-
מרן
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
890 אורחים

תשפ"ב

מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התשפ"ב

  80:00 דק'  80:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חידוש שנתגלה מכת"י רבינו דוד בן ישע זצ"ל מחכמי תימן מלפני כ-500 שנה, בעניין שיעור התרועה בראש השנה, דברי התכאליל הראשונות בעניין זה, והכרעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. חידוש מהגרי"ז מבריסק זצ"ל הנוגע ליום הכיפורים, לגבי מכת מרדות, כי החיוב אינו על האדם אלא על בית דין, תשובה לשאלה א"כ כיצד אומרים בוידוי 'ועל חטאים שאנו חייבים עליהם מכת מרדות', ונפקא מינה מדבריו. קושיא על שיטת בריסק דלעיל מן הגמרא לגבי המגביה עציץ נקוב בשבת או המנמיכו, וכן מהגמרא לגבי המבשל בחמי טבריה בשבת. משל נמרץ המובא במדרש קהלת רבה עה"פ כאשר יצא מבטן אמו וגו' כלעומת שבא כן ילך, מן השועל שרצה להיכנס לכרם לאכול ענבים וכו', תשובה לשאלה מדוע לא הוציא השועל ענבים מן הכרם במקום לאכלם שם, ומוסר השכל לגבי האדם והנאותיו בעוה"ז החולף. קישור המשל דלעיל למשל המובא בס' חובות הלבבות לגבי מלך שמינוהו למלוך שנה אחת וכו', ומוסר השכל גדול יותר מן הנלמד במשל השועל דלעיל. התחלת התייחסות מרן שליט"א לגבי גזירת המעונות, האם מותר לעשות כל מיני התחכמויות וכו', והאם יש דין 'דינא דמלכותא' לגבי שלטון שאינו שומר תורה ומצוות. התייחסות מרן שליט"א לתפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק, הסיבה לדחייתה, מדוע אומרים באשמורות עשה למען זכות יוסף חסידך ולא צדיקך, ודברי מרן שליט"א בשבח פעילות מוסדות יד מהרי"ץ המקיימת בימים אלו את המגבית השנתית "אחת בשנה". חוברת ביצי הנעמיות בבתי כנסיות, אודות מעלת תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסיות, העומדת לצאת לאור בקרוב בצירוף תמונות.
מספר צפיות:3361
ו' תשרי ה'תשפ''ב

מוצש"ק האזינו התשפ"ב

  80:00 דק'  80:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סוכה שאין לה ג' דפנות וכו' היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת. טעמים שהובאו בספרי חז"ל לגבי מצות סוכה, וחידוש נפלא ע"ד הסוד כי שתי דפנות וטפח זה צורת חיבוק, שבכך מראה הקב"ה את אהבתו לעם ישראל לאחר יוהכ"פ. האם הטפח צריך להיות צמוד לשתי הדפנות ונפק"מ לדינא מן האמור לגבי דין טפח שוחק. טעם מדוע נאמר בשיר השירים פרק ב' שמאלו תחת 'לראשי', ובפרק ח' שמאלו תחת ראשי, בלא למ"ד. רמז מדוע בחרו חז"ל לומא בל' יווני 'כמין גאם', וביאור נפלא ממרן שליט"א כי הדבר רומז לנשיקה שבאה לאחר החיבוק, ועפ"י זה רמז בנאמר בשיר השירים 'אמצאך בחוץ אשקך גם וגו'. נפק"מ נוספת לדינא מהאמור לעיל לגבי מי שאכל בלילה הראשון בסוכה אולם לא כיוון את הטעם של זכר לענני כבוד, או למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו'. מכתב למרן שליט"א לגבי דבריו בעניין הגירסא 'כל יצורי עולמים', האם המלאכים נידונים ג"כ בראש השנה, ובעניין רבי אמנון ממגנצא והפיוט ונתנה תוקף. טעם הרמב"ם לאמירת וידוי בתפילת מנחה שלפני סעודה המפסקת בערב יום הכיפורים, שלוש נוסחאות בדברי מהרי"ו בספרו פעמון זהב לגבי טעם נוסף לאמירת הוידוי, ועל פי זה השלמה לגבי דברי מהרי"ו בעניין קדיש דעתיד. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ חלק י"ז שיצא לאור בס"ד השבוע, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.
מספר צפיות:3806
י"ג תשרי ה'תשפ''ב

דרשת חול המועד סוכות התשפ"ב

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי הדרשה: וגילו ברעדה - חג הסוכות זמן שמחתנו, והושענא רבה יום חיתום הדין. מדוע באים עלינו גזירות קשות, כגון הגזירות שבזמנינו תחת שלטון הערב רב, וסיפור עם מוסר השכל הקשור לביאור הפסוק מי נתן למשיסה יעקב וגו'. המשך בעניין סוכה שיש לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת, הרחבה בעניין צורת משיחת השמן על ראש הכהנים כמין כ"ף יוונית, והתייחסות לדברי בעל אילת השחר בעניין השתמשות בתורה לצורך דבר תורה. שלושה פירושים מהי דופן עקומה, נפקא מינה ביניהם, השלמה בדבר הרמז כי שתי דפנות וטפח זהו צורת חיבוק, ותוספת דברים ממרן שליט"א לגבי הרמז בדופן עקומה. האם מותר להניח דברים בזויים תחת דופן עקומה, התייחסות לרבים שנהגו לשבת ולישון תחת דופן עקומה ולחכמי צנעא שאסרו זאת. מהי הסיבה שאבותינו לא נכנסו לסוכה עם מנעלים, והאם מותר לדבר דברים בטלים בסוכה. התייחסות להודעה שנמסרה סמוך לדרשה בדבר דחייה נוספת של התפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק אשר היתה אמורה להתקיים הלילה בשכם. קושי בדברי הרש"ש שבזי זיע"א בפיוט בחג הסוכות שמחו בנים וכו', סוד גוד ולבוד ודופן עקומה, מלאך וגלגל ויסוד חתומה. התרמה נוספת להוצאת הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות, ודברים מלהיבים מתוך הספר שיצ"ל בקרוב.
מספר צפיות:3860
כ' תשרי ה'תשפ''ב

שיעור תורה מפי מרן שליט"א – ליל הושענא רבה התשפ"ב

  60 דקות  60 דקות     
שיעור בהלכה ובאגדה מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר בליל הושענא רבה התשפ"ב בשעה 2:00 בלילה, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק. לאחר מכן נאמרו הסליחות וההושענות בלבד ללא ההקפות, קודם תפילת שחרית, וההקפות נאמרו לאחר מכן בתוך התפילה. תיחתמו בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה.
מספר צפיות:9231
כ"א תשרי ה'תשפ''ב

מוצש"ק בראשית התשפ"ב

  80:00 דק'  80:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי החיד"א זיע"א לגבי עבודת האדם בימים שלאחר חג הסוכות ובחודש מרחשון, והתייחסות מרן שליט"א לביאור שערי הקודש על דבריו. השלמה לדרשת ליל הושענא רבה לגבי מאמר חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יקרא קריאת שמע וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו', מדוע לא נקטו מתחילה 'יזכור לו יום המיתה', ודברי כיבושין מבעל שבט מוסר לגבי זכירת יום המיתה. פירוש המלה 'לעולם', וביאור הגירסא אם 'נצחו' מוטב. פירוש המלה 'יעסוק' בתורה, מדוע בברכות התורה גורסים 'על דברי תורה ולא 'לעסוק בדברי תורה', וגירסת מהר"ש שבזי זיע"א בספרו חמדת ימים 'יזכור עליו' דברי תורה. דיוק בפסוק שהובא במאמר חז"ל דלעיל, רגזו ואל תחטאו, מדוע ישנה געיא באות וא"ו. מה הפירוש 'להרגיז' את יצה"ר, ביאור דברי המגיד מדובנא כי ישנם שלבים בהריגת יצה"ר, וההבדל שבין 'ירגיז' לבין 'יכעיס'. ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה לגבי הדבר החמישי המעכב את התשובה, שזהו 'השונא את התוכחות', והרחבה לגבי דבריו שם בהמשך, 'וכל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה', והרי במציאות חזינן פסוקים מפורשים בנביאים כי עם ישראל לא חזר בתשובה בעיקבות תוכחתם.
מספר צפיות:3085
כ"ז תשרי ה'תשפ''ב

מוצש"ק נח התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יקרא קריאת שמע וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו', מדוע לא נקטו מתחילה 'יזכור לו יום המיתה', והתייחסות מרן שליט"א להערות והארות שקיבל בעניין זה. השלמה בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה 'וכל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה'. השלמה משיעור מוצש"ק כי תצא התשפ"א בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה איזהו בעל תשובה וכו' ולאחר הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עימה וכו', כיצד יתייחד עמה והרי ישנו איסור בכך. ביאור המעשה ב'נתן דצוציתא' המובא בגמרא, וכפי שהובא בהרחבה ברבינו נסים גאון, תשובות לשאלות לגבי מעשה זה, וביאור המאמר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין
מספר צפיות:3665
ד' מרחשון ה'תשפ''ב

מוצש"ק לך לך התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה בנתן דצוציתא, כיצד עלה משאול תחתיה ונתעלה למדרגות כ"כ גבוהות, ודברי בעל מדרש אליהו בביאור העניין. השלמת היסוד שהובא ע"י מרן שליט"א בשיעור הקודם, כי התורה היא אש וגם יצר הרע הוא אש, וביאור המאמר 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו'. תשובת מרן שליט"א על פליאת השואלים מדוע בעליית שביעי בשב"ק זו (לך לך) קרא מרן שליט"א את תיבת 'מאה' שבפסוק 'הלבן מֵֽאה שנה יולד וגו' מלעיל, ולא מלרע כמופיע בחומשים, והקשר הנושא לעניין דלעיל לגבי יצה"ר. השלמת התשובות לארבעת השאלות שנשאלו בשיעור הקודם בעניין המעשה בנתן דצוציתא. תמיהת מרן שליט"א על המובא בספר חישוקי חמד להגר"י זילברשטיין שליט"א שכביכול מותר לאדם להכניס עצמו לנסיון של עריות בכדי להוציא אדם מהכלא, והתייחסות לתמיהות שהעלה בספר 'ואין למו מכשול' על דבריו. דברי התעוררות בחשיבות שליח ציבור המנגן בתפילתו בשבתות וי"ט, דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי מקומות שיש לאמרם בניגון ונעימה, ושתי סיבות מדוע בני ק"ק תימן יע"א אינם מנגנים בתפילות כפי שמצוי בעדות האחרות והאם סיבות אלו קיימים כיום.
מספר צפיות:2993
י"א מרחשון ה'תשפ''ב

מוצש"ק וירא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תמיהה על דברי התוס' במסכת סוכה דף ט"ל ע"א, הכותבים שאין מספר לדינים ולאיסורים שישנם בפירות שביעית, וכי אכן 'אין להם מספר'? ביאור הפסוק 'ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר', והאם לכוכבים יש מספר. בעניין שמיטת קרקעות בזמן הזה מדרבנן, מהם גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות התלויות בארץ, כגון ירקות מדרום הערבה לעניין שמיטה, כיצד יש לנהוג להלכה ולמעשה, והתייחסות למ"ש הרה"ג עזרא מחפוד שליט"א בספרו המיוחד לגבולות הארץ והמקומות הידועים שבה. אין לסמוך על היתר מכירה כלל, אפילו לא בשעת הדוחק. אין ספק כי שנת השמיטה היא בשנתנו זו התששפ"ב, ולא בשנה הבאה התשפ"ג. המשך בעניין תיבת 'מאה' מלעיל - בפסוק 'הלבן מֵֽאה שנה יולד וגו', תשובות לשאלות ידידנו הרב אוהד נהרי הי"ו, כיצד אפשר לשנות את המנהג בקריאה בגלל עדות של זקנים, והלא אין דרכנו כמו האחרים שעושים כך, התייחסות ל"רוב תיגאן" מול "מעטים", הבהרת מרן שליט"א כי אין כוונתו שיקראו כמותו אלא להסביר את קריאתו בלבד, ודוגמאות לכך מעליית שביעי בשב"ק זו (וירא) בקריאת פרשת עקידת יצחק.
מספר צפיות:3953
י"ח מרחשון ה'תשפ''ב

מוצש"ק חיי שרה התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמה בעניין קדושת בית הכנסת וקדושת הסוכה, מדוע לא היו נכנסים לשם עם מנעלים, התייחסות מרן שליט"א למכתב בעניין זה מאת הרה"ג מרדכי חיים שליט"א עורך גליון "פנינים", וחשיבות ההשתחוואה בכניסה לבית הכנסת ואמירת פסוק ואני ברב חסדך וגו'. סייעתא נוספת לעניין שכתבו חז"ל 'כמין גאם' ולא כמין דל"ת, כי אפשר להגיד בלשון הזאת ודלא כרבינו מנוח. בס"ד מתאפשר השבוע (ביום שלישי בלילה) הביקור בקבר יוסף הצדיק בשכם, המשך בעניין מיקום קבר יוסף הצדיק והתפילות המיוחדות שישנן לומר על קברו, היצה"ר נלחם בדורנו בכל כוחו כנגד הקדושה והצניעות, ומאמר חז"ל כי הגאולה תהיה רק ע"י תיקון מדת יסוד. האם ישנו עניין להחמיר שלא לבקר בקבר יוסף מפני הקדושה שבו, שהרי היה שם בעבר מזבח. למה בנוסח "מי שבירך" למתנדבים איננו מזכירים גם את יוסף, ומדוע נשמט שמו משבעת הרועים. האם יוסף תיקן את תפילת מוסף, מו"מ בדברי היעב"ץ בעניין זה, ביאור נפלא מדוע יוסף הוא רזא דשבתא, ומדוע מנגנים בתפילת מוסף יותר משאר התפילות. תשובה לשואל האם מותר לנגן בבית כנסת אשר נוהגים בו שלא לנגן. בשבח הספר "מנהגי יהודי שרעב" שיצא לאור השבוע, והמעלה שבו.
מספר צפיות:3663
כ"ה מרחשון ה'תשפ''ב

מוצש"ק תולדות התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: אימתי זמן החנטה בעצי בשמים, כגון ריחאן או שדאב וכן הדסים וכדומה, ותיקון למובא בשם מרן שליט"א בעניין זה בספר שנת השבע. האם יש איסור ספיחין בצמח ריחאן שגדל לבדו ע"י פרחים שנפלו מעצמם, וביאור דברי הרמב"ם כי אין רגילים לזרוע צמח פיגם. האם יש להחמיר לבער ע"י שריפה וכילוי את הפירות וכו' שהם אוצר בית דין, גם במקומות שנכבשו ע"י עולי מצרים שחיובם בשביעית רק מדרבנן, והתייחסות למובא בשו"ת אור לציון כי ישנו כאן כעין ספק ספיקא. חידוש כי בדור המבול לא רק נח עשה תיבה אלא עוד מישהו, "תיבות נח" המצילות מכל הזוהמא והטומאה שבזמנינו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות, התייחסות לאלה שעשו "תיבות נח" משלהם, כגון מכונים ללימודי יהדות וקבלה ובתי מדרש של כפירה, והרחבה לגבי רבנים וכו' אשר למדו חכמות חיצוניות אצל גויים כופרים ורשעים, שלמרות היותם תלמידי חכמים הם אינם במסילה העולה בית אל. בדבר התפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק בשכם, שהתקיימה בס"ד השבוע ביום שלישי בלילה. בשבח הספר "ביצי נעמיות בבתי כנסיות" שיצא לאור בס"ד השבוע, ומחולק חנם לבתי כנסיות ובתי מדרשות ע"י מכון פעולת צדיק. בשבח משחק קלפים חדש לילדים בענייני חנוכה, שבניגוד ל"חיקויים" האמורים לעיל זהו "חיקוי" טוב.
מספר צפיות:4407
ג' כסליו ה'תשפ''ב

מוצש"ק ויצא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: עיקר גמר חיתום ימי הדין הוא בימי חנוכה. המשך בעניין הביקור בקבר יוסף בעיר שכם, מעשה המובא בספרים לגבי אותו שוחט שהאכיל את יהודי העיר שכם בבשר גמל, בטענה כי כך קיבל מרבו שלימדו כי גמל קטן מותר באכילה מפני שישנו 'טעם גדול' בפסוק 'את הגמל'. תשובות לשאלות מאת הרב גיורא כהן הי"ו לגבי כמה נוסחאות המופיעות ב'סדר סליחות ללילי אשמורות' החדש, שחולק לתורמי המגבית השנתית עבור מוסדות יד מהרי"ץ, והרחבה לגבי נוסחאות ששינו חכמי תוניס ואחרים בניגוד למסורת כל עם ישראל, וראיות שהתימנים מחזיקים את המסורת בנוסחאות המדוייקות שהיו בכל עם ישראל. תירוץ נפלא לגבי השאלה כיצד התוספות במס' סוכה כתבו כי אין מספר לדינים ולאיסורים של פירות שביעית, והרי חזינן דיש להם מספר. חידוש גדול מרב' עובדיה ספורנו אשר הובא ע"י הרב מפוניבז' זצ"ל ווכן במכתב מהגרא"מ שך זצ"ל, כי ארץ ישראל נקראת 'שמים', ועל פי זה ביאור נפלא לגבי הפסוק בתהלים 'השמים שמים, לי"י', והסבר מדוע הפיסוק המדוייק הוא במלה 'שמים' השנייה. התחלת ביאור דין אתרוג בשביעית, האם יש לו ביעור, ואם כן אימתי, ותשובה לשאלה כיצד שייך ביעור באתרוג והלא הוא דר באילן משנה לשנה. עוד בשבח הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות.
מספר צפיות:3357
י' כסליו ה'תשפ''ב

מוצש"ק וישלח התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין ביעור פירות שביעית כאשר הם תערובת של כמה מינים, וזמן ביעורם הוא שונה, והאם חוששים גם ל"טעם" שבאותה תערובת. דברי הרמב"ם כי אם התחיל לאכול מהתערובת הרי הכל מבוער, ביאור המובא בספר 'שנת השבע' לגבי יין של שביעית המעורב בתוך החרוסת לפסח, וחידוש כי בזמנינו שישנה הקפאה טובה לא שייך דין 'אם התחיל בה הכל מבוער'. ביאור טעם מצות ביעור פירות שביעית, מדוע לדעת הרמב"ם צריך ביעור ממש ולא סגי להפקירם, וביאור דעת הגרשז"א ועוד אחרונים כי אין צורך להטביל כלים שבישלו בהם פירות שביעית לאחר זמן ביעורם. המשך מהשיעור הקודם בעניין אתרוג של שביעית, האם יש לו ביעור, ואם כן אימתי, והמשך התשובה לשאלה מהשיעור הקודם כיצד שייך ביעור באתרוג והלא הוא דר באילן משנה לשנה.
מספר צפיות:3308
י"ז כסליו ה'תשפ''ב

מוצש"ק וישב התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חידוש ממהר"י ונה זצ"ל בעניין התפילה אין כאלוהינו וכו' מי כאלוהינו וכו' נודה לאלהינו וכו' ברוך אלוהינו וכו' אתה הוא אלוהינו וכו', שנתקן מפני שמלכות יון גזרה שלא יענו אמן. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי פיסקת המהולל לעולם וכו' שאין אלוה בלתך ואין אלוה כערכך ואין אלוה זולתך ואין אלוה כיוצא בך, בעניין ההתלהבות בתפילה והנרמז לכך בביצת בת היענה התלויה בבית הכנסת, פסוקים הדומים ללשונות דלעיל בלשון 'אין', וביאור הלשון 'ואין אלוה כיוצא בך'. קושיא בנוסח ברוך שאמר וכו' ברוך שאין לפניו לא עולה ולא שכחה לא כזב ולא מרמה לא משוא פנים ולא מיקח שוחד, למה לא מוסיפים שאין לפניו טעות. ביאור דברי מהרי"ץ בע"ח על ברכת יוצר דשבת, אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך וכו', לגבי המזלות והכוכבים שיש להם כוחות להרע וכו', ובעניין האותות שהיו בכוכבים לפני חרבן בית שני. מהו ההבדל בין אין אלוה 'בלתך', לבין ואין אלוה 'זולתך'. דחיית טענת כת הדרדעים המתחכמים להשמיט את התיבות 'ואין אלוה כערכך', בטענה כי נשמע מכך שיש אלוה זולתו אך לא כערכו. התייחסות למובא בקובץ 'פסקי הלכות מעשיות לחנוכה', לגבי המובא בשם מרן שליט"א כי חזר בו ממ"ש בשו"ת עולת יצחק בעניין אדם המתארח בשבת חנוכה וחוזר לביתו במוצ"ש, וכי לדעתו כעת יש להדליק במקום שמתארח ולא בביתו, ובירור מתי לדעת הרמב"ם צריך להדליק נרות חנוכה. התייחסות למה שכתבו שם בקובץ הנ"ל כי לגבי זמן הדלקת נרות חנוכה סמך כביכול מרן שליט"א דעתו על דעת הרמב"ם, ודלא כמהרי"ץ שנראה שפסק כהשלחן ערוך, ובכללות עניין השואלים שאלות בטלפון ואח"כ מפרסמים דברים מבלי לדייק. תיקון דברים בעניין הרב רונן חזיזה הי"ו, על פי מכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין. בשבח הקונטריס 'מעשה נסים' – מאמרים בענייני חנוכה ופורים מאת הרב נסים רצאבי שליט"א, בנו של מרן פוסק עדת תימן שליט"א, בית שמש – כסלו התשפ"ב.
מספר צפיות:2992
כ"ד כסליו ה'תשפ''ב

מוצש"ק מקץ התשפ"ב

  50:00 דק'  50:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חשיבות קירוי ההלל בימי החנוכה. דקדוקים בלשון הרמב"ם בתחילת בהלכות חנוכה, "ימי שמחה והלל", "כשמלכו יון", "פשטו ידם בממונם ובבנותיהם". ביאור "מעשה חנוכה" מתוך הספר שמן למאור דף י"ט – "על גזירות השמד שבתקופת החשמונאים". דקדוק וביאור הפסוק לך עמי בא בחדריך וגו'. מכתב חשוב שקיבל מרן שליט"א בעניין הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות. לאחר השיעור – מסיבת חנוכה, קריאה במגילת בני חשמונאי, שירה, ודברי ברכה מהרב יאיר שרפי הי"ו מנהל כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו בראשות הרה"ג משה רצאבי שליט"א.
מספר צפיות:3552
א' טבת ה'תשפ''ב

מוצש"ק ויגש התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמת ביאור נוסח המהולל לעולם וכו' שאין אלוה בלתך ואין אלוה זולתך ואין אלוה כערכך ואין אלוה כיוצא בך ואין אלוה אלא אתה לבדך, המקבילים לנוסח יוצר דשבת - אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך, אין ערוך לך י"י אלהינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחית המתים, וחידוש כי גם בנוסח יוצר דשבת יש חמשה דברים כמו בנוסח המהולל. השלמה בעניין ההבדל שבין 'בלתך' לבין 'זולתך'. הסיבה שאומרים ואין אלוה אלא אתה לבדך, היא מפני החרוז בהמשך הפיסקא, ככתוב בתורתךָ, וידעת היום והשבותך אל לבבךָ וגו'. המשך ביאור מדרש מעשה חנוכה, השלמה בביאור שתי הגזירות הראשונות, והרחבה בביאור הגזירה השלישית, ומדוע מרן שליט"א לא השמיט במהדורא החדשה של ספר שמן למאור את הפיסקא במדרש הנוגעת לכך שעברו על איסור נדה וכו', כפי שביקש ממנו הגר"ש וואזנר זצ"ל (הובא בשו"ת עולת יצחק ח"ב). ביאור המובא בהמשך המדרש מעשה חנוכה, לגבי חנה בת מתתיהו שעמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה וכו', שהדבר אינו כפישוטו. ביאור עניין 'גדולה עבירה לשמה', והאם לאחר מתן תורה שייך לומר דבר זה.
מספר צפיות:3338
ח' טבת ה'תשפ''ב

מוצש"ק ויחי התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תשובות קצרות לשלוש שאלות שנשאל מרן שליט"א, א' האם צריך לומר את התפילה לפני הלימוד – יהי רצון וכו', קודם שקוראים 'הלכה יומית' בסיום תפילת שחרית לפני עלינו לשבח. ב' האם מנורת חנוכה בת שמונה קנים מהווה היכר בכדי שיהיה מותר להדליקה במקום שבו מדליקים נרות בכל ימות השנה. ג' האם מותר לנסוע לעיר אילת לצורך מנוחה. המשך בעניין 'גדולה עבירה לשמה' לאחר מתן תורה, הרחבה בביאור דברי הגר"ח מואלאזין ועוד מגדולי הליטאים שהרחיבו בכך, ומאידך ביאור דרך חסידי הבעש"ט אשר נראה מדבריהם כי ישנה קצת נטייה אחרת לגבי עניין זה, כגון שהם מתפללים וקוראים ק"ש לאחר הזמן. האם יעל אשת חבר הקני היתה יהודייה, והאם אסתר המלכה היתה אשת איש. גילוי מרעיש שנתגלה בזמנינו, כי רואים ע"ג ההרים בחצי האי סיני את דמות משה רבינו אוחז במטה.
מספר צפיות:3571
ט"ו טבת ה'תשפ''ב

מוצש"ק שמות התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: כאשר אומרים 'גדולה עבירה לשמה', כגון לפני מתן תורה, או לאחר מתן תורה במקרים מסויימים וכדו', האם זאת חובה או מצוה. ביאור המלה 'אַצִּמעוּר' שבנוסח מא כבר וכו', שאומרים על פרעה בליל הסדר. ראיה מפרשתנו (שמות) לגבי הספק דלעיל, מן המובא בפסוק לגבי פרעה 'ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה', כי פרעה תבען לדבר עבירה ולא נתבעו. המשך בעניין השאלה האם אומרים 'גדולה עבירה לשמה' כאשר ישנה הנאה מן העבירה, ותשובה לקושיית הגר"י סלנטר כיצד אם נהנים זה 'לשמה'. השלמה לגבי אסתר, האם היתה אשת איש או שלא, הרחבה בעניין שאין אומרים 'מדרשים חלוקים', וישוב מרן שליט"א לשאלה דלעיל לגבי אסתר. תשובה לשואל כיצד יתכן שעלו לרגל מתימן לירושלם בימי בית המקדש השני תוך ארבעה ימים.
מספר צפיות:3335
כ"ב טבת ה'תשפ''ב

מוצש"ק וארא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', כמה תמיהות על ביאור מהרש"א בעניין זה, וביאור חדש עפ"י הסיפור המובא בספר כסף צרוף, וכן מסיפור המובא בספר קדושת אדם לגבי ס"ת שבביכ"נ מהר"י אבוהב שבעיר צפת. דברי ספר אבות עולם בביאור המעשה של ר"א בן ערך, ולפי"ז ביאור דברי מהרש"א דלעיל, ופירוש בן יהוידע על מעשה זה. תשובה למכתב בעניין ימי השובבי"ם, ושהתיקון הוא בלימוד תורה בעיון. המשך לגבי השאלה האם אסתר היתה אשתו של מרדכי או שלא, והאם היתה למרדכי אשה אחרת.
מספר צפיות:2916
כ"ט טבת ה'תשפ''ב

מוצש"ק בא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: אופן ביטוי המלה 'רוחני' במסורת ק"ק תימן יע"א. דברי מהרד"ם זצ"ל בשו"ת רביד הזהב לגבי הנמצא בציבור שמתפללים בו שחרית מוקדם, ואפי' חזרת הש"צ קודם זמן תפילה, שיתפלל ביחידות כי 'גדולה עבירה לשמה', ומכאן חזינן ג"כ כי גדולה עבירה לשמה אינה נאמרת לגבי הלכות וק"ו לא לגבי עריות וכדו' אלא בחומרות ועניינים וכדו'. ביאור ספר קול אליהו בשם הגר"א על המשנה באבות פ"ד משנה ב', בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה וכו' שמצוה גוררת מצוה וכו', והמשך בעניין האם 'גדולה עבירה לשמה' זהו חובה או מצוה, או רק היתר. המשך בעניין האם ניתן לומר 'גדולה עבירה לשמה' גם בזמנינו, כגון חסידי הבעש"ט המתפללים שלא בזמן, היכן מיקומם של יהודי תימן במחלוקת שבין הליטאים לבין החסידים, בלימוד ובהנהגה ובחסידות, וחשיבות הקריאה בספר הזוה"ק גם מבלי להבין. הרעיון של "דילול אוכלוסין" מחשש שלא יהיה מקום לכולם בעולם, אינו בא מן הגויים, אלא כך הקב"ה עושה ע"י מלחמות ומגיפות הבאות לעולם. המשך בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שהיה 'כמעיין המתגבר' עד שהלך לדיומסית ושכח תלמודו וכו', ודחיית תשובת ספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי השאלה כיצד הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ואפילו את אותיות א"ב, וקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', עד שטעה בדבר כה פשוט, וכן דחיית דבריו בהמשך לגבי הקשר שבין 'מעיין המתגבר' לבין 'לב טוב'. השלמה לשיעור מוצש"ק נח ולך לך התשפ"ב לגבי 'נתן דצוציתא', חיזוק לתשובת מרן שליט"א לגבי השאלה כיצד אשתו הצדקת הסכימה לחטוא עם אותו אדם וכו', וחשיבות לימוד המוסר אשר יכול להשפיע הרבה על האדם.
מספר צפיות:3253
ז' שבט ה'תשפ''ב

מוצש"ק בשלח התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין בן עזאי, כיצד יתכן שלא קיים מצות פריה ורביה מאחר שנפשו חשקה בתורה, תירוצים עפ"י הפשט ועפ"י הסוד, ואיך הדברים מסתדרים עם מה שפסקו הרמב"ם והש"ע שהעושה כבן עזאי אין בידו עון, ועפ"י כל האמור לעיל השלמה בביאור דברי הגר"א מוילנא שהובאו בספר 'קִנמן בשם' שזה מצד 'גדולה עבירה לשמה'. תשובות מרן שליט"א למכתב שקיבל לגבי ג' דברים עליהם דיבר בשיעורים האחרונים, א' לגבי ר"א בן ערך שקרא 'החרש היה ליבם' במקום 'החודש הזה לכם', ב' לגבי הסיבה שהמשיח לא בא בזמן התנאים מכיון שגזר הקב"ה שלא יבוא רק אחרי אלף שנה, ג' לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשם הג"ר נתן אדלר זצ"ל. האם רבי אלעזר בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שהתפללו עליו חבריו, ותשובת מרן שליט"א לטענת הרד"ל מדוע לא מוזכר בשמו הרבה דברים כמו יתר התנאים. האם יעל אשת חבר הקיני, עליה קראנו בהפטרת השבת (בשלח), הכינה שדה במקומה אל סיסרא, כמו אסתר המלכה, וכיצד הדבר מתיישב עם שאלת הגמרא לגבי יעל 'והא קא מתהניא מעבירה'. דברים בדבר ביטול הקומה הכשרה לטלפונים הניידים. בעניין חיים ולדר שר"י. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס 'נהורא דיצחק' שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת ע"י מכון פעולת צדיק.
מספר צפיות:3020
י"ד שבט ה'תשפ''ב

מוצש"ק יתרו התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תוספת דברים (לשיעור מוצש"ק לך לך, חיי שרה התשפ"ב) בעניין חשיבות הניגון בתפילות שבת, ותשובה לשואל על הסיבה השנייה שהביא מרן שליט"א שם כי בדורות שעברו לא היו מנגנים מפני שהתפללו בע"פ וחששו להתבלבל, שהרי מצינו אדרבה כי הניגון גורם לזיכרון. דברי הר"א אלנדאף זצ"ל בעניין ניגוני התפילות שבידינו, והבדלים שישנם בניגוני התפילות בשבת קודש. התייחסות למה שכתב בעניין גירסת המלים 'שמעון התֵּימָני'. תוספת דברים (לשיעור מוצש"ק נח, לך לך, ראה התשע"ח) לגבי הניגונים בקריאת התורה, והתאמתם לפי הנושא המדובר. השלמה לשיעור הקודם על דברי החיד"א כי המשיח לא בא בזמן התנאים משום הגזירה שלא יבוא אלף שנה אחרי החרבן אא"כ יחזרו כל ישראל בתשובה, ולאחר מכן יבוא המשיח רק אם תהיה כנישתא חדא או ראשי העם שיחזרו בתשובה, והשלמת התשובה לשואל כיצד יתכן שאין בזמנינו ובדורותינו כנישתא חדא שבזכותה יבוא המשיח. השלמה (לשיעור מוצש"ק וילך – דרשת שבת שובה התשפ"ב) בעניין שיעור התרועה בראש השנה, שצריכה להיות כמו התקיעה או לדעת הרמב"ם פי שתים ממנה, שלא מתייחסים למה שתקע בפועַל אלא לפי מה שצריך להיות, ודברים בשבח הקונטריס "מנחת נפשי" על דין תקיעה כתרועה.
מספר צפיות:3163
כ"א שבט ה'תשפ''ב

מוצש"ק משפטים התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תירוץ מהרי"ץ בן יעקב (הנקרא 'מהרי"ץ השני') המובא בספר שתילי זיתים (חלק אבן העזר) לגבי השאלה מדוע כתב השלחן ערוך כי חרם דרבינו גרשום שלא לישא שתי נשים הוא רק עד האלף החמישי, השלמה לגבי דברי החיד"א כי המשיח לא בא באלף החמישי כיון שגזר השי"ת שלא יבוא באלף הזה, ותירוץ חדש (נוסף על המובא בקובץ דברי חפץ חלק תשיעי) לגבי עניין התגברות הקליפות באלף הששי. מעשה בבחור אמריקאי מישיבת בריסק אשר שמע תייר אמריקאי מתפלל בכותל שתנצח קבוצת הספורט אותה הוא אוהד, וחמד לו לצון וכו', ודברי ראש הישיבה - בנו של הגרי"ז מבריסק - לאותו בחור שעשה כן, האם הוא חושב כי אכן הוא שליח ה' לבשר לאותו תייר אמריקאי שקבוצתו ניצחה, ושאלת מרן שליט"א על כך מביאור אביו הגרי"ז מבריסק לגבי המובא בגמרא כי לעתיד לבוא יאמרו אומות העולם כי כל המרחצאות והגשרים וכו' אשר עשו, היו בשביל עם ישראל, ותשובת הקב"ה להם שוטים אתם – ולא שקרנים, וכיצד בכלל אמרו כך כאשר ברור וגלוי לכל שהאמת אינה כך, ונפקא מינה מכל האמור לגבי השאלה האם מותר לאותו בחור לקחת את הכסף ששילם לו התייר. תירוץ הגרי"ז הנ"ל, נכתב כבר לפניו בספר פרי צדיק למהר"ץ הכהן מלובלין, וכן בחידושי הגר"ש קלוגר על הגמרא שם. המשך בעניין המובא בספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי רבי אלעזר בן ערך שהלך למקום תענוגות ושכח תלמודו וכו', בירור הדברים במקורם בדברי הגר"ש וולבה זצ"ל והגר"ש לוינשטיין שליט"א, והתייחסות מרן שליט"א לכך. דברי הגרי"ח בבן יהוידע כי ר"א בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שחבריו התפללו עליו, ודלא כדברי הרד"ל שהובאו בשיעור מוצש"ק בשלח, וגירסת המפרשים שר"א בן ערך הלך לאותו מקום לצורך רפואה מאחר שהיה חולה. לאחר השיעור: "תפילה לעת הזאת" מפי מרן שליט"א עם פתיחת ההיכל.
מספר צפיות:3121
כ"ח שבט ה'תשפ''ב

מוצש"ק תרומה התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
תמיהה על דברי מהרז"ו בהקדמתו לפרקי דר"א בעניין רבי אלעזר בן ערך ששכח תלמודו, וכן הערה על הרד"ל שכתב שנתמעט תלמודו. ביאור ספר אור לישרים להר"א ערוסי הלוי זצ"ל לגבי המשנה באבות בעניין ריב"ז שהיה מונה שבחן וכו', מהו ההבדל שבין ר"א בן ערך לבין ר"א בן הורקנוס, מו"מ בדברי האור לישרים הנ"ל, דברי ילקוט ראובני וספרים נוספים בביאור העניין. דברי החיד"א בעניין דלעיל, ביאור גירסת המלה 'רִבִּי', רמז מהחיד"א על הפסוק ולא ילבשו עוד אדרת שיער וגו', והאם נכון שהחיד"א הוסיף תיבת "עוד" לרמז למרות שאינה כתובה בפסוק. בעניין (רעידות האדמה) [רַעֲדַת הארץ] שהיו לאחרונה בארץ ישראל, נוסח הברכה, ג' עצות מספר הברית להינצל מכך, והרחבה לגבי הסגולה שיש לומר בעת כזאת. דין המאבד עצמו לדעת, התחלת התייחסות לרבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו'. סיוע לדברי מרן שליט"א כי החפץ חיים היה בקי בתנ"ך, והערה על דברי בנו של החפץ חיים בעניין העמסת רמזים וחידות וכו' בפסוקי התנ"ך. דעת החפץ חיים על עדת חסידי הבעש"ט כלפי הליטאים, והתייחסות לספרי חיים ולדר שהחסידים אסרו ונמנעו כבר לפני עשרות שנים להכניס את ספריו בבתי שלומי אמוני ישראל, בעיקבות דברי האפיקורוסות הטמונים בהם. בשבח פסקי מהרי"ץ עם פירוש בארות שלמה להרה"ג שלמה רצאבי שליט"א על הלכות חנוכה ופורים שיצא לאור בס"ד השבוע.
מספר צפיות:3977
ה' אדר א' ה'תשפ''ב

מוצש"ק תצוה התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: האם מותר לעשות משקה ערק וכדו' (משקאות אלכוהוליים) מפירות הקדושים בקדושת שביעית. בני ק"ק תימן יע"א אינם יכולים לסמוך על "לוחות שמיטה" הנפוצים, מכיון שהם הולכים לקולא בעניין זמן החנטה, נפק"מ למעשה כיום לגבי הלימונים, וכיצד ראוי לתימנים לנהוג. ביאור הגמרא בחגיגה דף טו: רבי מאיר היכא למד תורה מפומיה ד'אחר' (אלישע בן אבויה), המשך התשובה לשואלים בעניין רבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו', מה נדרש מהרב בכדי שילמדו תורה מפיהו, האם ישנו הבדל בין קטן הלומד ממנו לבין גדול, כיצד הרמב"ם למד חכמות חיצוניות למרות מה שכתב בעניין, והאם ישנו הבדל בין ללמוד מפיהו לבין ללמוד מתוך ספריו.
מספר צפיות:2760
י"ב אדר א' ה'תשפ''ב

מוצש"ק כי תשא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך לגבי השאלה האם מותר לעשות משקה ערק וכדו' (משקאות אלכוהוליים) מפירות הקדושים בקדושת שביעית, בירור דעת המתירים, הרחבה בעניין 'יין שרף' אימתי התחיל להתפשט בעולם, ראיית המתירים מספר הערוך אינה מוכרחת, ומסקנת מרן שליט"א כי לכתחילה אין להיכנס לספק זה, אולם יש למתירים על מה לסמוך. צמח הקאת אין בו קדושת שביעית. המשך בעניין רבי מאיר שלמד תורה מפומיה ד'אחר' (אלישע בן אבויה), והאם ישנו הבדל בין אדם קטן לבין גדול, חיזוק לדברים שנאמרו בשיעור הקודם לגבי הרמב"ם וסברתו, והרחבה בביאור דעת רבינו חננאל. המשך בירור עניין רבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו', והרחבה לגבי הסופר ח' ולדר וספריו. גם המאבד עצמו לדעת מחמת בושה, נחשב מאבד עצמו לדעת. המעשה בבעל השדי חמד אשר העלילה עליו המשרתת שלו בכדי שיחשדו בו וכו', וכיצד זכה שנפתחו לו שערי בינה.
מספר צפיות:3320
י"ט אדר א' ה'תשפ''ב

מוצש"ק ויקהל התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בירור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בהלכות מגילה (הובא בפסקי מהרי"ץ החדש עם פירוש בארות שלמה) שכתב בזה"ל, יקח בידו מגילה הדורה ומתוקנת וכו' מהונו ומכספו וכו', מהו כפל הלשונות 'הדורה ומתוקנת', 'מהונו ומכספו', ומה מקור דבריו. כאשר יש בפני האדם שתי מגילות, האחת הדורה וחדשה וכו', והשנייה עתיקה מלפני מאות שנים ובלויה מרוב שימוש, באיזו מהן עדיף לקרוא, והאם ישנה עדיפות לאחת מהן שיקראו בה ביום ובשנייה בלילה. המשך בעניין זמן חנטת הלימונים וקדושתם בקדושת שביעית, תשובה לשואל כי א"כ הלימונים יהיו פטורים מתרו"מ, ותשובה לשואל מדוע לחשוש למיעוט המצוי. המשך בירור העניין שלא ללמוד מרב שאינו ראוי, והאם ישנו הבדל בין פיו לבין ספריו, התייחסות לשאלה לגבי מי שהתקלקל האם הדבר מראה מה היה מקודם, וכן לשאלה בבירור דעת רבינו חננאל שהשמיט בפירושו על הגמרא את מה שהיה אח"כ במתיבתא דרקיעא כאשר הקב"ה כן הזכיר מימרא משם רבי מאיר, דיוקים ודקדוקים חשובים בדברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תלמוד תורה בעניין זה.
מספר צפיות:3424
כ"ו אדר א' ה'תשפ''ב

מוצש"ק פקודי התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: מדוע הקדים הרמב"ם את הלכות מגילה לפני הלכות חנוכה, דלא כמרן השלחן ערוך שהקדים הלכות חנוכה להלכות מגילה. השלמה בביאור דברי הרמב"ם בהל' חנוכה, מדוע כלפי הקב"ה כתב 'הושיעם מידם והצילם' ואילו לגבי החשמונאים כתב 'הושיעום מידם' בלי 'והצילום', ומהו ההבדל בין ישועה לבין הצלה. דברים המובאים בפירוש 'בארות שלמה' על פסקי מהרי"ץ החדש (הל' חנוכה ופורים) בעניין הפסוקים שהציבור חוזר עליהם בעת קריאת המגילה, וכן לגבי מנהגי עדות אחרות האומרים בקול רם עניינים שונים במקומות שונים. משלוח מנות ומתנות לאביונים - מה ההבדל בין 'מנות' לבין 'מתנות', השלמה בעניין מעלת קניית מצוות בכסף ולא במתנה, ומה הדין בנתינה שהיא כעין תשלום. סיפור שכתב בנו של החפץ חיים בספרו 'מחיי אבא' כי תירץ את קושיית השאגת אריה וכו', וביאור כיצד ומדוע אמר לו אביו הח"ח שלא יזכה להתפרסם כגדול בישראל, ודמיון לכך ממ"ש הר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל בספרו אור לישרים כי זאת היתה טעותו של אלישע בן אבויה, אשר בגללה יצא לתרבות רעה. התייחסות השואל לגבי מה שאמר מרן שליט"א בשיעור, כי בנו של החפץ חיים היה גברא רבה, שהרי נכתבו עליו דברים חמורים וכו'. בשבח קונטריס 'וזאת ליהודה' מאת הבה"ח יהודה חרזי הי"ו בעניין חיוב ההתבסמות ביום פורים.
מספר צפיות:3576
ג' אדר (אדר ב') ה'תשפ''ב

מוצש"ק ויקרא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: התחלת הדיון בשאלה האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות כאשר שולחים לאדם עשיר דבר שאינו מכובד לפי עָשרו. בעניין המאפה "אָזני המן", מהיכן מקורו והאם ראוי לקרותו בשם זה, במה הדבר שונה משיבולת שועל, ודברים חדשים ממרן שליט"א כי אין ממש קפידא שלא לקרוא להם בשם הזה, אבל בכל זאת רצוי לכנותם 'עוגיות פורים'. תשובה לשואל על מה שכתוב בשו"ת בית העזרי לגבי מי שמתעטש בשעת דיבור או ויכוח עם חבירו, שכביכול זהו סימן שהוא צודק ודובר אמת, ודוגמאות נוספות לדברים אשר נכנסו לעם ישראל מן הגויים ולהיפך. תשובה לשואל לגבי מה ששמע בקריאת המגילה מפי מרן שליט"א (בשנת התשע"ח) בפסוק ויאמר המלך מי בחצר והמן בא וגו' לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הֵכִין לו, כי המלה 'הכין' נשמעת שם מלעיל, שאין הדבר נכון, ומה הסיבה שתיבה זו נקראת מלרע למרות הכלל של נסוג אחור. תשובה לשואל לגבי אופן ניגון הפיסקא 'ראה אלהים את אשר זמם וירע בעיניו' הנאמרת בנוסח חסדי וכו' שקודם קריאת המגילה.
מספר צפיות:2772
י' אדר (אדר ב') ה'תשפ''ב

מוצש"ק צו התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצוק"ל שנלב"ע בעש"ק זו. המשך ביאור דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה לגבי הרב שאינו הולך בדרך טובה וכו' אין מתלמדין ממנו עד שובוֹ למוטב וכו', ותשובת הלחם משנה לשאלה מדוע הרמב"ם לא חילק בין גדול לבין קטן כפי שהגמרא מחלקת במסכת חגיגה. דעת הראשונים בדבר הסיבה שאין ללמוד מאדם שאינו הגון, ביאור ספר שערי אושר בדעת הרמב"ם, והערות מרן שליט"א על דבריו. שתי תשובות נפלאות מבעל שערי אושר הנז"ל על דברי הרמב"ם "עד שיחזור למוטב", מא קא סלקא דעתך שלא, ובפרט שאין לכך מקור בדברי הגמרא, נפק"מ מדבריו לגבי בעלי תשובה שנהיו רבנים המורים לרבים. דרך חסידי הבעש"ט בעניין דלעיל, ההסבר בשיטתם, וביאור מרן שליט"א כי אין מכך סתירה לשיטת הרמב"ם. תירוץ שלישי ממרן שליט"א לגבי הקושיא דלעיל בדברי הרמב"ם. תירוץ הדברי יואל על קושיית הלחם משנה דלעיל, כי לימות המשיח לא יהיה רב שאינו הגון, והערת מרן שליט"א על דבריו. הערה המובאת בתלמוד בבלי "מתיבתא" בעניין דלעיל, וביאורם בדברי הלחם משנה.
מספר צפיות:3180
י"ז אדר (אדר ב') ה'תשפ''ב

מוצש"ק שמיני התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
מעשה שהיה עם בעל 'שדה יצחק' (שחי לפני כמאתיים שנה) אשר לא הבין את דברי רש"י בעניין סימני החגבים הכשרים, ולפתע הגיע חגב לביתו וישב על ספרו וכו', והערות על הדברים. סיפור דומה שאירע בזמנינו עם הגרח"ק קניבסקי זצוק"ל, ואמר כי אין זה נס אלא סייעתא דשמיא ללומדי תורה, הסבר מרן שליט"א מדוע בתחילה התחמק הגרח"ק מלענות האם אכן אירע לו מעשה זה ומזמן מסויים הודה ואישר שכך היה, עפ"י דברי רבי דן טיומקין אשר שוחח ביום חמישי האחרון עם מרן שליט"א בעניין וכפי שפורסם בעלון 'חלקי בעמלי' בשבוע זה, וכן סיפורי המשך למעשה זה שפורסמו בעלון שם ובעלון 'כתרי תורה'. בעניין סימן האות חי"ת על ליבו של־חגב, ויתר סימני הארבה המובאים במדרש הגדול. בעניין השמעת פסוקי 'שיר השירים' בנוסח ק"ק תימן יע"א, ברמקולים המודיעים על כניסת השבת בעירנו בני ברק ואלעד בשב"ק שלפני פורים, תשובת המפעיל כי בשב"ק שלאחר מכן אי אפשר היה להשמיע זאת מפאת פטירתו של הגרח"ק זצוק"ל, ומחאת מרן שליט"א על ליצנות זו. מייחסים את אכילת החגבים לתימנים דוקא, למרות שגם המרוקאים והתוניסאים ועוד קהילות אכלו אותם, מפני שרק התימנים ידועים כשומרים על המסורת האמיתית, כמו גם לגבי אופן עטיפת הטלית, ניקור הבשר וכן המבטא הנכון ועוד. חידוש בדברי מה"ר שלום מנצורה זצ"ל (שהיה בדור שאחרי מהרי"ץ זיע"א) מספרו אבקת רוכל כת"י, בעניין סימני החגבים הכשרים, וכן לגבי חגב אחר קטן שהוא טמא ואסור באכילה, וכן לגבי גוי או עם הארץ המביאים חגבים קלויים או מבושלים שאין לאכלם, ותמיהה על דבריו מניין לו כי אחד מהסימנים של חגב טהור הוא שצוארו ארוך, הרי סימן זה אינו מופיע בספרי חז"ל והפוסקים. תגובת מרן שליט"א לשואל על המובא בשיעור מוצש"ק פקודי לגבי ר' יוחנן שהיה ג"כ תלמידו של אלישע אחר, וכן לגבי המובא בשיעור מוצש"ק ויקרא בעניין אזני המן, ותשובה לשאלה שהרי גם בורקס חלבי נעשה בצורה משולשת. טעם נוסף מבעל זרע שמשון לגבי שֵׁם המאכל אזני המן, ודברים נוספים בעניין. תמיהה על דברי המצפה איתן, בעניין קְדָלֵי דַּחֲזִירֵי שהעביר אחשורוש לאסתר והיא לא אכלה.
מספר צפיות:3456
כ"ד אדר (אדר ב') ה'תשפ''ב

מוצש"ק תזריע התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: שלושה תירוצים נוספים ממרן שליט"א בעניין השאלה מדוע חותמים בברכת התורה "נותן התורה" בלשון הוה. תירוץ נוסף רביעי ממרן שליט"א בשאלה דלעיל, והמשך לגבי הסיפור שהובא בשיעור הקודם על הגרח"ק זצוק"ל שכאשר עסק בענייני חגבים הגיע לפתע חגב לביתו וכו'. זכות התורה והשבת המגינים על עירנו בני ברק ת"ו, והתייחסות מרן שליט"א לפיגוע שאירע בשבוע שעבר בבני ברק. בעניין הלווית הגרח"ק זצוק"ל, שלדעת מרן שליט"א אינו נספד כהלכה, ושפטירתו מהווה סימן ואיתות כי עלינו לחזק ולהתחזק בעניינים שונים. התייחסות למובא בספר מאיר עוז בעניין הגרח"ק והחגב, והערה על השוואתו בין העוף הטמא 'קורן' שהוא בבית יוסף לבין ספר הקוראן של דת האיסלאם. תגובה לשואל על דברי מרן שליט"א בשיעור מוצש"ק משפטים התשפ"ב לגבי הסיפור עם אותו בחור ישיבה ששמע בכותל המערבי אדם אמריקאי שהתפלל שתנצח קבוצת הספורט שאותה הוא אוהד וכו' והכסף שקיבל ממנו, האם אכן הקב"ה הולך לפי הכוונה ולא לפי המעשים, וכן בעניין הטעיית הגוי בממון, ונוסח הסיפור דלעיל כפי שהובא בחוברת ווי העמודים להגר"י זילברשטיין שליט"א. בשבח מצות מכונה "לחמא עניא", המשווקות בשנה זו ברחבי הארץ והעולם, בכשרות בד"צ "פעולת צדיק" ללא חשש חוזר וניעור.
מספר צפיות:3189
ב' ניסן ה'תשפ''ב

מוצש"ק מצורע - דרשת שבת הגדול התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: קריאת שם פרשת השבוע זאת תהיה תורת המצורע. שתי מצוות עשה מן התורה בליל הסדר, אכילת מצה וכן והגדת לבנך. הסיפור ממקורו על החתם סופר שבהיותו ילד הביא את קושיית סבו מהרש"ק ואמר שהוא טעה וכו', ואביו סטר לו וגער בו וכו', וציווי רבו מהר"נ אדלר שלא ידבר עם אביו יותר וכו', ותשובת מרן שליט"א לשואל כי אין זה דומה לסיפור שהביא בשיעור לגבי המעשה עם בנו של החפץ חיים, בירור יסוד העניין לגופו עפ"י התשובה לשאלה מדוע הדיבור כבד את אביך וגו' כתוב בצד ימין של הלוחות יחד עם חמשת הדיברות של בין אדם למקום, וחיזוק החיוב של מצות והגדת לבנך בליל הסדר. המשך בעניין האם מה שקובע הוא המעשה או הכוונה, כגון לגבי עוג שבא לומר לאברם שנשבה בן אחיו, וכן לגבי לבן הארמי, ועפי"ז השלמה לנאמר בשיעור לגבי אותו בחור ששמע אמריקאי שהתפלל בכותל המערבי וכו' וחמד לו לצון וכו' וקיבל ממנו סכום כסף וכו'. התייחסות מרן שליט"א למובא במאמר 'במחיצתו' לגבי הגר"ע בסיס זצ"ל אשר היה נוהג בדברים מסויימים פעם כך ופעם כך, כגון בברכת להדליק נר שלחנוכה וכן לגבי מצה ומחצה בליל הסדר, תמיהת מרן שליט"א כיצד אפשר לנהוג פעם כך ופעם כך, הרחבה בעניין בציעה על מצה ומחצה ושאין לכך סתירה מדברי המקובלים, וכן שאין ראיה ממה שנשברו לו המצות, או מנסים אחרים כגון אליהו בהר הכרמל. עניינים חשובים הנוגעים לליל הסדר ולחג הפסח הבעל"ט.
מספר צפיות:3413
ט' ניסן ה'תשפ''ב
וידיאו ותמונות! דרשת חג הפסח מפי מרן שליט"א - רחובות ת"ו

וידיאו ותמונות! דרשת חג הפסח מפי מרן שליט"א - רחובות ת"ו

         
דרשת חג הפסח מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני מרן שליט"א ברגל, יום ראשון אור לי"ז בניסן - א' דחול המועד פסח התשפ"ב, בבית הכנסת "מסורת אבות" בעיר רחובות ת"ו. הכנס אורגן ע"י מכון "פעולת צדיק" בראשות ידידנו הרב ניר טיירי הי"ו.
מספר צפיות:8541
י"ז ניסן ה'תשפ''ב
וידיאו ותמונות! דרשת מרן שליט"א בהילולת מהרי"ץ ה-217 - אלעד ת"ו

וידיאו ותמונות! דרשת מרן שליט"א בהילולת מהרי"ץ ה-217 - אלעד ת"ו

         
דרשה בענייני מסורת יהדות תימן, מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הילולת מהרי"ץ ה-217, בבית המדרש "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, בראשות בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב הקהילה, אור לכ"ח ניסן התשפ"ב.
מספר צפיות:9445
כ"ח ניסן ה'תשפ''ב

מוצש"ק קדושים התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
יסוד ושורש עניין האבילות בימי ספירת העומר. המשך לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ, שנה זו. ביאור המעשה בבניו של רבי מאיר שמתו בבחרותם, ומה שאשתו ניחמה אותו כי הם כפיקדון שהוחזר לבעליו, ביאור הגרי"ח כי פיקדון היינו גלגול, קושיא על דבריו מהמדרש שם כי הם מתו מפני היותם סועדים בזמן הלימוד, ביאור כי השאלה המובאת בגמרא ובמדרשים "מפני מה" היינו שישנן כמה טעמים והשאלה היא מה האמיתי והנכון, ועל פי כל זה ביאור גם לגבי כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, וכן תשובה לשאלה כיצד יתכן שרע"ק רואה שמתים מאות מתלמידיו בכל יום ואינו מרעיש שמים וארץ ועושה עצרות תפילה וכו' לעצירת המגיפה. אחד מהחידושים המיוחדים הלכה למעשה מאת מרן שליט"א עפ"י מהרי"ץ זיע"א, כי אין האשה צריכה מספר ימים קודם ז' נקיים אלא די בשטיפה ורחיצה, ותגובת מרן לרב אשכנזי שכתב כנגד הוראה זו בזמנינו. דחיית ראייתו מעניין ניקור הבשר ודברי הר"א הלוי זצ"ל כנגד הניקור האשכנזי. דחיית תירוצו לגבי ההבנה בדעת הגר"נ קרליץ זצ"ל שהורה לבדוק להתחיל בתנועה סיבובית אולם לא רצה לכתוב כך בפירוש בספרו חוט שני, ודעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה כי אין צורך אז בתנועה סיבובית. דחיית דבריו לגבי ההבדל שבין גלות אדום לגלות ישמעאל, ובגלל איבוד החוש הטבעי ישנם הבדלים בין האשכנזים לבין התימנים והספרדים, ושכביכול בזמנינו שנתקבצו הגליות לא צריך להיות הבדל ביניהם. ודברי החיד"א (שאמו היתה אשכנזייה) כי בני אשכנז מלאים ספיקות וטענות, ובעניין צורת אות פ"א, ומה שאינם יודעים מה עצי בשמים ומה עשבי בשמים, וכן קטניות וכו'. תגובת מרן שליט"א למ"ש שם אותו חכם בדבר המו"מ שהיה למרן שליט"א עם הגר"ש ואזנר זצ"ל בעניין דלעיל, והעמדת הדברים על דיוקם. התחלת ביאור דברי בעל הטורים בפרשת ויקרא, מדוע בבקר נֶאמר וקרבו וכרעיו, ובצאן נאמר והקרב והכרעיים.
מספר צפיות:2929
ל' ניסן ה'תשפ''ב

מוצש"ק אמור התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: מעלת אמירת מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו' לאחר ספירת העומר, וביאור בפסוק ישמחו וירננו לאומים וגו' על דרך הסוד. דברי הר"ר עמרם קורח זצ"ל לגבי המלים 'בקבלה וסוד תפתח' שכתב מהר"ש שבזי בשירו ביום שבת, ומכתבו המופיע בהקדמה לדיואן שיצ"ל ע"י הר"ר שלום יצחק הלוי זצ"ל כנגד אותם "תועי רוח" (דרדעים) ששינו את המלים בשיר למלים 'בתלמוד ודין תפתח'. בשבח הקונטריס 'דיני ומנהגי ספירת העומר' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, וכן חשיבות לימוד הלכות יום טוב לפני חג השבועות. דקדוקי קריאה המובאים בקונטריס הנ"ל לגבי המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו', כגון שהמלה 'יאר' היא מלעיל, כיון שיש בה טעם וגעיא, בשונה מתיבה שיש בה שני טעמים שקריאה ממוצעת. דקדוק במלה 'ישמחו', שהאות יו"ד במאריך (געיא), והסבר מדוע שונה תיבה זו משאר תיבות 'ישמחו' שהן מלרע. שני טעמים מדוע קריאת המלה 'יאר' היא מלעיל. כעין זאת דקדוקי קריאה בספר משלי, והבנה כי מ"ש מהרי"ץ זיע"א במהדורא קמא דקמא שהסיבה שתיבת 'הנוטע' אזן היא מלעיל בכדי לומר מה היה צריך להיות ומה בפועל צריך לקרוא, זאת היתה דעתו לפני שהוא חזר בו מכך, ומסקנתו כפי שכתב בחלק הדקדוק שכשישנם שני טעמים הקריאה ממוצעת. המשך בעניין המעשה בשני בניו של רבי מאיר שמתו צעירים, ביאור דברי הרוקח כי הם מתו בסיבת היותם סועדים בזמן הלימוד, ותשובה לשאלה כיצד בניו עשו זאת. שלושה טעמים לשאלה מסוף השיעור הקודם, מדוע בפרשת ויקרא נאמר לגבי בבקר 'וקרבו וכרעיו', ואילו לגבי צאן נאמר 'והקרב והכרעיים'. שני מעשים שאירעו בפיגוע שהיה לפני למעלה מחודש בעיר בני ברק, במעשה הא' ההצלה היתה עקב הקפדה ליטול ידיים מיד לאחר עשיית הצרכים, ובמעשה הב' בזכות שמירת הצניעות ע"י שהאשה לבשה גרביים.
מספר צפיות:3320
ז' אייר ה'תשפ''ב

מוצש"ק בהר התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמה לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ בעניין התעלומה בדברי מהרי"ץ לגבי ה'כורך' בליל הסדר, ומה שהביא בשם הספר מגיד מישרים, התייחסות לדברי הילקוט יוסף כי מנהג הספרדים הוא להניח את המרור בתוך המצה למרות שרוב ככל הראשונים כותבים ההיפך, ומה שהביא בשם מהרי"ץ כמובא לעיל, פלא על טענתו כי בתולעת יעקב כתוב ההיפך ממה שהביא מהרי"ץ בשמו, ותמיהה על הבנתו בספר מגיד מישרים. בעניין המעוררים בזמנינו בדבר הכלאת העופות עם מינים שונים, עפ"י דעת האשכנזים כי העוף נאכל במסורת, סייעתא חדשה לדברים שאמר מרן שליט"א בעבר בעניין זה. לתרנגולים יש מעין 'שעון פנימי' שעל ידו הם יכולים להבדיל בין יום ללילה, למרות שיהיו במקום חשוך ואפל. בעניין לימוד התורה בדרך הנכונה והישרה, מעשה בהגראי"ל שטיינמן זצ"ל, והשלמה לביאור המעשה בבנו של החפץ חיים אשר אביו אמר לו שגדול בתורה הוא כבר לא יהיה וכו', ודברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק כי עדיף להישאר בקושיא מאשר לומר סברא זרה, ובירור מקורו שציין שם מהש"ך. ארבע הערות נוספות (בנוסף לששת ההערות שכבר נאמרו בשיעור מוצש"ק קדושים) על דברי הרב קוגל שליט"א בספרו צבי לבית, בעניין שאין בקיאים היום בשטיפה ורחיצה לפני ספירת ז' נקיים. מעשה שהיה לפני כ-110 שנים ברב אשכנזי שראה את אפיית המצות הרכות אצל יהודי תימן, והודה כי מצות אלו כשרות למהדרין ואף אכל מהם בעצמו בפסח.
מספר צפיות:3347
י"ד אייר ה'תשפ''ב

מוצש"ק בחוקותי התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמה בעניין התרנגולים היכולים להבדיל בין יום ללילה, גם אם יהיו במקום חשוך ואפל, וביאור דברי מהרי"ץ בעץ חיים כי התרנגול נקרא "שכוי" מפני שאפילו שכשהוא נמצא במקום אפל וחשוך הוא "מבין" בין יום ובין לילה. מה ההבדל בין חושך לבין אפילה לבין עלטה. המשך בעניין המעוררים בזמנינו בדבר הכלאת התרנגולים עם מינים שונים, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. ביאור המעשה שהובא בספר תולדות אדם לגבי אותו חכם ספרדי שבא לבקר בעיר וילנא, וכאשר נפגש עם הגר"ז אשר היה ידוע כבקי עצום ברמב"ם וכו', אמר לו כי רצה להגיע כבר מזמן רק 'שהשם אמר לי אל תעבור', והגר"ז אמר לו כי עפ"י המובא בהגהות מיימוניות בשם הרא"ם, אסור לאדם לומר אפי' בדרך בדחנות וצחוק שהקב"ה אמר לו כך וכך. תמיהת מרן שליט"א מנין איסור זה, אשר אינו כתוב בשום מקום בש"ס ובפוסקים. דברי ר"א בן הרמב"ם כי עדיף שהשמש של בית הכנסת יהיה משבט לוי, למרות שלא מצינו כזאת בשום ספר. דעת בעל אור שמח על הרמב"ם החולקת על דברי הגהות מיימוניות, ושאין שום איסור לומר 'כך אמר לי השם', חמש תמיהות ממרן שליט"א על ראיותיו, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.
מספר צפיות:2578
כ"א אייר ה'תשפ''ב

מוצש"ק במדבר התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: לשון הרמב"ם בתחילת איגרת תימן, וחשיבות מסורת יהדות תימן. כיצד אומרים את השם רב אשי, וכיצד מבטאים את הניקוד סגול. האם אפשר לקצר שמות של בני אדם, כגון אברהם-אבי, בנימין-בני, דניאל- דני, וכדומה, ופליאה על רב ספרדי הטוען כי אין בכך בעיא, כי מצינו שיוסף הצדיק אמר לבנימין אחיו 'אלהים יחנך בֶּנִי'... המשך מהילולת מהרי"ץ בישוב הסתירה בדברי הסטייפלר זצ"ל בנוגע לבחורים תימנים המתחנכים בישיבות אשכנזיות וכו', דעת החזון אי"ש כי תלמיד ישיבה צריך לנהוג כפי הנהגת הישיבה, וביאור דבריו עפ"י המובא בספר דעת יהודה (שפירא). תשובות לשתי שאלות, האחת בעניין דברי הרש"ש שבזי בספרו חמדת ימים, כי חזרו כולם להביא ביכורים בכלי נצרים בכדי שלא לבייש את העניים, ותשובה לשאלה מדוע איננו עומדים באמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו' והלא היא עדות כמו אמירת יום הששי. תשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. מעשה שהיה במרן הב"י והאריז"ל בהשתתפותם בברית מילה בערב פסח, שיצאו תולעים מהלחם שהוגש בפני האריז"ל מכיון שהחמיר לא לאכול חמץ בערב פסח, גם מרן שליט"א מחמיר בעניין זה, תמיהות על נוסח הסיפור דלעיל שהובא באחד מכתבי העת עם שינויים והוספות וכו', וחיזוק העניין שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. תשובות לשואל בעניין אופן הדלקת נר הבדלה במוצ"ש הבאה, בה חל יום טוב של שבועות.
מספר צפיות:3162
כ"ח אייר ה'תשפ''ב

מוצש"ק בהעלותך התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הרחבה בעניין אמירת יום הששי ויכולו וגו' בליל שבת מעומד, ובעניין אמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו', הערות וחידושים בדברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על העניינים דלעיל, וחמשה תירוצים לשאלה (מהשיעור הקודם) מדוע איננו עומדים באמירת הפיוט יגדל וכו' אם זאת 'עדות' כמו באמירת יום הששי. המשך התשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. בירור המעשה שהובא (בשיעור הקודם) ע"י מרן שליט"א, כי המקובל הגר"מ שרעבי זצ"ל לא רצה לברך ילד שקראו לו בשם דני, במקום דניאל, כיון שזה אותיות די"ן. בשורה טובה לקראת הדפסת כרך חדש בסדרת הספרים פסקי מהרי"ץ.
מספר צפיות:2707
י"ג סיון ה'תשפ''ב

מוצש"ק שלח לך התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור שלושת הפירושים המובאים בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א בתפילת ליל שבת, אתה קדשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ. המשך ביאור דברי הגמרא בשבת קיט: כל המתפלל ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה וכו'. שלושה פירושים בביאור בעל אור החיים בעניין דלעיל. בירור נוסף בעניין דברי האור החיים לגבי כשרות החגבים, ודעת החולקים עליו, ושלוש תשובות על דבריו. ביאור המושג 'ולא היא' המובא פעמים רבות בגמרא. ביאור המעשה המובא בגמרא לגבי רבי יוסי הגלילי ששאל את ברוריה 'באיזה דרך נלך ללוד', ומה שענתה לו, והאם אכן ישנו איסור בכך של להרבות שיחה עם האשה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.
מספר צפיות:3817
כ' סיון ה'תשפ''ב

מוצש"ק קרח התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת שהביא בפירוש המשניות, דברי ספר שערי שמים בעניין זה והערות מרן שליט"א עליו, וחיזוק ביאור מרן שליט"א כי לדעת הרמב"ם המספר י"ג הוא רק עניין טכני, וראיה מעניין קכ"ג 'הללו־יה' שאומרים כאשר ההלל בקירוי. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, סיבת חומר העניין, ובירור מי היתה אשתו של קרח. תשובה לשאלה מדוע העולם אינם נזהרים בעניין דלעיל, האם ישנו הבדל בין כשמשוחח עמה פנים מול פנים לבין אם מסיט פניו ממנה, דברי מרן בשבח הפרק המיוחד בעניין דלעיל שכתב הרה"ג יעקב לוי שליט"א בספרו גן נעול, וביאור כמה נקודות בעניין זה. השלמה לגבי השאלה האם גם על האשה ישנו את העניין לא להרבות בשיחה עם האיש.
מספר צפיות:3922
כ"ז סיון ה'תשפ''ב

מוצש"ק חוקת התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור שם החודש "תמוז", מהיכן המקור למובא בכמה ספרים כי תמו"ז ראשי־תיבות 'זמני תשובה ממשמשין ובאין', ודוגמאות לדברים שלא התקבלו אצל אבותינו נע"ג למרות שיש בהם דברים נסתרים וכו'. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, תשובה לשואל ע"ד מרן שליט"א כי "שיחה" היינו דיבור באריכות, ובעניין דינים שאינם מוגדרים אשר אינם מובאים בשלחן ערוך. המשך הארות והערות מרן שליט"א על המובא בספר גן נעול בעניין דלעיל, האם הרב המגיד משנה ראה את פירוש המשניות להרמב"ם, וחיזוק לדברי מרן שליט"א כי הרמב"ם ב'משנה תורה' לא סמך על מה שכתב בפיהמ"ש. תשובה לטענה כי ישנם פוסקים הסוברים שעניין אל תרבה שיחה וכו' הוא איסור מן הדין, ולא כפי שכ' מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי זאת רק חומרא ממדת חסידות. תשובה לטענה כי 'נשים דברניות הן' זהו דבר הנאמר לגנאי, וע"כ גם לנשים אסור להרבות בשיחה, ושלושה מקורות לחיזוק העניין שהקב"ה ברא את טבע הדיבור לנשים לתועלות מסויימות. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה בעניין דלעיל.
מספר צפיות:2684
ד' תמוז ה'תשפ''ב

מוצש"ק בלק התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין מסורת יהדות תימן בס"ת לכתוב תחילת פסוק בראש הדף, כיצד בפרשתנו התחילו עם הפסוק 'וירא בלק' בראש הדף הרי הוא היה רשע, ואיך קראו פרשה על שמו. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, תגובה למכתבו של הרה"ג יעקב לוי שליט"א מח"ס גן נעול, הרחבה בביאור המושג "שיחה", דברי המאירי בעניין זה, ודעת מרן שליט"א כי בזמנינו ירדו הדורות כי הדיבור עם האשה חשוב לשלום־בית. מעלת הדברים המובאים בספר מנורת המאור, דבריו בהתחלת פרק י"ב בעניין דלעיל. המשך ביאור דברי הגמרא בברכות דף מ"ב, גירסת רבי' אברהם בן שלמה זצ"ל בעניין זה, הערת מרן שליט"א על העורך שלא דק שם, והאם ישנה מחלוקת בין דברי הגמרא לדברי המדרש, ונפקא מינה מכך. הערות על בעל דברי יואל וכן שו"ת יביע אומר כי המדרש והגמרא חלוקים וע"כ יש לנהוג כדברי הגמרא, ותשובות על הראיה בעניין רבי יוחנן שהנשים חזו ביפיו. הגדת עניין איסור ההסתכלות בנשים מבחינה הלכתית, והתייחסות ל'ערבי שירה' האסורים עפ"י ההלכה. דברי החיד"א בעניין 'צדקת הבנים'. מכתב שקיבל מרן שליט"א בדבר מניעות שונות שקרו כאשר רצו לקנות ביצת בת יענה ולתלותה בבית הכנסת, ומודעה שיצאה לאור בזמן האחרון בדבר התעוררות לשתיקה בבית הכנסת.
מספר צפיות:4272
י"א תמוז ה'תשפ''ב

מוצש"ק פינחס התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לע"נ דוד מרן שליט"א, הר"ר ישראל ב"ר נסים רצאבי זצ"ל, שנלב"ע ביום י"ט תמוז, תיקון טעות ב"מספדות" שהספיד עליו אביו של מרן שליט"א, לגבי ניקוד המלה "העלתה", והרחבה במקור הדברים ובביאורם כפי שמובא בספר נחל קדומים להחיד"א זיע"א על הפסוק כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. חשיבות מניין השנים לשטרות גם בזמנינו, כי מאז פסקה הנבואה מישראל. אין הבדל בין צום י"ז בתמוז הנדחה לבין אם אינו נדחה, מנהגינו להחמיר בכך כדעת מהרי"ץ זיע"א ודלא כהשלחן ערוך, ומה הדין במי שבטעות בירך על המאכל בצום. דעת השתילי זיתים בעניין דלעיל כדעת הש"ע, וראיה מכך כי כאשר מהרי"ץ זיע"א כותב בלשון "רבותי" אין כוונתו לבעל שת"ז. בעניין לבכות ולהתאבל בימי בין המצרים אחר חצות, האם חובה לומר דוקא תיקון רחל, ובירור דעת המקובלים כי אין לומר תיקון רחל בשנת השמיטה. דברים מזעזעים שכתב מהרש"ש שבזי זיע"א בשיריו על רחל אמנו, הסבר השיר אילת חן בגלות תסמכני וכו' תעורר אהבת רחל לבנים וכו', גירסת המלה 'תצחצח גרוני' ורמז נפלא על כך. ביאור ההלכה ברמב"ם בהל' ספר תורה [פ"י הל"י] ולא יחזיר אחוריו לספר תורה אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים, הלכה שאין לה מקור בש"ס, תשובה לשאלה מדוע אין נזהרים בכך כשיורד העולה מקריאה בס"ת, או רבנים ודרשנים הדורשים על יד ההיכל כאשר אחרויהם לס"ת, למרות שאינו גבוה "ממנו" עשרה טפחים, והתייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א בעניין זה.
מספר צפיות:3272
י"ח תמוז ה'תשפ''ב

מוצש"ק מטות התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור תשובת מרן שליט"א שפורסמה בעלון כתרי תורה (עש"ק פינחס התשפ"ב) בעניין מגיה שהגיה מזוזה אחת שתי פעמים, האם נחשב כשני מגיהים או שצריך שני אנשים דוקא, והרחבה בעניין דרך הגהת סת"ם במסורת יהדות תימן יע"א. השלמה לשני הסגולות להינצל מפגיעת הישמעאלים, וסגולה נוספת ע"י שהאדם שקוע בתורה, מעשה שהיה בעניין זה, וביאור שורש הדבר עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל. תשובות לשואל בעניין המעשה המובא בגמ' ברכות (דף כ' ע"א) לגבי רבי יוחנן ורב גידל וכו' (עיין בשיעורים הקודמים), והאם ישנה ראיה מכך שמותר לנשים להסתכל ולהרהר בליבה על אנשים.
מספר צפיות:3461
כ"ה תמוז ה'תשפ''ב

מוצש"ק מסעי התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של מה"ר הגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – שהשבוע ביום רביעי ו' מנחם אב ימלאו שלושים שנה לפטירתו, תנצב"ה. בדבר ספר אור הנר ח"א העומד לצאת לאור בקרוב. מהר"נ רצאבי זצ"ל היה 'ספר תורה חי', אשר כל התורה היתה שגורה על לשונו בע"פ. מהו העניין בלימוד התורה בע"פ, שתי שיטות בלימוד בע"פ, ואיזו שיטה עדיפה יותר. השלמה בעניין המספרים שנקט הרמב"ם, האם הם לצורך הזכרון או בכדי שהמעתיקים לא יטעו. בעניין המובא בקונטריס 'תנורו של עכנאי' לגבי הגר"נ רצאבי זצ"ל, שהיה קורא לנו"ב בשמה זהרה – שפירושו נוגה, ושלוש תשובות לטענה כי השם נוגה אינו רצוי כי זה 'קליפת נוגה'. ביאור עניין 'סכום הפסוקים' שבפרשת קדושים, שהוא ונוג"ה. מסקנת מרן שליט"א בעניין קריאת השם נוגה בזמנינו. ביאור המעשה המובא בספר לב אליהו, לגבי אפלטון שבא לבית המקדש לאחר חרבנו וראה את ירמיהו הנביא בוכה ומקונן וכו', והתשובות על שאלותיו.
מספר צפיות:3581
ג' אב ה'תשפ''ב

מוצש"ק ואתחנן התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
ביאור המאמר במדרש הגדול (פרשת וירא) בעניין אברהם אבינו שנתן שבע כבשות במתנה לאבימלך, והעונש על כך כי על ידי הפלשתים נהרגו שבעה צדיקים. שבעה מאמרי חז"ל בהם כתוב בלשון 'אמר הקב"ה', ולא נמצא היכן אמר זאת. בעניין האסונות והמקרים הנוראים שאירעו בימים האחרונים, ובפרט בקרב הציבור החרדי כגון בעיקו"ת ירושלם ובאופקים, וחשיבות צניעות רגלי הנשים כפי שבתימן לבשו מכנסיים מתחת השמלה. קריאה לחידוש העניין. שלושה חידושים נוספים בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, ובכללם דברי רבי' זכריה הרופא. התייחסות מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין זה, ובמעשה של ברוריה אשת רבי מאיר. האם המעשה על ברוריה המובא ברש"י במסכת ע"ז (דף י"ח ע"ב) אכן נכתב על ידו. בשבח הספר "אור הנר" שיצ"ל בס"ד לרגל יום היארצייט ה-30 של מה"ר הגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א, ע"י נכדו הרה"ג שאול רצאבי שליט"א – בן מרן שליט"א. תיקון טעות בספר אור הנר, כי האבל אומר קדיש על אביו במשך י"א חודש, ולא י"ב כפי שמופיע שם (בעמ' כ').
מספר צפיות:3242
י"ז אב ה'תשפ''ב

מוצש"ק עקב התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי החיד"א בספרו שם הגדולים בעניין ההבדל שבין הדורות הראשונים לדורות האחרונים לגבי שיטת לימוד התורה, שקלא וטריא והלכה למעשה וכו', ובפרט לגבי הדרשנים. השלמה לגבי השאלה האם אסור גם לנשים לראות אנשים, כפי שלאנשים אסור לראות נשים. התייחסות לטענות הגר"מ מאזוז שליט"א בעלון "בית נאמן" האחרון (322) לגבי דברי מרן שליט"א שפורסמו בעלון "תוצאות חיים" בעניין הגיית אות גימ"ל דגושה, וכן קו"ף דגושה, הרחבה לגבי האותיות הדגושות, ודחיית ראיותיו מן השרעבים ומשו"ת פאת שדך. התייחסות לטענתו השנייה של הרב מאזוז בעלון שם, כי כביכול ישנם פסיקים שלא צריך להפסיק בהם, שזאת המצאה שלו אשר אין לה מקור, והרחבה בעניין זה. דברים שפורסמו ברבים ע"י אחד מידידנו הי"ו אשר שריפה כילתה את ביתו ורכושו בעיר רכסים ת"ו.
מספר צפיות:3249
כ"ד אב ה'תשפ''ב

מוצש"ק ראה התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב שלום כהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה, ובפרט על מדת האמת שהיתה בו. להתרחק ממנהיגים דוברי שקר. אין לשנות מסדר הסליחות, הן על פי הסוד, הן על פי הפשט שזהו כמו סדר י"ג מדות של רחמים. בעניין הכפילות בנוסח אל מלך וכו' אל הוריתנו לומר לפניך שלוש עשרה, בעבור שלוש עשרה, זכור לנו היום ברית שלוש עשרה מדות של רחמים וכו', ומדוע רק בסוף אומרים 'של רחמים', וביאור פירוש מהר"י ונה זצ"ל המובא בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א כי 'בעבור שלוש עשרה' היינו כנגד אברהם יצחק ויעקב, עפ"י המובא בדרשות הר"י אבן שועיב. השלמה בעניין השאלה מדוע לא עומדים בפיוט יגדל אלהים חי וכו' כפי שעומדים באמירת 'ויכולו', ומקור לכך שי"ג העיקרים המובאים בו הם כנגד י"ג מדות של רחמים. חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, ומדוע אנשי כנה"ג לא תיקנו ברכה מיוחדת בשמו"ע על כך, והסיבה שהדבר מוזכר אבל מוסתר בברכת מודים וכו' אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. ביאור המעשה בבנו של רב ספרא, שהובא בזוהר הקדוש, ושתי שאלות במעשה זה.
מספר צפיות:3391
א' אלול ה'תשפ''ב

מוצש"ק שופטים התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הצדיק הרב שלמה יגאלי זצ"ל שהשבוע ביום י"א אלול, יחול יום היאר־צייט שלו, תנצב"ה. המשך לגבי המעשה בבנו של רב ספרא שקפץ מהגג כדי לשמוע קדיש ולענות איש"ר, ותשובות לשתי השאלות שנשאלו ע"י מרן שליט"א בסוף השיעור הקודם. רבי' שלום שרעב"י – ראשי תיבות ש'ם ר'ע ע'ל ב'תולת י'שראל, ביאור דברי הזוה"ק ברעיא מהימנא לגבי המובא בפרשתנו (כי תצא) כי יקח איש אשה וגו' ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע וגו' ולקח אבי הנערה וגו', מי זאת הנערה ומי אביה. דבר מרעיש שסופר על הגר"ש כהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, מדוע קראו לו בשם שלום, דברי החיד"א כלפי מהר"ם אלשיך זצ"ל, חשיבות העניין שכל אחד ילמד מה שהוא משורש נשמתו, ורמז על הגר"ש כהן זצ"ל והגר"ש בעדני שליט"א בפסוק בתהלים (קל"ט) ואומר אך חשך ישופני, ולילה אור בעדני. המשך בעניין דברי ר"י ברבי יקר לגבי המלים בברכת מודים וכו' אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך, ועל פי זה חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש באמירת מלים אלו, ותשובה לשאלה היכן מצינו כי התורה נקראת תהילה. מהיכן המקור לכוון על כך באמירת מלים אלו בברכת מודים, והתייחסות לדברי ספר פלא יועץ כי יש לכוון על כך בברכת אתה חונן, והערה על שהוסיף מלת 'לעבודתך' בברכה זו. קריאת קודש ממרן שליט"א בדבר המגבית השנתית – "אחת בשנה", המתקיימת בימים אלו עבור פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, והתפילה שתתקיים אי"ה בקבר רחל אמנו - עבור כל התורמים למגבית חשובה זו.
מספר צפיות:2637
ח' אלול ה'תשפ''ב

מוצש"ק כי תצא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: שערי דמעות לא ננעלו, דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין חשיבות הבכיה בעת אמירת הסליחות, בפרט כאשר אומרים מלים המורים זאת, ולכל הפחות קול בכי. השלמה בעניין המעשה ברבי' שלום שרעבי זצ"ל שהיה מתפלל ובוכה וצועק בכותל המערבי, למרות שהשכנים איימו עליו וכו'. בעניין המלה 'שתה' לנגדך, שבסליחה אליך ה' נשאתי עיני וכו', האם היא מלעיל או מלרע. המשך בעניין חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, שבעה מקורות לעניין זה, ואימתי צריכים לכוון על כך בתפילה. השלמה בעניין השאלה היכן מצינו שהתורה נקראת תהילה. השלמה לגבי הפיסוק בברכת מודים וכו', מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', וחמש טענות נגד העושים הפסקה לאחר המלים אתה הוא. ביאור הגמ' בראש השנה (דף ט"ז ע"א), אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', וכי הקב"ה אמר זאת? הרי כל נוסאות התפילה הן מדרבנן? וכן לגבי ההמשך, אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל וכו', וכי הקב"ה אמר דוקא 'איל'? בעניין שטר פרוזבול לסוף שנת השמיטה.
מספר צפיות:3328
ט"ו אלול ה'תשפ''ב

מוצש"ק כי תבוא התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי אבי תנועת המוסר הגר"י סלנטר זצ"ל בספרו אור ישראל, בהם הוא מעורר (כבר בדורו) על ירידת הדורות בחודש אלול - ימי הרחמים והסליחות, ביאור המלה "פלצות", עדויות מגדולי ישראל האשכנזים זצ"ל על הרעדה והפחד והאימה שהיו בימים אלו, ותיאור בעל ענף חיים זצ"ל על מה שהיה נהוג בעדת תימן בימים אלו. דברים חוצבי להבות ממרן שליט"א כי הסיבה שבדורינו לא מתעוררים, משום שאיננו רוצים לשנות את עצמינו מהרגלינו, ורמז על כך מהפסוק שיחת לו לא בניו מומם דור עיקש ופתלתול. חשיבות אמירת ה'אשמורות' בבוקר מוקדם, לפני עלות השחר. דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לאשמורות לחודש אלול, שם הוא כבר נקט במלה 'פלצות', ותמיהה על הדימוי לדין מודה בקנס פטור מתשלומין אפי' שאח"כ באו עדים, שהרי הדבר תלוי במחלוקת בגמ' בין רב לשמואל. תמיהה מדוע כל הפוסקים פסקו כדעת רב, למרות שנקיטינן דהלכה כשמואל בדיני, וכן תמיהה על עצם הדימוי בין מודה בקנס לבין מי שחטא, שהרי העונש על החטא אינו קנס. רמזים מפסוקים במקרא לגבי העניין דלעיל, ותירוצים על השאלה הראשונה והשלישית דלעיל. המשך ביאור דברי הריטב"א לגבי 'אסמכתא', כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות'. דברי מרן שליט"א בשבח פסקי מהרי"ץ החדש על הלכות נטילת ידים, ברכות השבח, ומנחה וערבית, עם פירוש בארות אליהו להרב אליהו ב"ר יחיאל מדמון שליט"א, ותשובה על שאלתו בעמ' רנ"ג על בעל ספר המזרחי זצ"ל.
מספר צפיות:3174
כ"ב אלול ה'תשפ''ב

מוצש"ק נצבים התשפ"ב

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין הפסוק בפרשתנו (נצבים) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, התייחסות להערת היפ"ה בתאג תורה קדומה לגבי הגעיא באות בי"ת הראשונה שבמלה 'ובִֽלְבבך', דעת מרן שליט"א שאם כן הרי שצ"ל את האות למ"ד בשוא נע, ורמז נפלא על כך. הרחבה בביאור דברי הריטב"א כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות', ביאור המלים 'אמר הקב"ה, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', דעת הרמב"ם ועוד מפרשים החולקים על דעת הריטב"א בעניין דלעיל, בדוגמאות נוספות של אסמכתאות. תשובה לשאלה לגבי המלים 'אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל וכו', שלושה מקורות למושג 'מנהג אבותינו – תורה', ודברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "שנת השבע" שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת, התייחסות לעניין אוצר בית דין שהוא גם לפי דעת הרמב"ם, ולמובא שם בעניין היתר מכירה. חמש סיבות שהאתרוג המרוקאי הינו אתרוג מורכב, דחיית דברי הרב יצחק יוסף בעניין זה, כי רק האתרוג התימני הוא האתרוג המקורי והאמיתי ללא שום פקפוק לכולי עלמא.
מספר צפיות:2411
כ"ט אלול ה'תשפ''ב
מנויים לחיים


 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד