטנת, לעילוי נשמת הרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל מנכ"ל מכון פעולת צדיק מספר צפיות:3981 כ"ז כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: בעניין אכילת סופגניות בחנוכה, תשובות לטענת הגרשז"א כי קבעו לאכול סופגנין בחנוכה בכדי לברך ברכה מעין שלוש, והתייחסות למובא בחוברת קול ברמה בשם הגר"י זילברשטיין לגבי מה הדין באדם שאכל סופגניות ולא אמר "ועל מזבחך" בברכה מעין שלוש, שזה מילתא דבדיחותא. שני הסברים לקשר שבין ימי החנוכה לבין צום עשירי בטבת, ודחיית דברי ספר קול דודי בעניין זה. השלמת התשובה לשואל בעניין הבלבול הקיים בקרב מתחזקים ובעלי תשובה לגבי דרך לימוד התורה וקיום המצוות וכן הנהגות אחרות וכו', והרחבה בעניין גורל נביאי השקר שהיו בזמנם וגורל השומעים להם, והשוואה לאנשים בזמנינו הנתלים ברבנים האומרים נגד התורה גם אם יש מהם העושים נסים ונפלאות. פסק מרן שליט"א כי אין להניח תפילין בתפילת מנחה של צום י' בטבת שחל בערב שבת. מספר צפיות:3030 ה' טבת ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: חידוש נפלא ממהרש"א עמ"ס מכות דף י: לגבי 'בדרך שאדם רוצה בה מולכין אותו', ועפ"י זה השלמה לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו. מכל דיבור של אדם נוצר מלאך, לטוב או לרע, והאם גם ממחשבה. סיכום שמונת המהלכים בביאור השאלה מדוע נענשו האנשים שהאמינו בנביאי השקר בזמן ירמיה, הרחבה בביאור בעל דברי יואל מסטמאר בעניין זה ותמיהות עליו. מהלך תשיעי ממרן שליט"א בביאור העניין. כשם שבזמנם אמונת האנשים בנביאי השקר נתנה להם את הכוח להטעות, כך בהיפך לגבי צדיק וחכם כי האמונה בו נותנת לו את הכוח לפעול. ביאור המושג 'הטעייה עצמית', דהיינו שהאדם מסוגל להאמין לשקר של עצמו, ועפ"י זה תשובה לתמיהת אברבנאל על נביאי השקר דאז. דברי הגרי"י וייס שליט"א בספרו 'אוצר מדרשים' בדבר מדרשי חז"ל בדויים שהכניסו מעתיקים ומדפיסים אולם מקורם מאומות העולם, התייחסות לתמיהתו על מ"ש כי נעלם ממנו מקור הסיפור שהביא מרן שליט"א בהגש"פ פרי עץ חיים, וכן למ"ש שם לגבי סיפורי יהודה רוזנברג, ומאידך תמיהא איך הביא בספרו סיפורים ערביים כביכול בשם מדרש חז"ל. מספר צפיות:3141 י"ב טבת ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: האם הדליקו את הנרות במנורה שבמקדש גם בבוקר או רק בלילה, בירור מנהג האשכנזים והספרדים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת גם בבוקר זכר למקדש, חמשה נימוקים מדוע אנחנו התימנים איננו חוששים לדעת הרמב"ם הסובר שהדליקו את המנורה בבית המקדש גם בבוקר, והתייחסות למ"ש בספר 'איגרות הראשון לציון' (הרב יצחק יוסף, התש"פ) לגבי דברי מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר ומנהג יהדות תימן בעניין זה. סיפור המובא בספר 'שירת חייו' (קאליש) על התימנים בעת עלייתם לארץ ישראל. המשך התייחסות למ"ש בספר איגרות הראשל"צ כי התימנים יכולים להמשיך במנהגם לגבי המבטא והמנגינות וכדו', שזה רק דברי פיתוי בעלמא ע"מ שיעזבו את מנהגם בדברים אחרים, ודברי הרה"ג זוהר עוקשי שליט"א בדרשתו בליל שב"ק בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב כי בזכות מרן שליט"א וספריו גם הנוהגים נוסח שאמי שימרו את מסורתם ומנהגיהם, ודוגמאות לכך. השלמת הדרך התשיעית לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו, מדוע נענשו הם והאנשים שהאמינו בהם. דרך עשירית בביאור העניין. התייחסות לרב אחד בזמנינו הרואה גילויים נסתרים מן השמים וכדו', ומהיכן הוא שואב את גילויו ודמיונותיו. דברי מרן בשבח חוברת "דרך סלולה" שיצאה לאור השבוע בהדפסה חדשה ומחולקת חינם לבחורי הישיבות הקד' ע"י מוסדות יד מהרי"ץ. מספר צפיות:3102 ו' טבת ה'תש"פ | | |
| | | | | | נושאי השיעור: תוספת דברים לגבי הדלקת נרות חנוכה בלא ברכה כאשר מתפללים בחצרות הבתים עקב מגיפת הקורונה, ובעניין ברכות שאינן מוזכרות בתלמוד. המשך לגבי התוספת בנוסח 'על הנסים' ואחר כך באו בניך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך, וכי מדליקים בחצר בית המקדש, והאם ניתן לקרוא להיכל בשם חצר. המשך לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו, מדוע נענשו הם והאנשים שהאמינו בהם, וביאור דברי הרמב"ם כיצד התחילה הע"ז בעולם והתייחסותו למי שמאמין כי להקב"ה יש גוף או דמות הגוף ח"ו. פירוש ראב"ע לגבי הפסוק בפרשתנו (שמות) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, והתייחסות לדברי האומרים כי שמו של המשוגע (מחמד) רמוז בגימטריא של המלים 'במאד מאד'. התייחסות מרן שליט"א לטעיות חמורות המושרשות פעם אחר פעם בעלון 'בית נאמן' והעלולות להתקבל חלילה כנכונות אצל המון העם, כגון לגבי דברי הרב מאזוז כי כביכול יהודי תימן ניצלו משמד רק בעיקבות 'איגרת תימן' להרמב"ם, וכן לגבי הסיפור שהביא על תימני שכפו אותו בא"י לתת גט עקב טענת מאיס עלי, כי זאת טעות שהוטעה בה הגר"ע יוסף זצ"ל ממי שרצה להטעותו ושאין לסמוך על כך בשום אופן. מספר צפיות:3015 ד' שבט ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: דברי הגרי"ח בפתיחה לספרו עוד יוסף חי בעניין שיטות הדרשנים באמירת גימטריאות ורמזים וכדו', והשלמה בביאור דברי ראב"ע לגבי האומרים כי מחמד הישמעאלי רמוז בגימטריא במלים במא"ד מא"ד. המשך ביאור תשובת הרמב"ם באיגרת תימן לגבי הגימטריא דלעיל, וכן לפסוקים אחרים הרומזים על מחמד הישמעאלי ויש"ו הנצרי, תשובת רס"ג ושיטת חכמי תימן זיע"א לגבי עניין זה. האם נכון שהנצרים והישמעאלים סללו דרך למלך המשיח. התחלת ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית. מספר צפיות:3903 ד' שבט ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים עה"פ כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י"י רופאך. ביאור "תפילה מיוחדת" לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, ומוגהת מכת"י, במעט שינויים הנצרכים בעת ובעונה הזאת. מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. המשך ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית, ומסקנא למעשה. מספר צפיות:3086 י"א שבט ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א על הפסוק אל נקמות י"י אל נקמות הופיע, כפילות המלים 'אל נקמות', והמלה 'הופיע' הרומזת על הישמעאלים שהשתתפו בחרבן שני בתי המקדש, הקשר לפסוק הופיע מהר פארן וגו', וגילוי מן הפסוק בהפטרת השבת (וישלח) י"י בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום. חיזוק לימי השובבי"ם, "דמתחסנין למתב", חומר עניין עבודת נשים במקומות שאינם שומרי תורה ומצוות, וקטעים בעניין זה מתוך הספר 'בין שבעים זאבים' מאת הרב יעקב לוי הי"ו שעתיד לצ"ל בקרוב. בעניין המשוגע הישמעאלי מחמד ונשותיו, ועניין הערבים השטופים בזימה שהחל כבר מישמעאל. המשך ביאור דברי האבן עזרא בעניין הגימטריא במא"ד מא"ד כלפי המשוגע מחמד, מעשה בהגר"י ואלוז'ין זצ"ל שענה לכומר שמצא רמז לנתינת דם במצות כביכול מן הראשי תיבות דצ"ך עד"ש באח"ב. ביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי ששת הפעמים שבם כתוב בתנ"ך במאד מאד, וחיזוק לדברי אור האפילה הסובר כי המלים 'במאד מאד' רומזות על המשוגע ודלא כהרמב"ם. המשך ביאור "התפילה המיוחדת" לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, האם יחיד יכול לאמרה, והאם דוקא עם שופרות, ועוד פרטים בביאור תפילה זו. מספר צפיות:3511 י"ח שבט ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: השלמת ביאור דברי הרמב"ם לגבי מצוה מעקה, וכיסוי הבור, ומניעת כל דבר שיש בו סכנת נפשות, תירוץ לקושיא משיעור מוצש"ק בא התשפ"א, וחיזוק מסקנת מרן שליט"א בעניין החיסונים נגד קורונה. צריך לעשות מעקה גם כשעושים מדרגות מהבית לגג או כשעושים סורגים לחלונות, ויש לברך על כך "לעשות מעקה". ביאור המלה "מעקה", וביאור הנוסח במי שבירך לקהל, 'מכל צרה ובישא'. ביאור דעת הרמב"ם בחילוק נוסח ברכות המצוות בין מי שעושה לעצמו לבין העושה לאחרים, מדוע הרמב"ם הקדים את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו' דוקא קודם ברכת 'לעשות מעקה', תמיהת מרן שליט"א על תירוץ הנצי"ב לשאלה זו, וביאור העניין עפ"י בירור השאלה האם ישנה קדושה במעקה, כגון האם מותר להניח חפצים עליו. דברים ע"ד הסוד הטמונים במצות מעקה. מספר צפיות:3810 כ"ה שבט ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במגילה דף י"ג ע"ב עה"פ אם על המלך טוב וגו' ועשרת אלפים ככר כסף וגו', הקדים שקליהם לשקליו וכו'. סוד נפלא בעניין הקשר שבין שקלים לבין כלאים. ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח על ארבע פרשיות שזפ"ה, ותירוץ לתמיהה מדוע הביא המאמר דלעיל בשם הכל בו למרות שהדבר כתוב בגמרא, ונפק"מ בין שני הטעמים לקריאת פרשת שקלים לפני ר"ח אדר. ביאור גירסת הראשונים "משמעין" על השקלים. דברי ראב"ע על מאמר חז"ל כי "הכסף" נתון לך בגימטריא הע"ץ, והשלמה בעניין הגימטריאות המובאות במדרשי חז"ל. המשך בעניין מצות עשיית מעקה וכסוי הבור והסרת כל המכשולות, ובירור הדרך הממוצעת כפי שפסק מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר לגבי ברכה על כך. חידוש בדברי הרמב"ם שהכניס את הפסוק השמר לך ושמור נפשך מאד וגו' לגבי מעקה וכיסוי הבור והסרת המכשולות. תשובת רבני ליקווד בארה"ב נגד החיסונים כפי שפורסמו בחוברת ווי העמודים להגר"י זילברשטיין שליט"א, וחיזוק לתשובותיו על טענותיהם. שלוש שאלות שנשאל מרן שליט"א בעניין התפילה לרפואת חולי הקורונה רח"ל. מספר צפיות:3044 ב' אדר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: תשובה לשואל האם יוצאים ידי חובת מצות משלוח מנות כאשר שולחים לאדם שתי מנות חיסון נגד קורונה, וביאור הטעמים למשלוח מנות בפורים. התייחסות מרן שליט"א למפקפקים בדבר המעשה שהיה עם ריה"ל והראב"ע לגבי הפיוט מי כמוך וכו' הנאמר בשבת זכור. תשובה לשואלים מהי הכרעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה לגבי נטילת החיסון נגד קורונה. בדין תענית אסתר לחולה שאין בו סכנה וק"ו למעוברות ומניקות, והמשך מהשיעור הקודם בעניין תשובת הגר"י זילברשטיין לרבני ליקווד בארה"ב בעניין החיסונים נגד קורונה. תשובות לשלושת השאלות שנשאל מרן שליט"א בעניין התפילה לרפואת חולי הקורונה רח"ל, "שנויי מזגים ועתים", הקדמת הנשים לפני הזקנים, ו"מלאכים משחיתים". מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים לנבחנים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב. מספר צפיות:3053 ט' אדר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סעודת פורים ומשלוח מנות, וכן מתנות לאביונים ביום פורים, במה עדיף להרבות, מה הדין כאשר אין ביד האדם להרבות בשתיהן. חמש הערות על דברי בעל מעיל צדקה בביאור דברי הרמב"ם הנ"ל, ראיות ממקורות שונים בהם כתבו המפרשים על דברי הרמב"ם כי "דברי רבינו ראויים אליו", והאם כוונתם שדברי הרמב"ם מחודשים ואין להם מקור. דברי בעל שבט מוסר שכתב כי את רוב חידושיו חידש כאשר ישב בין העניים, ומאידך המסופר על רבינו תם שהיה לומד כשמולו קערת מטבעות זהב. המשך בעניין מחצית השקל שניתנו בזמן בית המקדש, הרחבה בעניין נתינת זכר למחצית השקל בזמן הזה, תמיהא על בעל שתילי זיתים שהעתיק הלכה זו למרות שלא נהגו כן בכל ארץ תימן, ודחיית דברי בעל זית רענן בדעת מהרי"ץ והשת"ז. יש לעשות נפילת פנים ביום ראשון הזה (פורים משולש) בערי הפרזות, ותשובה לשואל מדוע כתב מרן שליט"א דין זה בשע"ה ב'סוגריים', וכן לגבי כל כי האיי גוונא. התייחסות למ"ש בעלון 'בית מרן', לגבי נטילת ידים על דבר שטיבולו במשקה, ועל מה שכתב לגבי מנהג התימנים בזה, ובגנות הכותרת 'אחי בני תימן' המופיעה שם, והתייחסות לדבריו בעניין איגרת תימן והתימנים. תוספת דברים בעניין מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב. מספר צפיות:3055 ט"ז אדר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור תלמיד רבינו יונה על דברי הגמ' במס' ברכות (דף י"ד:) בעניין מגמת מצות תפילין ומזוזה, שבהן משעבד האדם את ממונו להקב"ה, ומאידך דברי הרמב"ם בהלכות מזוזה כי מגמת המצוה היא שבכל זמן שהאדם נכנס ויוצא יפגע בייחוד שמו של הקב"ה וכו', והמשך לשיעור מוצש"ק יתרו בעניין מצות מעקה וכיסוי הבור וכו', ובירור דעת הגרשז"א לגבי מצוות "הנמשכות". השלמה בביאור דברי הרמב"ם מדוע הקדים דוקא לגבי מצות מעקה את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'. השלמה לשיעור מוצש"ק תרומה לגבי תפילת מהרי"ץ לרפואת חולי האבעבועות, האם שמם של המלאכים קבוע או משתנה, וכן לגבי השאלה מה העניין שמהרי"ץ הביא דוקא את אברהם ויוסף ואהרן. דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין ערב פסח שחל בשבת כמו בשנתנו זו. כיצד מקיימים השנה מצוות סעודה שלישית, והאם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת. הודעה משמחת בדבר הוצאת קובץ דינים והלכות בעניין ערב פסח שחל בשבת מאת הרב שאול רצאבי הי"ו – בן מרן שליט"א. מספר צפיות:3376 כ"ג אדר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: המשך ביאור דברי הגמרא במסכת שבת (דף קי"ז ע"ב) לגבי שלוש סעודות בשבת, ומסקנת מרן שליט"א לגבי השאלה האם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת, שאפשר לעשות כן בשעת הדוחק. המשך בעניין מה שכתבו המפרשים על דברי הרמב"ם כי "דברי רבינו ראויים אליו", וראיות לכך שאין מחייב שהכוונה היא כי דברי הרמב"ם מחודשים ואין להם מקור מפורש, כגון לגבי דבריו בעניין בדיקת חמץ שאין מברכין לאחר הרגל אם לא בדק. מספר שאלות למרן שליט"א בענייני מסורת ומנהג מאת הרב מנחם צדוק הי"ו, ומענה על חלקן. גירסת המלה שִׁרְטוּט בשי"ן ימנית, דחיית ראיית הרב מאזוז שליט"א שכביכול מהירושלמי משמע כי המלה שרטוט היא בשי"ן שמאלית, וכן ביאור המלה שִׁרְטוֹן שהיא לגירסתינו בשי"ן ימנית, וביאור נפלא ממרן שליט"א על הקשר שבין שני מלים אלו. תשובות לשאלות הציבור בענייני ערב פסח שחל בשבת. מספר צפיות:3480 א' ניסן ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי השיעור: ביאור הגמ' במס' פסחים בעניין פסח שחל בשבת, כיצד יתכן שכולם שכחו ולא ידעו האם מקריבים קרבן פסח בשבת? מסקנת מרן שליט"א בעניין השאלה האם מותר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח, ומה הדין לגבי מצה עשירה. כיצד יש לנהוג השנה שחל ערב פסח בשבת, לגבי סעודה שלישית. כאשר מחלקים את סעודת שחרית לשתים, האם ישנו עניין לאכול קודם את המאכלים החשובים יותר, והתייחסות למובא בחוברת "זאת חוקת הפסח" בעניין זה. מצות עבודת יד מוקפאות, האם הן נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס וממילא יהיה אסור לטלטלן ולהוציאן מהמקפיא בשבת לצורך ליל הסדר. בשבח חוברת "באר הפסח" מהדורא חדשה ומעודכנת (התשפ"א) – בעניין גדרי דין "חוזר וניעור" בפסח, כולל אינדקס מוצרים ומצרכים בחשש "חוזר וניעור", מאת הרה"ג אליהו סויסה שליט"א. בשבח הספר "תורת אם" על ספר שופטים מאת הרה"ג אריה מאיר שליט"א. שו"ת הציבור בענייני פסח, ובפרט בעניין ערב פסח שחל בשבת. מספר צפיות:3926 ח' ניסן ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי הדרשה: ביאור שלושת התשובות המובאות ברדב"ז לגבי השאלה מדוע החמירה התורה באיסור חמץ בפסח יותר מכל שאר האיסורים שבתורה, וארבע תשובות נוספות לשאלה זו. סיפור מהגר"ש פינקוס זצ"ל על נכדת החפץ חיים שירדה מן הדרך, והשפעת דבריו אליה בפגישתה עמו. בעניין מנהג אבותינו נע"ג בנדנוד העיסה קודם אפייתה בכדי שלא תחמיץ, התייחסות למובא בקונטריס אמרי חן בעניין זה, והוכחות לכך כי מנהג זה היה בעבר גם בקהילות אחרות אלא שנשתכח. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ - לחידושי תורה, להלכה ולמסורת (גיליון ט"ז, ניסן התשפ"א בשל"ב), שיצא לאור בס"ד בימים אלו. בשבח הקונטריס מקרא קודש – דיני ומנהגי ספירת העומר, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א. בשבח הוצאת דפי תלמוד בבלי פרק האיש מקדש – מוגה ומנוקד עפ"י מסורת תימן, עם הגהות וביאורים מאת הרב נסים רצאבי הי"ו. מספר צפיות:12094 ט"ז ניסן ה'תשפ''א | | |
| | | | | | נושאי הדרשה: מספר צפיות:2942 כ"ז ניסן ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
המשך מהילולת מהרי"ץ זיע"א בבירור דין קריאה בס"ת פחות מעשרה פסוקים, מנהג תימן בקריאת פרשת עמלק בפורים בה ישנם רק ט' פסוקים, וביאור לשון מהרי"ץ "פרשתו חסרה" במקום לשון הפוסקים "פרשותיו חסרים". פירוש גירסתנו במלה "נדוניא" בכתובה, וחידוש ממרן שליט"א מדוע שינו רבותינו מִלה זו ממקורה. חידוש מכה"ר שלמה גיזפאן זצ"ל בספרו חמדה גנוזה בשם כה"ר דוד רצאבי זצ"ל תלמיד מהרי"ץ, לגבי הנאמר ב'סדר הפתיחה' בשחרית, ואל תשלט בנו יצה"ר, כי הוא"ו במלה 'ואל' בגעיא, כפי שהוא בפסוק בתהלים "ואל" תשלט בי כל און. חידוש נוסף שכתב שם בשם כה"ר דוד גמאל זצ"ל בעניין האות חי"ת שעל בטן החגב, והצירי שמתחתיה. בעניין החגבים וכשרותם, דברי מרן שליט"א בשבח פעילות הרב יהודה מחפוד הי"ו בהמחשת והצגת החגבים הכשרים לציבור הרחב, והתקדמות לקראת מתן ההכשר לחוה לגידול חגבים שבצפון הארץ. מספר צפיות:3203 כ"ט ניסן ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: המשך בירור דין קריאה בס"ת פחות משלושה פסוקים. חשיבות קריאת התורה בדקדוק. כללים בדין 'ספק ברכות להקל", בירור דעת מהר"י קולון ומרן הב"י שלא הכריעו מאומה בדין ברכה על קריאה פחות מג' פסוקים, דחיית דברי בעל ילקוט יוסף בעניין זה, ושקלא וטריא בראיית מהר"י אסאד מן הירושלמי. הסברם של חכמי תימן נע"ג לגבי השם "ככותבת הגסה", שנקראית כך מפני שאפשר לכתוב עמה, והתייחסות למ"ש בעל חמדה גנוזה בעניין זה. בשבח החוברת "מקרא קודש" על ספירת העומר, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, בירור שרשי ניקוד המלה "האידאנא" והתייחסות למ"ש הרב יונתן שבח הי"ו בעניין זה, והרחבה לגבי מסורת אבותינו נע"ג בנוסח ובלשון הארמית. בעניין ספרים עם דעות זרות. קריאה להשאלת ס"ת תימני עבור הקהילה בראשות הרב יאיר ידעי הי"ו. מספר צפיות:2903 ו' אייר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור מחלוקת רב ושמואל בגמ' מגילה דף כ"א ע"ב לגבי קריאת התורה בראש חודש, והכלל דכל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה. ה"קראים" המובאים בתלמוד ובמדרשים הינם בעלי מקרא, ולא הקראים הכופרים בתורה שבעל פה. קללת האור החיים הקד' על הקראים שלא יהיה להם מניין בבית תיפלתם לעולם קיימת עד היום. תשובת מרן שליט"א לסופר סת"ם אשר כתב מזוזה עפ"י המופיע בספר יריעות שלמה בשם הגר"ע בסיס זצ"ל, שס"ת זה הינו אשכנזי ולא תימני. מדוע יש תגין רק בס"ת ולא בנביאים וכתובים, ולמה הקראים מחקו את האותיות הלפופות והעקומות מהס"ת שלהם. ביאור מסקנת הסוגיא במגילה שם כדעת רב שיש לחזור על פסוק 'ואמרת' ולא לחלק את הפסוק לשניים, ותשובה לשאלה מאי שנא ממאמר הגמ' כי משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו. דברים תמוהים המובאים בעלון 'בית נאמן' האחרון, כביכול התימנים אומרים בפיוט עת שערי רצון וכו' בר"ה 'לבריתך שוכן זבולים שבעה' במקום 'לבריתך שוכן זבול ושבועה', והוכחות מרן שליט"א שהדבר איננו נכון. מספר צפיות:3774 י"ג אייר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי בבכי ודמע לעילוי נשמת הבחור ישי מועלם ז"ל בן ידידנו הרב ליאור מועלם הי"ו, שנהרג באסון הכבד שאירע בליל ל"ג בעומר במירון, אמירת קינה ודברי התעוררות על האסון שקרה בזמן קדוש ובמקום קדוש, וזעקה בדבר המכשירים הטמאים שחלחלו יותר לציבור התורני ובפרט לבחורים צעירים מאז תקופת הקורונה, וכנגד החנויות המוכרות אותם בריש גלי וללא פיקוח. בשורה טובה על הוצאה לאור של פירוש הר"ר יוסף סעיד זצ"ל לפיוט בר יוחאי, וביאור הגירסא בקריאת הפיסקא 'תעלומה, ואין קורא לה'. תגובת מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין צילום ספר התורה המודפס בספר יריעות שלמה, כי ס"ת זה אינו תימני כיון שתייג גם אותיות בד"ק חי"ה, ודחיית ההשערה כי בן אשר היה כביכול ממשפחת קראים ח"ו מכיון שאין בכתביו אותיות גדולות וקטנות בנ"ך. התחלת ביאור דברי רש"י על הגמ' במסכת ביצה דף טו: מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", לגבי שאלת המפרשים מדוע היה צריך רש"י לומר כי מקרא הוא בספר עזרא, עד כי חדות י"י היא מעוזכם. מספר צפיות:4486 כ' אייר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: המשך בירור אופן הפיסוק בפיוט בר יוחאי, "תעלומה, ואין קורא לה", תגובת מרן שליט"א לראיות שרצו להביא כי כביכול "תעלומה" נאמר על ספירה הכתר בעצמו, האם אפשר לסמוך על המובא בספר הקנה, ומסקנת מרן שליט"א כי יש לגרוס "תעלומה, ואין קורא לה". תשובת מרן שליט"א להערת ידידנו הרב מאיר ליאור לוי הי"ו לגבי "מודעת אבל" שפורסמה ע"י מוסדות שבנשיאות מרן שליט"א לידידנו הרב ליאור מאיר מועלם הי"ו על פטירת בנו ישי ז"ל, כי כביכול ישנה בעיא ע"ד הקבלה בעשיית מסגרת שחורה למודעה, והרחבה בכללות עניינים והנהגות המובאים בספרים שהם כביכול ע"ד הקבלה, אולם לא התקבלו ברוב ככל עם ישראל מכיון שאין להם מקור מגדולי הקבלה כהאריז"ל. בעניין מה שהש"צ צריך לחזור בסיום ק"ש על תיבות י"י אלהיכם אמת, והתייחסות לדברי ספר הפלאה לבעל ספר הקנה כי על הש"צ להוסיף גם את תיבת "אני" קודם למלים י"י אלהיכם אמת. בירור דברי הגרי"ח בשו"ת רב פעלים בשם החתם סופר, כי הכלל 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה' לא נאמר היכן שישנו טעם אתנחא, האם ה"ה בכל הטעמים המפסיקים, והרחבה לגבי דבריו כי מה שהמבטא משתנה באתנחא וסוף פסוק זה מפני ייפוי הלשון, ותמיהה מדוע לא נקט כדרכו לפרש זאת ע"ד הקבלה מספר צפיות:2843 כ"ז אייר ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: סדר הלימוד בליל שבועות, ומה יעשה מי שאינו יכול לקרוא את כל ה'תיקון'. מדוע קוראים ב'תיקון' שלושה פסוקים דוקא מתחילת כל פרשה וסופה, המשך בעניין הדין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', ושהרמב"ם לא הביא דין זה להלכה משום שבספרו 'משנה תורה' אינו מביא דברים שאינם ממש "הלכה", או שנשמט מהרמב"ם דברים שלא כתב בחיבורו. ביאור דעת הרמב"ם לגבי מאמר חז"ל 'אחד מבני החבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה', האם מדובר במת גדול או מת קטן, וראיה מדברי הלחם משנה כדברינו לעיל בדעת הרמב"ם. המשך ביאור דברי הגרי"ח לגבי תירוץ החת"ס שכאשר ישנו טעם אתנחא או זקף קטן, אין איסור לחלוק פסוק לשניים, והמשך משיעור קודם לגבי ש"צ שצריך לחזור בסיום קרית שמע על המלים 'ה' אלהיכם אמת' כדי להשלים רמ"ח תיבות, ביאור דעת הסוברים לחזור על 'אני ה' אלהיכם', או 'להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם', שאם בטעם זקף קטן מותר להפסיק פסוק ק"ו באתנחא, ותירוץ מרן שליט"א עפ"י נעימת טעם תביר. מספר צפיות:2843 ה' סיון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על פיוט בר יוחאי וכו' שמן ששון מחבריך. תגובה לשאלות בעניין החסידים ההונגרים השרים בל"ג בעומר פיוט לכבוד התנא אלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, כאשר המלה 'אלהַי' בפתח תחת האות ה"א, שזהו חירוף וגידוף, ואולי זאת גם סיבה לפטירת מ"ה הנספים באסון ל"ג בעומר במירון, כי אלה"י בגימטריא מ"ה עם הכולל, וביאור העניין שרשב"י נקרא 'פני האדון י"י'. בענייני חירוף וגידוף לא משנה מה היתה הכוונה אלא כיצד היא האמירה, ודוגמאות לכך. התייחסות למ"ש בספר נפש חיה על מגילה דף כ"ד: לגבי רבינו הקד' שאמר לרבי חייא, אזיל אימא ליה וכו' וחיכיתי לי"י וגו' לא נמצאת מחרף ומגדף וכו', ומ"ש רש"י שם כי פסוק זה כתוב בספר ישעיה, תמיהות מרן שליט"א על דבריו ותירוצים על קושיותיו. המשך מהשיעור הקודם לגבי השאלה מדוע הרמב"ם ובעיקבותיו הש"ע לא הביאו את הדין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', דחיית תירוצי חלק מן האחרונים בעניין זה, וחיזוק הכלל דכל האיסור הוא רק היכא שקוראים את הפסוק עם הטעמים. גירסת המלה רבי יצחק נפחא, בפתח תחת האות נו"ן מספר צפיות:3148 י"ב סיון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: הקדשת השיעור לעילוי נשמת מרת זהרה (שרה) בת הרב שֻׁכְּר ע"ה – אמו של מרן שליט"א, שבשבת קודש זו חל יום היארצייט שלה. האם יש ממש בעניין השדים והמזיקים, שהיה נפוץ בארץ תימן גם בקרב תלמידי חכמים וכו'. סוגי הניגון בלימוד הטעמים לתשב"ר, והסבר מדוע עשו ניגון כבד בלימוד ביום ראשון. המשך בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את הפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, והבדל בין שיבושם בהחלפת צירי לפתח לבין החלפת חירק לפתח שזהו יותר חמור, ודוגמאות נוספות לכך. תירוץ מרן שליט"א על קושיית הציץ אליעזר מדוע הרמב"ם שינה את סדר הפסוק לגבי לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה, על פי מה שכתב בספר המצוות וכו'. דעת מרן שליט"א על פירוש ר"י קאפח על משנה תורה להרמב"ם, ושהארס הטמון בו מסוכן יותר לתימנים מאשר לאשכנזים וספרדים שבלא"ה אינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן. תמיהה על תירוץ ספר עיניים למשפט לגבי הקושיא למה הרמב"ם לא הביא את הכלל של כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. האם מהרי"ץ זיע"א סובר כלל זה למרות שלא הובא ברמב"ם. המשך ביאור המסקנא כי כלל זה נאמר רק בעת קריאת הפסוקים עם הטעמים, והסבר לגבי יום הששי וגו' הנאמר בקידוש ליל שבת. למנהג ק"ק תימן יע"א אין קוראים את קרית שמע עם הטעמים, והסבר כיצד הדבר מסתדר עם הכלל דלעיל. מספר צפיות:3427 י"ט סיון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: בעניין י"ג מדות של רחמים, מדוע בפרשתנו (שלח לך) נאמרו רק ט' מדות, והסבר כיצד בנוסח אל מלך וכו' אנו מפסיקים באמצע הפסוק וירד עמו בענן וגו', עם המלים 'ושם נאמר', כעין שביאר מהרי"ץ זיע"א במה שאנו מוסיפים לפני ה'עקידה' את המלים 'מפי כבודך כאמור'. ביאור ויצי"ב לגבי השאלה מדוע הספרדים ונוסח שאמי לא אומרים את המלים 'יום הששי' ויכולו השמים וגו', כמו שמוסיפים זאת בקידוש, וכן לגבי הוספת המלים 'ושם נאמר' בי"ג מדות, תמיהת מרן שליט"א על ביאורו, ושלושה תירוצים ממרן שליט"א על עניין זה. השלמה לגבי דעת הרב פעלים שהביא בשם ספר יכין ובועז כי הדין של כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו' לא נאמר היכן שישנו טעם אתנחא או זקף, יישוב מרן שליט"א על קושיות האחרונים בזה, ותשובות לשאלות שנשאלו לגבי הכלל שישנו הבדל בין אתנחא שהיא 'כסרה' לבין אתנחא באמצע פסוק. חמשים טעמים שנאמרו בעבר ע"י מרן שליט"א לגבי עניין תליית ביצת בת יענה בבית הכנסת, כגון הטעם שכתב מהר"ש בדיחי זצ"ל בספרו עולת שלמה כי הדבר בא למניעת הדיבור בבית הכנסת ושמירת קדושת ביהכ"נ, תגובה לתשובה שטחית ורדודה שנכתבה ופורסמה ע"י אברך תימני אחד (ר' אורן צדוק ב"ר שמעון) בעניין זה, דחיית דבריו התמוהים, דוגמאות לאלו המקלקלים לצערינו את הגדרים וההרחקות הראויות בדורינו, ומסקנת מרן שליט"א כי אין צריך לתלות רק ביצה אחת אלא חמש ביצים בכל בית כנסת. מספר צפיות:3666 כ"ו סיון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: המשך בעניין הוספת המלים "מפי כבודך כאמור" וזכרתי את בריתי וגו', ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים מהדורא בתרא, הסיבה שבמוסף ראש השנה אנו לא מוסיפים "מפי כבודך", ומקור הפירוש שהובא בשיעור הקודם כיצד בנוסח אל מלך וכו' אנו מוסיפים את המלים 'ושם נאמר'. הבהרת דברים בעניין הגירסא בפיוט בר יוחאי וכו' 'תעלומה, ואין קורא לה', ושלילת הגירסא 'תעלומה ואין, קורא לה'. מדוע אומרים בתפילת מוסף דיו"ט 'ונאמר' איש כמתנת ידו וכו', ומאי שנא ממה שאנו אומרים בנוסח אל מלך וכו' 'ושם נאמר'. השלמה בעניין הקושיא מהגמרא במגילה דף כב. לגבי אנשי משמר וכו' על דעת היכין ובועז כי היכא שיש אתנחא או זקף קטן אפשר להפסיק, מו"מ בדברי הר"מ מאזוז שליט"א בחוברת אור תורה, המשך התייחסות לדברי שו"ת יביע אומר בעניין דלעיל. תירוץ ספר אסף המזכיר על הקושיא דלעיל מהגמ' על היכין ובועז, ותמיהות על דבריו. פירוש חדש ומאיר עיניים ממרן שליט"א בביאור דברי הגמרא בבלי על פי המובא בתלמוד ירושלמי בעניין זה, ועל פי זה תמיהה על דברי ספר אסף המזכיר. המשך בירור דעת המגן גיבורים והחתם סופר, התייחסות למה שהובא בשו"ת יביע אומר שם ב'סוגריים מרובעות', ודעת מרן שליט"א למסקנא לדינא. מעשה עם מוסר השכל על מדת הענוה של גדולי ישראל ומניעת הלבנת פנים. קריאת מרן שליט"א לפני הוצאת הספר 'שנת השבע' במהדורא חדשה לקראת שנת השמיטה הבעל"ט. מספר צפיות:3455 ג' תמוז ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על הפסוק שבמזמור מה ידידות משכנותיך וגו' גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה את מזבחותיך מלכי ואלהי, מיהו מהר"י גמאל שהביא מהרי"ץ שם, ועל פי דבריו רמז לביצי בת יענה בבתי הכנסת. פירוש ספר קרבן שבת על מאמר הירושלמי בברכות פ"ב הל"ד לגבי גדולי ישראל שהעידו על עצמם שלא כיוונו בתפילה, פירוש דברי הירושלמי שם 'שמואל אמר, אנא מנית אפרוחיא' כי הכוונה לביצי בת יענה שהיו בבית הכנסת, ומעלת כוח ההסתכלות ועניין עין הרע, ועל פי זה הסבר הפסוק דלהלן גם ציפור מצאה בית וגו' והקשרו לפסוק אשרי יושבי ביתך וגו'. מקור נוסף מספר נוהג בחכמה, כי מנהג תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת היה כבר בזמן התנאים. תשובה לשואל האם אומרים נפילת פנים ('תחנון') כשיש סיום מסכתא, הרחבה בעניין אמירת נפילת פנים כשיש חתן בר מצוה או הכנסת ספר תורה או ביום פטירת צדיקים, ומה יעשה תימני הנמצא במניין שאין אומרים אז נפילת פנים. תשובה לשואל האם מותר לשהות בשב"ק במקום האסון בקבר רשב"י שבמירון, כיון שהדבר גורם צער בשבת. בירור העניין כי בזמן שאירע האסון בל"ג בעומר במירון, אכן שרו את הפיוט 'לכבוד התנא האלוהַי, רשב"י', שזהו חירוף וגידוף. השלמה לגבי שיטת היכין ובועז כי היכא שיש טעם אתנחא או זקף אין את הדין של כל פסוק דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', וביאור כי טעם מנהג הרשב"ץ וצאצאיו לחזור מ'להיות לכם לאלהים אני י"י אלהיכם', אינו בגלל דין כל פסוקא וכו'. בעניין המעשה המובא בספר 'אהבת חיים', שמקורו הינו פרי דמיונו של ש"י עגנון, וחובת הזהירות שלא לקבל סיפורים דמיוניים שאין להם מקור נאמן. מספר צפיות:2650 י' תמוז ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: דברים לזכרו של הר"ר ישראל ב"ר נסים רצאבי זצ"ל, דוד מרן שליט"א, שהשבוע חל יום היארצייט שלו. ביאור דברי המדרש כי לא חרבה ירושלם אלא מפני עין הרע, והרחבה בעניין טבע עין הרע להזיק. האם עין הרע עובר דרך משקפיים כמו לגבי היזק ראייה, האם בזמנינו עין הרע מזיק יותר מבדורות הקודמים, והתייחסות לתשובות הגר"ח קניבסקי שליט"א בענייני עין הרע בזמנינו, והאם שולטת עין הרע בעיר בני ברק ת"ו. התייחסות לתשובות הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בענייני עין הרע, ומה הסיבה שאשה מעוברת מפילה כאשר דורכת על צפרניים. המשך בעניין דין כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו', תשובה לשואל על יישובו של מרן שליט"א בדעת הרשב"ץ שהתחיל מ'להיות לכם לאלהים', כי זה לא בגלל דין כל פסוקא וכו' אלא מפני שלא רצו להתחיל במלה 'אני', והאם איסור כל פסוקא וכו' הוא רק כאשר קרא כך בכוונה ולא בטעות. ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי אלפי"ן בס"ת ישנים שהאות יו"ד העליונה דבוקה יותר מדאי לגוף האות, גילוי ס"ת בכתב ידו של מהר"י ונה זצ"ל בו נכתבו האלפי"ן כך, ודברים נוספים המיוחדים בס"ת זה, כגון שאין תגין כלל, ריוח בין פסוק לפסוק, סימון במסמר בסוף פסוק ואתנחא ואפי' במלה 'את', ועוד. מספר צפיות:3459 י"ז תמוז ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור העיון יעקב על הגמרא ברכות דף ג' ע"ב תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי, רבי נתן אומר שלוש וכו', כי מחלוקתם היא האם זה כנגד שלושה אבות או ארבע אמהות, וחשיבות אמירת תיקון חצות או קינות בימי בין המצרים. המשך ביאור דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בענייני עין הרע בזמנינו, והאם שולטת עין הרע בעיר בני ברק ת"ו, כמו כן האם יש לחשוש מנפילת טילים בבני ברק, ומהם גבולות העיר ב"ב לעניין זה. סיפור על מדת הענוה של הגר"ח קניבסקי שליט"א בתשובתו לשואל מה יענה אם ח"ו יפול טיל בב"ב, תשובה לטענה שהרי אין סומכין על הנס כפי שמצינו בבית המקדש, והאם צריך לרדת למקלט בשעת אזעקה בבני ברק. סיוע לתירוץ מרן שליט"א כי הסיבה שהרשב"ץ התחיל מ'להיות לכם לאלהים וכו' אינה מצד דין כל פסוקא וכו' אלא מפני שלא רצה להתחיל במלה 'אני'. ביאור הגרי"ח בבן יהוידע על הגמרא ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו וכו', נתן עיניו בתלמידים וכו', בשעת פטירתן אמר להם, לכו אכלו משמנים וגו' ואל תעצבו כי חדות י"י היא מעזכם, ותירוץ מרן על קושיית שו"ת יביע אומר כי כביכול ישנה סתירה בדברי הגרי"ח מדבריו בשו"ת רב פעלים לגבי זקף או עכ"פ אתנחא הנחשב כפיסוק הפסוק. מספר צפיות:3548 כ"ד תמוז ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: הקדשת השיעור לע"נ הגאון הצדיק הרב נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר השבוע בתאריך ו' מנחם־אב יחול יום היאר־צייט שלו, התחלת ביאור דברי התלמוד בכמה מסכתות לגבי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, וביאור הגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין גרסתנו בברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' עוד ישמע "מערי" יהודה ומחוצות ירושלם וכו', ולא "בערי" יהודה. תשובת הגר"נ רצאבי זצ"ל בדין העובר על תקנות הקהל, וביאורה בהרחבה ע"י בנו מרן שליט"א. פס"ד מהגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין אגרת בית הכנסת, והמסתעף לגבי הנהגות שונות בבית הכנסת. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל, פירוש מהר"י ונה זצ"ל מדוע אומרים קדיש דעתיד לאחר לימוד תורה שבע"פ, ביאור נרחב לגבי המושג 'שפתותיו דובבות בקבר', ושלוש תשובות ממרן שליט"א לגבי השאלה מדוע א"כ צריך לומר 'קדיש דעתיד' במשך שנים רבות בכדי להרגיע את הצדיקים החושבים שהם עומדים לקום בתחית המתים, ולהודיע להם פעם אחר פעם כי עדיין לא הגיע הזמן לכך. האם שפתי כל צדיק דובבות בקבר, כאשר מזכירים דבר בשמו. תשובה לשואל האם נכונים דברי האומרים כי בתשעה באב אין לומר לאחר ברכת התורה את פסוקי ברכת כהנים ומשנת אלו דברים וכו' ובמקום זה לומר פסוקים ממגילת איכה מכיון שאסור לעסוק בתורה בת"ב, שלושה ביאורים ממרן שליט"א בשיטת הראשונים הסוברים כי אין איסור לומר את 'סדר היום' בת"ב, ומה לגבי אמירת פיטום הקטורת בת"ב. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, והרחבה בעניין ברכת 'בורא מאורי האש' בתשעה באב שחל במוצאי שבת, ודחיית דברי האומרים כי על הבעל לשוב לביתו בכדי לברך לנשים ברכה זו. מספר צפיות:2963 כ"ד תמוז ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: דין לחם משנה בשבת ויום טוב, דעת המנחת יעקב הסובר שאפשר לבצוע על אחד וחצי וכיוון לדעת הגאונים, ומדוע בקריאת ס"ת בראש חודש איננו חותכים את הפסוק לשניים כפי דעת הגאונים. המשך בעניין דין כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה, האם איסור זה הוא מן התורה או מדרבנן, והמשך לגבי השאלה מדוע הרמב"ם והשלחן ערוך לא הביאו דין זה. השלמה בעניין דחיית הדעות החיצוניות שבן אשר היה קראי, ומכתב שקיבל מרן שליט"א מהגר"מ מאזוז שליט"א לגבי בן אשר. רמז במה שנוהגים הסופרים להשאיר בין פרשה לפרשה כמניין ג' תיבות, אשר אשר אשר. בשורה טובה בדבר הוצאת החלק הראשון של שו"ת ויען יצחק, תשובות קצרות מאת מרן שליט"א. מספר צפיות:2741 י"ח אב ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין גדול העיר העושה עירוב תבשילין עבור כל בני העיר, האם מועיל גם למי שבמזיד לא עשה עירוב, וחיזוק לדבריו מפירוש ספר הבינה על דברי הגמרא ביצה דף ט"ז ע"ב במעשה של ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה דמר שמואל וכו'. ביאור המושג "מסדר מתניתא", וכיצד יכול להיות שאותו סומא היה מזלזל בדברי חז"ל. תוספת דברים לגבי שאלת המפרשים על רש"י בגמ' מסכת ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", מדוע היה צריך רש"י לומר כי 'מקרא הוא בספר עזרא', חיזוק לתירוץ מרן שליט"א על שאלה זו, ודוגמאות נוספות לכך. ביאור נפלא בעניין הסימן יע"ל קג"ם, ויסוד חשוב בהבנת פירושים ורמזים וכוונות וכו' בדברים שלא בטוח שהמחבר עצמו כיוון אליהם, כגון הרמזים לגבי תליית ביצי בת יענה בבית הכנסת. ביאור דברי רש"י על הגמרא במסכת כתובות דף קי"א ע"א 'מקרא הוא בנבואת עמוס'. תשובת מרן שליט"א לשואל האם בעקבות חזרת מגיפת הקורונה, נכון לחזור לומר את התפילה לעצירת המגיפה, וכן את הפסוקים ויאמר אליהם ישראל וגו'. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת – חלק רביעי, שיצא לאור בס"ד השבוע, והמעלות המיוחדות שבספר זה. מספר צפיות:3429 כ"ג אב ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: בעניין מזמור שיר המעלות ממעמקים וגו' הנהוג לאמרו בסוף האשמורות לאחר קדיש תתקבל, והטעם מדוע למנהגינו אין אומרים קדיש לאחר מזמור זה. ביאור מאמר הזוהר הקד' על המלים היושבי בשמים וגו' שבמזמור זה, והשלמה משיעור מוצש"ק ואתחנן בעניין וא"ו קטיעא וצורתה. ביאור האות יו"ד שבסוף המלה 'היושבי'. תשובות מרן שליט"א למכתב מאת הרב אסף לוי הי"ו לגבי שלושה נושאים חשובים, א' בעניין המובא בשו"ת ויען יצחק החדש ח"א לגבי שינה ע"ג מיטה שישן בה אדם שאינו שומר תומ"צ, ב' בעניין חזן שאינו יר"ש המוציא ס"ת, וכן סופרי סת"ם שאינם יראי שמים, ג' לגבי המובא בספר הליכות חיים להרב אברהם (אלון) אבידר בעניין מנהג תימן בהבדלה בבית האבל האם מברכים על הבשמים, ודחיית הדברים המובאים שם ממקור פסול. חיזוק לכך שלדעת הרמב"ם רק לגבי אתרוג יש דין ירק ואזלינן בתר לקיטה, ונפק"מ לקראת שנת השמיטה מספר צפיות:3300 ל' אב ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמה לסדר סליחות דאלול, ארי"ה ראשי תיבות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא רבה, דברי הט"ז והמג"א על מ"ש מרן בתחילת ספרו השלחן ערוך יתגבר כארי וכו', תירוץ מרן שליט"א על השאלה מדברי הגמרא כי אימת מפגיע על ארי, ומוסר השכל מהעניין דלעיל. מדוע אומרים יתגבר כָּארי ולא כְּארי בשו"א. תשובות מרן שליט"א למכתב מאת הרב אליהו סוויד הי"ו לגבי חמשה נושאים, א' האם גם בתשעה באב יש לקיים את דין הש"ע כי על האדם לעשות בשמחה את התפילה והתורה. ב' בעניין מ"ש בשע"ע לגבי חליצת התפילין בתעניות. ג' בעניין מ"ש בשע"ה כי מנהגינו בת"ב למנות גם את שנות חרבן בית ראשון, והסיבה שלא רצו אבותינו לעלות מתימן לא"י בבניין בית המקדש השני. ד' האם ישנו הבדל בין ציון לבין ירושלם, וביאור המובא בעיני יצחק על שע"ה בברכת איש לרעהו בתשעה באב. ה' בתי כנסת הנוהגים לומר דרשה קודם תקיעות שופר, האם יש לומר קדיש לאחר הדרשה. השלמה בעניין ההוא סמיא וכו' שלא הניח עירובי תבשילין, האם פגם גוף חיצוני מעיד על פגם פנימי. בעניין כשרות ספריו של הרב רונן חזיזה הי"ו מהעיר צפת ת"ו. מספר צפיות:3444 ז' אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה איזוהי תשובה גמורה וכו' הרי שבא על אישה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עימה וכו', תשובה נוספת (רביעית) ממרן שליט"א לגבי השאלה כיצד יתייחד עמה והרי ישנו איסור ייחוד, ומו"מ בהסברים נוספים המובאים בספר חסידים ובשבט מוסר לגבי דברי הרמב"ם הנ"ל. ביאור דברי הגמרא מוי רבי יהודה וכו', מדוע היה צריך להמחיש זאת באצבע, ובכמה פעמים הויא חזקה שאותו חוטא אכן חזר בתשובה. התייחסות למ"ש בספר גן נעול הלכות ייחוד בעניין זה, ותשובות על הערתו לגבי מה שהביא בשם מרן שליט"א, ונפקא מינה מכך לגבי חטאים אחרים שעבר האדם וברצונו לחזור בתשובה עליהם. תשובה לשאלת מח"ס גן נעול לגבי מ"ש בשערי יצחק בעניין קניית מִטה מאדם שאינו יר"ש והחילוק המובא שם בן קבוע לעראי, ועניינים נוספים בגדרי קדושה וכו'. חשיבות עשיית התשובה באותו מקום שבו נעשתה העבירה, ודברי היערות דבש לגבי מקומות של קדושה וצניעות. בשבח קונטריס "בין שבעים זאבים" - הליכות והלכות יציאות נשים לעבודה, מאת הרב יעקב לוי הי"ו מח"ס גן נעול ועוד. בשבח "סדר סליחות ללילי אשמורות" שיצ"ל השבוע ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, המעלות המיוחדות שבו, נוסחאות שלא ידעו מהם בעבר ואפילו שגיאות וכו', ביאור מקור שם זה 'סדר סליחות ללילי אשמורות', והרחבה לגבי גירסת קריאת שם השם במלים 'אשרי העם שי"י אלהיו' בהוצאת אל"ף ממש. בשבח הספר "בשעה אחת" – הלכה יומית לבני ק"ק תימן יע"א מלוקט מתוך ספרי מרן שליט"א, בהוצאת הרב יקיר דב שונים הי"ו. לאחר השיעור – תפילה מיוחדת לרפואת חולי קורונה, תפילה לעצירת המגיפה, ואמירת אשמורות בנוסח ק"ק תימן. מספר צפיות:3474 י"ד אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: מראש חודש אלול ואילך מתגלים ומאירים י"ג מדות של רחמים, ביאור מדוע הוסיף אונקלוס בתרגום את המלה "שכינתיה" למרות שאינה כתובה בפסוק ויעבור י"י על פניו וגו', ועל פי זה טעם וחיזוק למנהגינו שאין עומדים באמירת י"ג מדות. דברי שו"ת אגרות משה בדבר האיסור לדרוש באמצע קריאת התורה, ההבדל שבין תרגום אונקלוס שמותר לבין שאר הפירושים שבתורה, השלמה משיעור מוצש"ק שופטים לגבי מי שהוציא חומשים עם הקדמת ביאור בין עלייה לעלייה בכדי שיאמרו זאת לציבור ע"מ שיבינו את הקריאה, ודחיית ראייתו משו"ת יחו"ד. האם לתרגום אונקלוס ישנה מעלה כמו ספרי חז"ל למרות שחולקים על פירושו, וביאור המושג "תרגום ניתן מסיני". דברי הברית משה לגבי השאלה מדוע הרמב"ם שינה בספריו את סדר הפסוק אלמנה ויתום לא תענון, וכתב יתום לפני אלמנה. השלמה לחידוש שהובא בשיעור מוצש"ק שופטים כי בימי בית שני עלו אבותינו לרגל מתימן והקריבו קרבנות, והתייחסות למ"ש החיד"א כי לא עלו מחו"ל לא"י ברגל, כולל מארץ תימן. השלמה מהשיעור הקודם בעניין בעל תשובה גמור, האם מותר לו להכניס עצמו לנסיון בכדי שיתגבר עליו. מספר צפיות:2823 כ"א אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 60:00 דק' 20 עמ' |
נושאי השיעור: ביאור פיסקת היום הרת עולם וכו' כל יצורי עולמים, מה הפירוש "עולמים". ביאור נוסח הברכה השנייה במוסף דר"ה, אתה זוכר מעשי עולם וכו' אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך וכו', מהו ההבדל שבין "איש" לבין "בן אדם". ביאור דברי הגמ' בר"ה דף ט"ז בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, מה הפירוש "באי עולם", ומדוע לא כתוב "יצורי עולם" כבברכה דלעיל. בעניין דברי האר"י ז"ל כי מי שמרגיש התעוררות בבכייה בראש השנה, הדבר מורה כי באותה שעה דנים אותו בשמים, וטעות סופר בספר בניה להגרי"ח, וביאור תוספת הגרי"ח במלה "וכיוצא". מהו ההבדל בין מה שאומרים בתפילה, קבץ נפוצות קויך וכו' יכירו וידעו כל 'באי עולם' וכו', לבין הנאמר בעלינו לשבח, יכירו וידעו 'כל יושבי תבל'. ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א לגבי סומא האם יכול לעלות ש"צ בימים הנוראים, וכן לגבי קטוע אצבעות לברך על הכוס, דברי בעל שושנת המלך ותורת חכם - מקצרי תשובות מהרי"ץ, לגבי עניין זה, והרחבה לגבי מומים אחרים שבאדם, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. יש להחמיר בספיחין שנקטפו ע"י יהודי לאחר ראש השנה. תזכורת בעניין סגולת האר"י ז"ל בעת אמירת תיבת 'איה מקום כבודו' בקדושה. מספר צפיות:3312 כ"ח אלול ה'תשפ''א | | |
|
|