-
מרן
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
726 אורחים

תשפ"ג

מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בדבר מעלת התפילה בקבר רחל אמנו ע"ה בבית לחם. הסיבה שאין תוקעים בעשי"ת בסיום הסליחות, ותשובה לשאלה איך יכול להיות שהשטן שוכח את התקיעות של שנים שעברו, שהרי לכאורה מבואר בגמ' במקו"א לגבי רבי חנינא בר פפא כי השטן אינו שוכח. הוספת דברים בעניין חשיבות התפילה על צאצאינו שילכו בדרך ה' ובלימוד התורה וכו', יש להתפלל גם על כלל ישראל ולא רק על בניו, והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח לגבי המלים 'תביאמו ותטעמו' (בשירת הים) בשם האר"י כי יש לכוין במלים אלו על גידול בניו לת"ת. המשך בעניין הפיסוק במלים שבברכת מודים אנחנו לך וכו' מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהילתך וכו', והתייחסות לביאור המובא בסידור עבודת התפילה (בלדי עפ"י תורת אבות) כי איננו מתאים עם נוסחתנו. ביאור הפסוקים בהפטרה הבאה – האזינו (הנקראת 'מצמרת') לגבי האב הרשע והבן הצדיק, דברי הרמב"ן ע"פ שורש פורה ראש ולענה, והסוד אשר אינו יכול לגלות, דרך גידול הבנים לעבודתו יתברך, מה אשם האב אם חינך את בנו כראוי אולם יצא לתרבות רעה, התייחסות למכתב שקיבל מרן שליט"א על מה שאמר בשיעורים האחרונים בעניין דלעיל, ביאור שלושת הסיבות שכתבו בספרים לגבי השאלה מדוע הרמב"ן לא רצה לגלות את הסוד, מיהו רב גדיאל נער המוזכר בתפילה על הפרנסה, וסיכום הדברים דלעיל לדעת מרן שליט"א
מספר צפיות:2020
ז' תשרי ה'תשפ''ג

מוצש"ק האזינו התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי להצלחת עורכי הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק י"ט שיצ"ל השבוע בס"ד, ובשבח המאמר משנת מהרי"ץ וכן יתר המאמרים החשובים המובאים בקובץ זה. בדבר התפילה שנערכה בקבר רחל עבור תורמי המגבית השנתית למוסדות יד מהרי"ץ, ביאור ה"רשות" (פתיחה) לפרשת האזינו מאת בעל מדרש הגדול, ומדוע אנו נקראים שם "בני רחל". השלמה בעניין גירסת המלה 'ובלבבך' שבפרשת האזינו, והמלה 'בלבבך' שבפרשת עקב, מסקנת מרן שליט"א כי יש להשאיר את האות למ"ד בשוא נח למרות הגעיא באות בי"ת, והרחבה בעניין שוא נע שאחרי געיא כגון במלה 'הללו'. בעניין השופר התימני המסולסל, דחיית הדברים המוטעים שפורסמו השנה בעניין זה, ובפרט מה שפורסם בשם הרב שלמה מחפוד כי כביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר זה, ושמקור הדברים מכת הדברים, והוכחות כי גם בקרב הדרדעים היתה מחלוקת בדבר. בעניין שופר תימני של איל שמעלתו שאינו מעובד כלל, והרחבה בעניין כשרות שופר מעובד אשר שינו אותו מצורתו הטבעית, ודחיית הטענה שכביכול בתימן לא עיבדו את השופר בדוקא כדעת רס"ג, וראיות כי דעת רס"ג איננה ברורה מכמה סיבות
מספר צפיות:2303
י"ד תשרי ה'תשפ''ג

וידיאו ותמונות! דרשת חג סוכות מפי מרן שליט"א - הרצליה ת"ו

              
'שלושה המה נפלאו ממני, וארבעה לא ידעתים'. העומק הטמון במצוות הפסח ובמצוות נטילת ארבעת מינים. למעלה מעשר מעלות שיש לאתרוג התימני על פני האתרוג המרוקאי. הוכחות לכך שהשיעורים לא התקטנו מזמן חז"ל. טעם קריאת הפסוק 'ויהי י"י את יוסף' לאחר תפילת הפרנסה ישר והפוך ז' פעמים. ביאור המעשה עם יששכר איש כפר ברקאי שכיבד את עצמו וחילל קדשי שמים, והיכן הוא רמוז בתורה. מעשה ומשל הממחישים כי בכל ויכוח בין גדולים וחזקים עדיף שלא להתערב. שו"ת הציבור.
מספר צפיות:4804
י"ז תשרי ה'תשפ''ג
וידיאו ותמונות! דרשת ליל הושענא רבה התשפ"ג מפי מרן שליט"א - וקיום מצות "חבטת הערבה"

וידיאו ותמונות! דרשת ליל הושענא רבה התשפ"ג מפי מרן שליט"א - וקיום מצות "חבטת הערבה"

              
דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה בליל הושענא רבה התשפ"ג, בשעה 2:00 בלילה, בבית הכנסת "פעולת צדיק" בני ברק. וכן וידיאו קצר של קיום מצות חבטת הערבה לאחר התפילה, כולל תמונות.
מספר צפיות:4966
כ"ג תשרי ה'תשפ''ג

מוצש"ק בראשית התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי המלים (בברכת יוצר אור) המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מעשה שהיה עם חתן וכלה בעניין הדלקת נרות שבת. בעניין הסליחה (הי"ג) ביום הכיפורים, אלהים שחרתיך וכו', ומ"ש מהרי"ץ לגבי תוספת האות יו"ד, והשלמה לשיעור מוצש"ק עקב התשע"ז ובחוקותי התשע"ח לגבי מהר"ש שבזי זיע"א שהוסיף הרבה יודי"ן בשיריו, וחידוש כי האות יו"ד רומזת על ימינו של השי"ת. התייחסות לסגולה למעוכבי שידוך המובאת בספר ברכי נפשי, ע"י כוונה באמירת המלה 'לטובה' בנוסח יעלה ויבוא וכו' בתפילת נעילה של יוהכ"פ, שאלות והסברים על כך ממרן שליט"א. התייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין דבריו על האתרוג המרוקאי שהוא מורכב. בפיוט בר יוחאי וכו', היכן צריך להיות הפיסוק הנכון במלים 'הלא המה יורוך מוריך'.
מספר צפיות:1953
כ"ח תשרי ה'תשפ''ג

מוצש"ק נח התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי הפייטן בסוף הפיוט לנר ולבשמים וכו' הנה ימי מעשה מתחדשים תמיד, יתחדשה בהם שלום וטוב סלה, והמשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי המלים (בברכת יוצר אור) המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. בעניין כתיבת חידושי תורה בחול המועד, האם מותר לשמוע חידושי תורה בחול המועד כשיש חשש שמא יבוא לכתוב, ביאור כי מ"ש הט"ז בעניין זה מקורם בספר הזוה"ק כי בכל רגע ורגע צריך שיהיו חידושים בתורה, והבנה אחרת בדברי הזוה"ק. דחיית דבריו התמוהים והמוזרים של הרב שבתאי לוי הי"ו בעניין האתרוגים מזן תימני, ודחיית דבריו לגבי התימנים שכביכול בירכו המוציא וברכת המזון על פת העשויה מקטנית דורה. אי אפשר להתיר אתרוג מורכב מצד ספק ספיקא. מדוע החזו"א לא לקח אתרוג תימני. חידוש בעניין הגירסא הנכונה בקדיש דעתיד וכו' ויבע משיחיה, ולא ויקרב משיחיה, כי יב"ע ר"ת יונתן בן עוזיאל וההבנה בכך.
מספר צפיות:1943
ה' מרחשון ה'תשפ''ג

מוצש"ק לך לך התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
מספר צפיות:1664
י"ב מרחשון ה'תשפ''ג

מוצש"ק וירא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
הקדשת השיעור להצלחת הרב ישורון צדוק יצ"ו והרב שילה יגאלי יצ"ו, וקריאה שלא לבטל את ההוראות קבע ליד מהרי"ץ, לצורך הפצת השיעורים, אלא אדרבה להוסיף עשר מעלות בקודש. המשך משיעור קודם על ענין ברכת הקאת, ודיניו לגבי ערלה ושביעית. האם בזמן אברהם אבינו וחכמינו ז"ל כבר היה ידוע צמח הקאת, וכיצד הוא התפשט בארץ תימן מן הדרום למרכז. סוג מסוים של קאת הגדל באתיופיה. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך משיעור קודם על חשיבות האתרוג התימני, ועל מסורת הכתיבה האשכנזית והספרדית. דף אחד שנמצא מכתי"ק של החכם השלם ר"י צרפתי זצ"ל על מעלת הכתיבה הספרדית והתימנית. המשך ההשגות משיעור קודם על מה שפקפק בספר גדרי המועדים על כשרות האתרוג התימני, תחילת ההתיישבות היהודית בתימן, ומסקנא לדינא. ויב"ע משיחיה, רומז ליונתן בן עוזיאל שלא רצה לגלות את הקץ. שני מעשים, אחד מסטרא דקדושה ואחד מסטרא דמסאבותא, על אנשים שידעו את הקץ ומתו בטרם שהספיקו לגלותו. שורש תקנת ובא לציון, ורמז קץ משיח. הבהרת דברים בנוגע לפעילויות הפרטיות והציבוריות של מרן שליט"א.
מספר צפיות:1921
י"ט מרחשון ה'תשפ''ג

מוצש"ק חיי שרה התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לעילוי נשמתו של הרב משה חגבי זצ"ל גיס מרן שליט"א. 'לחם הפנים לפני תמיד', המשך (לשיעור הקודם) בעניין פי' המלים המחדש בכל יום 'תמיד' מעשה בראשית. איגרת הקודש – 'וכל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. אמירת קדושה וברכו ביחיד, 30 קדושות בשבוע, הקדושות ותרגומיהן, קושיא על מהרי"ץ בעניין דעת הרא"ש לגבי תרגום הפסוק י"י ימלוך לעולם ועד. יונתן בן עוזיאל ידע את הקץ, וכן הנביאים ועוד צדיקים וחסידים, אבל אסור להם לגלות. ימלוך ה' וכו' בקדושת ובא לציון היא פיסקא חדשה, וניתקן בכדי לחזק את בשורת הגאולה. חידוש שכתב מהרי"ץ לגבי 30 קדושות בשבוע כנגד ל' הצדיקים שבכל דור ודור. ושכן נמצא במדרש הגדול, ותמיהה על מ"ש שם. מעשה בעניין זה ברשב"י כמובא בתיקוני הזוהר. בעניין החוברת 'כל השונה הלכות', בירור דברים מדוע מרן שליט"א מסתייג מן הספר עריכת שולחן. ספר ויען יצחק חלק ב' על מכבש הדפוס.
מספר צפיות:1771
כ"ו מרחשון ה'תשפ''ג

מוצש"ק תולדות התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לרפואת הגר"ש בעדני שליט"א. בירור בדברי הרמב"ם בהל' תשובה, מדינה שעוונותיה מרובים מיד היא אובדת. דעת הרמב"ן ורבינו בחיי החולקים על הרמב"ם וסוברים כי דין זה הוא דוקא בארץ ישראל. מדוע אברהם אבינו לא החזיר בתשובה את אנשי סדום ועמורה. בירור לשון תרגום אונקלוס, וְאִם תָּיְבִין לָא אֶתְפְּרַע. קושיא על מ"ש מהרי"ץ (ותשובה לקראת סוף השיעור) כי כאשר לא אומרים שלושים קדושות, "כביכול" ייחרב העולם. ובירור גירסתנו במלה 'כביכול'. המשך בירור המעשה המובא בזוהר חדש, שהקב"ה רצה להחריב את העולם, ורש"י עצר את מלאך המות. המשך בעניין 'החדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', שהקב"ה מחיה את כל העולמות בכל רגע, ומזרים תמיד כוחות מחודשים בבריאה. בעניין המעשה דלעיל עם רשב"י, כיצד מתו בפתע פתאום כל שלושים הצדיקים, כי 'מתו' זה לאו דוקא, אלא שירדו מצדקותם. הסבר נפלא עפ"י האמור, בעניין מדוע אומרים 'קדיש דעתיד' לאחר לימוד תורה שבעל פה. תירוץ על קושיית הגרי"ח מדוע חז"ל אמרו דוקא 'אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', מה המיוחד בלימוד האגדה, ומה עם הקדושים. מעלת ארבעים אלף תלמידי חכמים שבדור. בעניין ארבעים וחמשה הרוגי אסון מירון, תיעוד חדש מאחד הניצולים, וחובת הזהירות שלא לומר בשיר, לכבוד התנא האלוקַי. הבהרה ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו לגבי איסור שירה לאבלים בשבת, עפ"י דברי החמדת ימים. קריאה חוזרת ממרן שליט"א שלא לבטל את הוראות הקבע לחוברות 'שערי יצחק' היוצאות לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, ואף להגדיל ולהוסיף ככל האפשר. בשבח הספר פסקי מהרי"ץ על חנוכה ופורים, כולל מאמר הנרות הללו.
מספר צפיות:2242
ג' כסליו ה'תשפ''ג

מוצש"ק ויצא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בנוסח על הנסים ובמגילת בני חשמונאי לא מופיעים כל כ"ב הגזירות שגזרו היוונים על ישראל. הוספת דברים לגבי עניין אכילת גזר לחנוכה, כי אין לו שום קשר לימי החנוכה. השלמה בעניין שירה בשבת לאבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו, ובעניין נישואין לאבל לאחר שלושים. חיזוק בעניין מנהג עטיפת הראש לאבלים וחשיבותו, ובעניין עטיפת ישמעאלים לאבלים. בעניין מנהג נשים אבילות להתעטף בסדין לבן בשבעת ימי האבל, חשיבות החזרת מנהג זה, ותוספת דברים למ"ש מרן שליט"א בשע"ה לגבי הרדיד שלבשו הנשים בתימן. המלה 'רחשין' הכתובה בפיוט אזמר בשבחין, פירושה חגבים ולא דגים קטנים. התייחסות לדברים שכתב אחד מהרבנים שליט"א בעניין האתרוגים התימניים שאין להם פיטם, ובעניין האתרוגים המרוקאים שיש בהם מיץ מתוק.
מספר צפיות:1548
י' כסליו ה'תשפ''ג

מוצש"ק וישלח התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ בע"ח לגבי מזמור ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו', הכפלת הפסוק אורך ימים וגו' במוצ"ש, ניצחון החשמונאים על היוונים היה ע"י מזמור זה וכפילת הפסוק האחרון בכדי שיהיו סה"כ מאה ושלושים תיבות כמניין הכהני"ם. השלמה בעניין סגולות שהן המצאות, כי אין חובה שיהיה להן מקור, דוגמאות לכך, כגון הסגולה עם הלבינה וכו' למי שיצא לתרבות רעה, וביאור סגולות נוספות. מעלת הכוונה בתפילה כי היא מועילה להבנת התורה וכו', והעצה לכך היא לעיין ולחדש משהו בכל תפילה. הרחבה בחשיבות העניין להאריך במזמור ויהי נועם וגו' במוצאי שבת, ושהקדושה במוצ"ש צריכה להיות כדבעי כי היא משלימה ל-30 קדושות בשבוע, מה הפירוש בדברי המדרש "שנשלמים הסדרים", ותמיהה על דברי מהר"ל מפראג.
מספר צפיות:1894
י"ז כסליו ה'תשפ''ג

מוצש"ק וישב התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור דברי חז"ל בעניין יוסף מְשִׁיתָא, שהוציא את מנורת בית המקדש, ויקים איש צרורות. עבריינים שנעשו צדיקים. אל תקרי בְּגָדיו, אלא בּוֹגְדיו. כמה מנורות היו בבית המקדש. בעניין חשיבות מסורת אבותינו נע"ג, ובפרט לגבי דין עטיפת הראש בטלית לאבלים. אודות הגירסא בנוסח על הנסים וכו', ומסרת גִבורים וכו', דגוש או רפוי. הוכחות לנכונות מבטא הגּימ"ל הדגושה שלנו. מסורת כתיבת ספרי תורה דידן היא האמיתית, כנתינתה מסיני. תפקידה תפארתה וגדולתה של יהדות תימן, בשמירת מסורת ישראל סבא מדורי־דורות. דברי חיזוק והתעוררות לרגל ימי החנוכה, הנלמדים מהפסוקים ויהי כמשלוש חדשים וגו', עַם ישראל אפילו שחוטאים, מחוברים ודבוקים בהקב"ה. למי החותמת והפתילים, השמן להדלקת נרות חנוכה והפתילות וכו'. מנורת חנוכה, ולא חנוכיה, שזו המצאת 'המתיוונים' של דורנו. יראת העונש, ואהבת ה' יתברך.
מספר צפיות:1716
כ"ד כסליו ה'תשפ''ג

מוצש"ק מקץ התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור דברי מהר"ל מפראג בספרו נר מצוה לגבי מלכות יוון וגזירותיהם, ומדוע נעשה נס חנוכה בשמונה ימים דוקא. שני תירוצים לשאלה כיצד היוונים עבדו עבודה זרה, למרות שהיו קרובים לדרכי האמונה. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' וסדר קדושה במוצאי שבת באריכות ובנעימה, כדי להאריך את הזמן עבור הרשעים שצריכים לחזור לגיהנם, השלמת תשובה לשאלה לגבי מה נחשב 'כנסיה אחרונה', והאם הגיהנם עובד גם בימים טובים ובר"ח ובחנוכה ופורים. תוספת דברים בעניין הטעם לאמירת קדושה במוצ"ש בכדי להשלים שלושים קדושות בשבוע, ותשובה לשאלה מדוע כתוב במדרש הגדול בלשום 'מלילי שבת עד לילי שבת'. דברי מרן שליט"א בשבח החוברות שערי יצחק, ובשבח החוברת 'מקודשת לי' – הלכות והליכות בענייני הבית, מעשה המובא שם בחשיבות המחמאה לזולת, ותשובה מאת מרן שליט"א המובאת בסוף החוברת. לאחר השיעור, מסיבת חנוכה ברב עם. כולל תמונות.
מספר צפיות:2036
א' טבת ה'תשפ''ג

מוצש"ק ויגש התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה מדוע לא אומרים ויהי נועם וגו' וקדושה דסדרא במוצאי יו"ט או במוצאי ר"ח ובחנוכה ופורים. אימתי מותר לעשות מלאכה במוצאי שבת לפי מנהגינו. טעמים שהביא מהרי"ץ בע"ח לאמירת ויהי נועם וקדושה דסדרא במוצאי שבת, תוספת דברים בעניין להאריך באמירת ויהי נועם וסדר קדושה, ודברי רבינו בחיי לגבי טעם איסור שתיית מים בערב שבת קודם הקידוש. ביאור הטעמים הנוספים שהביא מהרי"ץ שם בעניין דלעיל. שלוש תמיהות על ספר ויצי"ב הכותב כי הטעם העיקרי הוא הטעם שהביא מהרי"ץ בשם החמדת ימים, ולא הטעם משום להאריך את הזמן לרשעים. עפ"י הדברים הללו, תירוץ לקושיא דלעיל מדוע לא אומרים זאת גם במוצאי יו"ט, ובירור האם נהר דינור נוצר מזיעתן של חיות הקודש, או של רשעים. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה לגבי עשיית מלאכה קודם הבדלה. שו"ת הציבור.
מספר צפיות:1615
ח' טבת ה'תשפ''ג

מוצש"ק ויחי התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בירור הימים שבהם אומרים מגדול ישועות מלכו וכו' בברכת המזון, במקום מגדיל, ביאור דעת מהרי"ץ זיע"א כי אומרים מגדול גם בחנוכה ופורים, וסימן בששת הימים שבהם אומרים מגדול. תשובות מרן שליט"א לחמשת השאלות שנשאלו על הטעם שהביא מהרי"ץ בע"ח לגבי אמירת סדר קדושה במוצאי שבת, כי זה בכדי להשלים ל' קדושות בשבוע במקום ל' הצדיקים שצריכים להיות בכל דור. סיפור נפלא על השגותיו וכו' של האריז"ל, בביטול הגזירה שהיתה בזמנו כי יבוא ארבה כבד מפני שלא דאגו לחכם עני שהיה בניהם, שלוש תמיהות ממרן שליט"א ויישובן.
מספר צפיות:1479
ט"ו טבת ה'תשפ''ג

מוצש"ק שמות התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב שמעון בעדני זצ"ל שנלב"ע בשבוע שעבר, בדבר סבו הר"ר עואד אשתר זצ"ל המוזכר בספר אור הנר. בעניין תושבי דרום תימן שהיו רחוקים ממסורת תימן, מסירות נפשה של אמו ע"ה בכדי שבנה הגר"ש בעדני ילמד בישיבה בחדרה. צערו על שלא זכה לגדל את צאצאיו בדרך מנהגי תימן, והסיבה שלא זכינו שיעמיד את יהדות תימן. בעניין מנהג רצאבה לומר 'הלל' נוסף בברית מילה, והללויה דם פסח ודם מילה ציוונו וכו', ותמיהה על התרגום שכתב 'מהולתא' בלשון יחיד ולא בלשון רבים כפי שתירגם 'פסחיא' לגבי קרבן פסח. מדוע מהרי"ץ זיע"א בתכלאל עץ חיים מהדו"ב כתב את נוסח הברכה 'הנותן' ריח טוב בפירות, ולא 'שנתן' ריח טוב בפירות כפי שכתוב בספרי התכאליל הראשונות והאחרונות וברמב"ם וכו', וגילוי דעת ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו ממ"ש בשלחן ערוך המקוצר לברך הנותן, אלא לברך שנתן וכו'. ותשובה לשאלה מדוע נוסח ברכה זו אינו 'בורא ריח טוב בפירות' כפי הנוסח בורא מיני בשמים או בורא עצי או בורא מיני. דברי התעוררות בדבר ימי השובבי"ם, האם מתאים לדבר על ענייני קדושה וצניעות ברבים. 'בכל דרכיך דעהו' היינו, שגם בדברים הגשמיים יש לכוון לשם שמים. חשיבות לימוד הלכות טהרה בימים אלו בקביעות בכל יום. ביאור המובא בשע"ה יו"ד סי' ר"א סעיף ד' בעניין קול באשה ערוה, ובדבר בתי ספר אשר המנהלות מדברות ברמקול הנשמע בחוצות העיר, כי זאת הנהגה של פריצות, וכן באוטובוסים מעליות רכבות וכו' אשר מושמעים בהם קול אשה
מספר צפיות:1911
כ"ב טבת ה'תשפ''ג

מוצש"ק וארא התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי מדרשים ומפרשים בעניין הפסוק ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' זה דם פסח ודם מילה. השלמה לגבי מנהג העיר רצאבה לומר בברית מילה הלל נוסף, והללויה דם פסח ודם מילה ציוני וכו', חשיבות שמירת מסורת אבות, ומי חיבר הלל זה. הערה לגבי המנחמים אשר משוחחים עם האבלים בעת הניחום במקום להיות בכובד ראש ולעסוק בענייני האבילות בלבד, השלמה בעניין עטיפת הראש לאבלים, ודוגמאות לחוסר הנהגה בבתי אבלים, כגון שהאבל מדבר ומזמין דרשנים לדבר וכו' במקום לשתוק כפי הדין. מכתב למרן שליט"א מגר צדק בעניין מנגינות התימנים בתפילות. השלמה בדבר מסקנת מרן שליט"א כי יש לברך על פרי שיש בו ריח, 'שנתן ריח טוב בפירות', ולא הנותן וכו', ולפי זה הבנה בספק החזו"א לגבי מי שאין לו בשמים במוצש"ק אלא רק פרי עם ריח, גם בבארות אליהו על פסקי מהרי"ץ כתב כי למסקנא יש לברך 'שנתן' ולא 'הנותן', וכמה הערות ממרן שליט"א על דברים שכתב שם, כגון לגבי מסקנתו על ביאור הגרי"ח לגבי אלה הנמנעים מלברך על ריח הפירות בגלל המחלוקת בנוסח הברכה. דברי חיזוק והתעוררות בעניין איסור גילוי שיער האשה, תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א לא הביא בשע"ה את עניין פאה נכרית, סיפור המובא על הר"ר עואד אשתר זצ"ל סבו של הגר"ש בעדני אשר השיא אשה נוספת לאדם שלא הסתדר עם אשתו הראשונה, ודברי מרן שליט"א בעניין נשיאת שתי נשים. חוקי עשיו מול חוקי התורה. סיפור שהובא על המשגיח דישיבת קול תורה הרה"ג גדליה אייזמן זצ"ל, בדבר השינוי החיצוני שחל בו כאשר עזב את עירו ורשא החסידית והגיע לישיבה הליטאית, ומעלת גידול פיאות הזקן.
מספר צפיות:1925
כ"ט טבת ה'תשפ''ג

מוצש"ק בא התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי המפרשים בעניין הפסוק בפרשתנו [בא] וַיַּהֲפֹךְ יְ"יָ רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, ותשובות מרן שליט"א לשלוש שאלות שנשאלו לגבי דבריו [בשיעור מוצש"ק ויצא] בעניין מ"ש האריז"ל בפיוט אזמר בשבחין וכו' ונונין עם רחשין, ש'רחשין' היינו חגבים, כי לכאורה חגבים זהו דבר שאינו מצוי, וכן מהי מעלתם המיוחדת, וכן האם בזמנינו שאין חגבים יש למי שאומר זאת בעיא משום 'מחזי כשִׁקְרא'. בעניין כשרות החגבים בזמנינו, והשלמה [לשיעור הקודם] לגבי מה שבדורנו אסרו את המותר והתירו את האסור. השלמה [לשיעור מוצש"ק ויחי] בעניין המעשה הנורא שהיה בזמן האריז"ל, שנגזרה גזירה שיבוא ארבה על העיר צפת וכו', ותשובה לשאלה (רביעית) מדוע כל ארץ ישראל היה צריך לסבול בגלל תושבי צפת שלא דאגו לעני, ביאור המושג 'הסרת ההשגחה מן הכלל המקובץ' כפי שהיה בזמן עכן, וגירסת ספר עמק המלך כי הגזירה לא היתה על כל א"י אלא על תושבי העיר צפת וסביבותיה. דברי מרן שליט"א בשבח בחורי חסידות גור אשר נבחנו אצלו על רוב הש"ס בבקיאות עצומה וידע מופלג, ובדבר אלה אשר מתאים להם ללמוד דוקא בשיטת לימוד כזאת, דהיינו בבקיאות ולא בלומד'ס. מכתב מעורך הקובץ אור מרדכי לגבי דברי מרן שליט"א בעניין 'ונונין עם רחשין', רמזים שונים לגבי המלה 'רחשין', ודעת מרן שליט"א כי המדובר בחגבים. ימי השובבי"ם – חיזוק בעניין שמירת העיניים וריחוק מן העריות, דוגמאות לכך בזמנינו, סיפור שהובא בשם הרב קסלר שליט"א מקרית ספר לגבי שידוך שבוטל בגלל מכשיר לא כשר שהיה לחתן, ודבריו לגבי הטוענים כנגד הרב קובי לוי שליט"א ואירגונו הפועל כנגד המכשירים המכשילים של ימינו, והאם כדאי לת"ח לדעת על מכשולות זמנינו
מספר צפיות:1988
ז' שבט ה'תשפ''ג

מוצש"ק בשלח התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא במסכת פסחים בעניין עשיית החרוסת לליל הסדר, הוספת תבלין לחרוסת, דברי רע"ו מברטנורא ממה עושים את החרוסת, הגדרת הרמב"ם בפיהמ"ש כי חרוסת היא תערובת שיש בה חמיצות וכו', השלמת תשובת מרן שליט"א לשואל לגבי הוספת בוטנים לחרוסת, כי אין ראיה מדברי רע"ו שכתב בוטנים מאחר שבוטנים היינו פיסתוקים, והייחסות למובא בהגש"פ מגיד מראשית כי כביכול המקובל שיהיו י"ג דברים בחרוסת. השלמה לגבי ה'הלל' – והללו־יה דם פסח ודם מילה ציווני וכו', ומדוע המייסד כתב בלשון יחיד. שאלה מדברי המדרש לגבי אלה שלא רצו לימול ביציאת מצרים, מדוע הקב"ה נישקם וכו' הרי הוא זה שאילץ אותם לימול בגלל הריח של קרבן פסח, דעת מרן לגבי תירוצים שנאמרו על שאלה זאת, ותירוץ עפ"י דברי מהר"ם אלשיך בספרו תורת משה פ' בא. התייחסות למובא בעלון בית נאמן [ויחי התשפ"ג] לגבי השימוש במלה 'תאריך', כי לכאורה היא באה מלשון ערבי. דוגמאות למלים רבות כיום שאינן בלשה"ק. פירוש המושג 'לשון יווני'. וההבדל שבין לקחת מלים משפה אחרת, לבין להשתמש במלים שהומצאו בשפה העברית. ימי השובבי"ם – חיזוק מרן שליט"א לתשובת בנו הרה"ג משה שליט"א לגבי השאלה מה לעשות כאשר בעוה"ר ישנם התולים בכוונה בשב"ק מודעות של פריצות ליד בית הכנסת. דברי מרן שליט"א בשבח המשחק 'מונופול מלך הספרים' שיצ"ל ע"י ת"ת עטרת חיים, ובשבח סדרת הספרים 'לאורם' העתידה לצאת לאור בקרוב בעז"ה.
מספר צפיות:1867
י"ד שבט ה'תשפ''ג

מוצש"ק יתרו התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חודש שבט – הכנה למתן תורה, וחשיבות ההכנה לפני כל חג או מועד. בעניין קריאת שיר השירים לאחר ליל הסדר, מקור לכך שנהגו כן אף לפני זמן האריז"ל, ותשובת מרן שליט"א לשואל לגבי אמירת שיר השירים בערב שב"ק. השלמה בעניין ל' קדושות בשבוע וכו', וראיות ממדרשי חז"ל כי פעמים רבות היה העולם צריך להיחרב, אולם ישנן זכיות ועצות בכדי למנוע זאת. דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי ברכת על נטילת ידים בליל הסדר שהיא לאחר הנטילה, דלא כהתכאליל הקדמוניות והרמב"ם, יסוד חשוב בשיטת מהרי"ץ בזה ובכיוצא בזה, ופליאה על ספר 'שולחן ערוך תימן' שהביא את מנהגם של כת הדרדעים בעניין דלעיל. הגר"ש בעדני שליט"א חיבב והעריך את מסורת תימן יע"א. שתי הערות נוספות על המובא בס' שולחן ערוך תימן, האחד בעניין נוסח מודה אני לפניך וכו', והשני בעניין נטילת ידים לאחר ביקור בבית הקברות. וינועו אמות הספים מקול הקורא וגו' [הפטרת השבוע יתרו], התייחסות לרעידות האדמה שהיו בשבוע שעבר בארץ תורכיה ובא"י. דברים שנאמרו מפי מרן שליט"א במסגרת אסיפת רבנים ספרדים בבני ברק, טענתם על חלוקה לא צודקת בין כולם, ודברים שהובאו בחתם סופר כי הסיבה לרעידת האדמה שהיתה בזמנו בעיר צפת ת"ו היא מפני שנאת חנם ומחלוקת. ימי השובבי"ם – השלמה לשיעור הקודם בעניין תמונות עם פריצות וכו', והעצה למי שנכשל במראות אסורות וכדומה.
מספר צפיות:1681
כ"א שבט ה'תשפ''ג

מוצש"ק משפטים התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים ח"א בעניין חשיבות לימוד תנ"ך, דברי המעם לועז לגבי המעלה בכך שהתורה "משולשת" (אורין תליתאי) כי היא כנגד בית המקדש, ועפ"י דבריו השלמה לשיעור הקודם בעניין הדברים המונעים את חרבן העולם. תוספת דברים בעניין עטיפת הראש לאבלים, התייחסות למנהגי העיר ראדע אשר שינו מן המסורת המקובלת בתימן, ובעניין כיסוי הפה לאבלים. ביאור המובא בשע"ה לגבי חליצת כתף והנחת היד על הראש בהליכה בלוָיה, תשובה לשואל כי עפ"י הפסוק בירמיה משמע כי צריך להניח שתי ידיים על הראש, ובעניין העלאת עפר על הראש. יש להימנע משילוב הידיים יחדיו. המשך בעניין ברכת על נטילת ידיים אחר הנטילה לפני הניגוב, תגובה לשואל על המובא בפירוש על תכלאל עץ חיים מהדורא חדשה כי כביכול לשון התכלאל הוא לברך קודם הנטילה, המשך ההתייחסות ל'תכאליל קדמוניות', ותגובת עורך הספר שולחן ערוך תימן לגבי מה שנאמר מפי מרן שליט"א בשיעור הקודם, והערה על המובא בספר בארות אליהו על פסקי מהרי"ץ. ימי השובבי"ם –מדוע נאמר שש פעמים לשון שמירה, במזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. בשבח שולחן ערוך חלק אבן העזר עם פירוש שתילי זיתים וכו' שיצ"ל זה מקרוב ע"י הרה"ג יונתן שבח שליט"א.
מספר צפיות:1884
כ"ח שבט ה'תשפ''ג

מוצש"ק תרומה התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: מדוע דוקא לגבי ארון המשכן נאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו', ביאור המושג 'בארבעה מצינא, בשיתא לא מצינא', והשלמה לשיעור מוצש"ק בא. האם עדיף לקרוא את עשרת בני המן שבמגילת אסתר בנשימה אחת, למרות שלא יקרא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, ומה הדין במי שקרא בס"ת את הפסוק וידבר י"י אל משה לאמר, ונתברר כי הפסוק שקרא שייך ל'פרשה' אחת שבאותו עמוד בס"ת. בעניין קללת עזרא על בני המדינות שלא רצו לעלות לא"י בבניין ביהמ"ק השני, התייחסות לדברי בעל מלאכת שלמה בעניין זה כלפי בני ארץ תימן, וחשיבות הקמת בית מדרש לאברכים בכדי להעמיד את מסורת חכמי תימן נע"ג. בעניין צבע חום לגבי מראות הדמים, ובעניין ספירת שבעה ושבעה, ושבדורנו אין להחמיר בחומרות אלו.
מספר צפיות:1846
ה' אדר ה'תשפ''ג

מוצש"ק תצוה - זכור התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: מליצה על ברכת אתה בחרתנו וכו' והשיאנו וכו', לגבי נישואין. דברי מהר"ח פאלאגּי זצ"ל על פיסקת והשיאנו וכו' לחיים לשמחה ולשלום, מדוע דוקא שלושת הדברים הללו, דבריו בעניין מניעת השימוש בחומרי נפץ בפורים, ודברים נוספים מספרי זמנינו בעניין זה, והרחבה בעניין השאלה ממתי נעשה השימוש בחומרי נפץ בעולם. המשך בעניין השאלה האם עדיף לקרוא את עשרת בני המן שבמגילת אסתר בנשימה אחת, למרות שלא יקרא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, ומה הדין במי שקרא בס"ת את עשרת הדיברות מבלי לראות את התיבות 'לא', שני טעמים נוספים (בנוסף לארבעה שנאמרו בשיעור הקודם) כי עדיף לקרוא את עשרת בני המן בנשימה אחת, מאשר לקרוא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, והתייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין זה. המשך בעניין קללת עזרא, וההתייחסות לדברי בעל מלאכת שלמה שכתב כלפי בני ארץ תימן כי היה שם 'עוני תורה', והוכחות מספרים וסופרים כי אין הדבר כן. בעניין חיבורים חדשים שיצאו לאור לאחרונה בעניין פת הבאה בכיסנין.
מספר צפיות:1638
י"ב אדר ה'תשפ''ג

מוצש"ק כי תשא - פרה התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי הרמב"ם בעניין הדלקת נר שבת, וקידוש והבדלה בדברים, חמשה ביאורים בגמ' לגבי מי הם "העצמות היבשות" שבנבואת יחזקאל, מאמר חז"ל נדיר המובא בכת"י תימן כי הם נקנסו מיתה בגלל שביטלו את הקידוש בליל שבת וי"א את נר שבת, ובירור האם הקידוש על היין הוא מדאורייתא או מדרבנן. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו' במוצאי שבת, כי הוא שמירה מששה מזיקין, דברי מהר"י ונה זצ"ל בעניין זה, ובעניין אמירת ויהי נועם וגו' בנחת ולא במרוצה. המשך בעניין מנהגינו לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה ולפני הניגוב, הרחבה בדין 'עובר לעשייתן', התייחסות למובא בעניין זה בספר הלכה ברורה, ודעת מרן שליט"א כי לדידן יש למחות במי שרוצה לברך קודם הנטילה, בכדי להוציא מלבם של אנשי הכת, כפי שלגבי אפר פרה אדומה אמרינן 'להוציא מליבן של צדוקים', וביאור מה עוזר בכך ש'מוציאים מלבם' הרי הדבר לא עזר שהם יחזרו בתשובה. המשך בעניין קללת עזרא, דברי מהר"ח קורח זצ"ל כי לא יתכן שעזרא קילל עדה שלימה שהרי אסור לקלל יהודי, ותשובות לשאלה שהרי מצינו כי ישעיה הנביא קילל את עם ישראל. תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני אשר שאל אותו שאלות לגבי הקושי שלו במנהגי תימן בקריאת התורה ובתפילה וכו', וסיפור על הגר"נ רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר תמה על מתפללי בית הכנסת שלו מדוע לא העירו לו על טעות קטנה שהיתה בקריאתו. תוספת דברים בעניין הקמת בית מדרש לאברכים להוצאת כתבי חכמי תימן נע"ג.
מספר צפיות:1510
י"ט אדר ה'תשפ''ג

מוצש"ק ויקהל ופקודי - החודש התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: רמז נפלא על הפסוק בספר איוב [כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, לגבי המברך שאין מי שיענה אחריו אמן. המשך בעניין 'ברכת' עזרא, דברי ספר החינוך כי כביכול הרמב"ם איננו חושש לקללה, והרחבה לגבי השאלה מהו הגדר של קללה והאם היא אכן משפיעה ומזיקה. תשובה לשאלה כיצד אלישע קילל את הנערים, והרי אסור לקלל. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה בעניין השמירה מששה סוגי מזיקין, ודברי ספר שושן סודות לגבי 'סוד השדים'. התייחסות לשאלתו על דברי מרן שליט"א לגבי 'ברכת' עזרא, וביאור מורחב של דברי מהרי"ץ זיע"א באיגרת תימן, לגבי מסירת עניין זה שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני. מקורות לכך כי ה'עוני ממון' של יהודי תימן היה אכן הרבה יותר מיהודי שאר הארצות. סיום תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני, כמה הערות על דבריו, והרחבה בעניין כיצד בזמנינו יש להעיר לקורא בתורה אשר טעה בקריאתו. השלמה בעניין מראה חום לגבי מראות הדמים, ושישנו הבדל בין צבע עור גּויל שהיה בתימן לבין הגויל של שאר ארצות.
מספר צפיות:1831
כ"ו אדר ה'תשפ''ג

מוצש"ק ויקרא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: שתי הערות (נוספות) על המובא בספר שלחן ערוך תימן, האחת לגבי הברכה על הטלית תוך כדי העטיפה, הרחבה לגבי מנהגים כאלה אשר נהגו בהם רבים בעדת תימן יע"א אולם ראוי לשנותם, וביאור המושג 'העולם טועים'. הערה שנייה לגבי המובא שם בעניין סיום הנוסח עושה שלום וכו', והתוספת וינחמנו בציון וכו'. דברי מהר"ח כסאר זצ"ל כי אין לברך על נטילת ידיים קודם הנטילה, וכפי שנתבאר בשיעורים הקודמים. אין תמיהה על מהרי"ץ זיע"א שכתב כי לא ראה בספרי התכאליל דברים אשר כן כתובים בהם. חיזוק העניין כי אין לברך ענט"י קודם הנטילה, משום 'להוציא מליבן', וביאור התועלת שבכך. שני מכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין 'ברכת' עזרא על שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני, תיאור כוחה של קללה ושל ברכה, ותשובות לטוען כי כך היא המסורת שבידינו. השלמה לכך כי 'מרעש ומרוגז הצילנו' (בשני וחמישי) היינו רעידת אדמה, ודברי חיזוק מהספר אור יחזקאל לגבי מדינות ששומעים שיש בהם רעידות אדמה, ומדוע איננו מתעוררים מכך. בשורה טובה על הדפסת השיר לחג הפסח, אשמח בבוא פסח שמחה גדולה וכו', וכן על חלוקת אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א למי שילמד בה, ובשבח החוברת מצה זו שאנו אוכלים.
מספר צפיות:1717
ד' ניסן ה'תשפ''ג

מוצש"ק צו - דרשת שבת הגדול התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור עניין סמיכות גאולת פורים לגאולת מצרים, דיוק במאמר חז"ל [מגילה דף יב:] שאלו תלמידיו את רשב"י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם, אמרו אתם וכו', וביאור עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ ח"ב לגבי פירוש לשון השאלה 'מפני מה'. עפ"י האמור לעיל, ביאור המובא בהגדה של פסח, כל שלא אמר ג' דברים וכו' פסח וכו' על שם מה, מצה על שם מה וכו', כי 'על שם מה' היינו כמו 'מפני מה'. תשובה לשואל על הדברים דלעיל, ממאמר הזוה"ק [שמות רמ"ו] כי ר"א שאל את רשב"י אביו, מה ראה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות, ורשב"י אמר לו שיענה הוא למרות שלא כתוב בשאלה הלשון 'מפני מה'. דברי ספר יורה חטאים בדבר מעלת יהודי תימן שלא נתערבבו עם הגויים בתימן וכו'. ביאור חדש בפיסקת 'היא שעמדה לאבותינו ולנו', מי זאת 'היא', מדוע מרימים את הכוס בפיסקא זו? ושהגדרים והסייגים שקבעו חז"ל במשך הדורות הם אשר הצילו את עם ישראל בגלותם. ביאור הפיסקא כנגד ארבעה בנים וכו' אחד חכם ואחד רשע וכו', מדוע הבן הרשע מקביל אל החכם? דברי החזון אי"ש זצ"ל לגבי הציונות והקמת המדינה כאמצעי לעקירת היהדות, והתייחסות למצב בארץ ישראל בתקופה האחרונה. שתי הערות על המובא בחוברת 'קיצור דיני ליל הסדר' [עמנואל התשפ"ג], האחד לגבי המובא שם כי יש נוהגים לאכול ביצים אחרי הקידוש. הערה שנייה בעניין המובא שם לגבי ביעור יין של שביעית בערב פסח, כביכול בשם מרן שליט"א בשערי יצחק, אולם זאת טעות חמורה, כי שם המדובר לגבי ביעור מעשרות ולא לגבי ביעור פירות שביעית. בשורה טובה על הוצאת החוברת 'חוקת הפסח' [מהדורא חדשה התשפ"ג] בענייני חוזר וניעור בפסח, וכן על הוצאת הקובץ דברי חפץ חלק כ' [ניסן התשפ"ג], וכן על הוצאת החוברת מראות יצחק – הוראות וכללים בענייני מראות וכתמים מתוך שיעורי מרן שליט"א, ותוספת דברים בעניין מראה חום במראות הדמים.
מספר צפיות:1700
י"א ניסן ה'תשפ''ג

דרשת מרן שליט"א שנמסרה חול המועד פסח התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי הדרשה: המשך [משיעור מוצש"ק צו] ביאור פיסקת 'היא' שעמדה לאבותינו, מי זאת 'היא'? 'היא שעמדה' - מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, דברי חיזוק בעניין שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין התרגום, וכדומה. מעשה נפלא ברמב"ם שהוכיח בחוש לחכם ישמעאלי שעַם ישראל דבקים במסורתם ללא שום שינוי בתורה ח"ו. תמיהה רבתי על המובא ברבי' סעדיה גאון ובשאלתות דרב אחאי גאון, כי העצמות שהראה נבוכדנאצר לבני ישראל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים שיצאו קודם לקץ. כיצד הדבר יתכן? בעניין חשיבות קביעת עתים לתורה, ביום ובלילה, וג' פירושים בביאור המלה 'קביעות'. בעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו' מוריד הטל, ובדין הזכרת שם השם לבטלה. שו"ת הציבור.
מספר צפיות:1679
י"א ניסן ה'תשפ''ג

מוצש"ק שמיני התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין אמירת מוריד הטל בימות הקיץ, והמסתעף. תמיהה רבתי על המובא לגבי חזון העצמות היבשות, כי העצמות שהחיה הנביא יחזקאל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים, כיצד הדבר יתכן? המשך והרחבה בביאור דברי מהרי"ץ בעניין מוריד הטל, מהיכן צריך לחזור מי שטעה ואמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל, ובעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו'. בירור דעת הפוסקים האחרונים בעניינים דלעיל, הרחבה בעניין הזכרת שם השם לבטלה, ומסקנת מרן שליט"א לדינא.
מספר צפיות:1610
כ"ה ניסן ה'תשפ''ג

דרשת מרן שליט"א שנמסרה במסגרת הילולת מהרי"ץ ה-218 - התשפ"ג

  90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי הדרשה: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-218 לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, הכנה לקראת יומא דהילולא ה-220 שתתקיים אי"ה בעוד שנתיים, ומהות עניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת הצדיקים. בעניין השאלה האם יוצאים ידי חובת קידוש או ארבע כוסות במיץ ענבים ולא ביין, ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי יין צימוקים שיוצאים בו יד"ח אם אין לו יין אחר, בירור האם ישנה מחלוקת במציאות האם יש ביין צימוקים שמחה או שלא, ותשובה לשאלה מדוע ר"י ברבי עילאי היה צריך לדחוק עצמו לשתות יין לארבע כוסות ולא שתה יין צימוקים. ביאור המושג 'משמח אלהים ואנשים' הנאמר לגבי ניסוך היין ושירת הלויים בבית המקדש, וכיצד אפשר לשמח את אלהים ביין ושירה. תוספת דברים בביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ ח"ב, כל מקום שאמרו מפני מה – איכא טעמים וכו', והאם 'טעמים' היינו שני טעמים או שמא יותר. מאמר שפורסם לפני פסח ובו דברים מהאדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים בשם הרמ"ק, לגבי הגויים הסובבים את ארץ ישראל, כי עשו עצת שלום ביניהם כדי לאבד את ישראל לאחר שהקימו לעצמם מלכות, והערה על דיוקו מהרמ"ק שכתב יש' בקיצור במקום ישראל. התייחסות למאמר שפורסם בעבר בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן'. כיצד מהרי"ץ זיע"א התעשר בימי זקנותו, ובנה מחדש את בית כנסת צאלח בתימן. תגובה למ"ש במאמר דלעיל, כי חכמי תימן לא חיברו ספרים ע"ד הפלפול, כמו אצל האשכנזים, כגון אור שמח על הרמב"ם, וכדומה. האם לדידן התימנים מותר להסתפר בערב שבת זו, כשחל ראש חודש אייר ביום ששי וביום שבת. שו"ת הציבור.
מספר צפיות:1781
כ"ח ניסן ה'תשפ''ג

מוצש"ק תזריע ומצורע התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חמש דעות המובאות בגמרא סנהדרין [דף צב:] לגבי מי היו המתים שהחיה יחזקאל הנביא בבקעת דורא, וכן דעות המובאות במדרשים בעניין זה, המשך בעניין השאלה כיצד הגיעו בני שבט אפרים שנפלו בגת אשר בפלשתים לבקעת דורא שבבבל, תשובות שקיבל מרן שליט"א לגבי שאלה זו, ופתרון התעלומה עפי דברי הזוה"ק כי המתים שהחיה יחזקאל היו גלגולי נשמות של בני אפרים וכו'. המשך העניין כי מועיל לומר תשעים פעמים 'מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל' למי שמסופק אם אמר מוריד הטל, והתייחסות לשתי הערות על הנאמר בשיעור הקודם לגבי דעת המשנה ברורה שהביא את שלחן שלמה וכו', האחת כי בספר שונה הלכות פסק כדעת השלחן שלמה, והערה שנייה כי בספר מנחת שלמה להגרשז"א כתב כי לא ראוי לעשות את העצה הזאת. התייחסות למובא שם בשם הגרשז"א, כי כביכול מלים אלו אינן מלים שבקדושה וניתן לאמרם במקומות המטונפים, כי הדבר אינו יכול להיות. בתפילה צ"ל 'מחיה מתים אָתָה. רב להושיע וכו'. המשך ההתייחסות למאמר שפורסם בעבר ע"י אחד הרבנים, בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן' ולטעיות שנכתבו שם, כגון כי כביכול בנוסח בלדי אין שום דבר מחכמי תימן הקדונים, וכן על מ"ש כי כביכול חכמי תימן נע"ג לא חיברו פירושים על הרמב"ם כמו הגר"ח מבריסק והאור שמח, למרות שישנם לפחות עשרה מחברים כאלה. חשיבות שמירת מסורת ק"ק תימן יע"א.
מספר צפיות:1588
ב' אייר ה'תשפ''ג

מוצש"ק אחרי מות וקדושים התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תוספת דברים בעניין חשיבות קביעות לימוד תורה במוצאי שב"ק. קריאה קדושה שפורסמה בעש"ק זו ע"י עשרות רבנים שליט"א לחיזוק הקהילות הקד' החל משב"ק קדושים ועד חג מתן תורה, בעניין המכשירים הטמאים ופגעי הטכנולוגיה, וארבע בעיות בשימוש באינטרנט ובאביזרייהו. המשך הארות והערות (מהילולת מהרי"ץ) על דברי בעל שפע חיים מצאנז זצ"ל, ומה שהביא בשם הרמ"ק בספרו אור יקר כי לעתיד לבוא כל האומות יתהפכו על ישראל להשמידם מפני שהקימו להם מלכות וכו'. רמז נפלא בפסוק ואת השפן וגו' ופרסה לא יפריס, כי לעת"ל מלכות פרס – אירן לא 'יפריסו', אם נשמור על גדרי הקדושה. תשובה לשואל בעניין נוסח הברכה למתעטש, ומהו הנוסח שעונה לו חבירו. תגובה לשואל בעניין מה שהביא מרן שליט"א לגבי נביא הישמעאלים – המשוגע, האם הוא אסר על הישמעאלים לשאת מבנות ישראל, או שלא.
מספר צפיות:1708
ט' אייר ה'תשפ''ג

מוצש"ק אמור התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חמשה טעמים ומקורות לעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, התייחסות למ"ש בס' ואין למו מכשול לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה כי בתימן לא נהגו לעשות מדורות בל"ג בעומר, והבהרה לגבי זה וכיוצא בזה מקומות שכתוב בשע"ה בלשון 'לא נהגו בתימן', כי אין הכוונה שאין לנהוג כן גם בזמנינו. התייחסות למובא בעלון בית נאמן כי כביכול בני ק"ק תימן יע"א מסתפרים ומתגלחים כרגיל בימי העומר. כשם שכלי המלחמה שנשתכללו כיום לצורך המלחמה הגשמית, כך יש לשכלל את כלי המלחמה לצורך המלחמה הרוחנית, תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' לחיזוק עניין הקדושה ובפרט לגבי המכשירים-המכשילים כיו"ב, ועצות מעשיות לכך. דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין השלטים 'בלי גיוס אין פיוס' – לגבי בחורי הישיבות הקד' שאינם מתגייסים לצבא, התייחסות מרן שליט"א לכללות עניין זה, וכן לגבי טענת הרוב בא"י כי המיעוט הינם 'צחצחים' אשר אינם מ'האליטה'. בשבח המודעות שפורסמו בעניין שלא לשיר 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, אלא האלקִי בחירק.
מספר צפיות:1704
ט"ז אייר ה'תשפ''ג

מוצש"ק בהר ובחוקותי התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך בעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, טעם נוסף המובא בספר כה לחי כי הדבר מורה על עניין המלבין פני חבירו ברבים, שראוי לו להיזרק לכבשן האש. התייחסות לטענה המוטעית כי כביכול כבר בזמן רע"ו ברטנורא עשו הדלקות במירון בל"ג בעומר, וכי המדובר ביום כ"ח באייר ובקברו של שמואל הנביא אשר בירושלם. המשך התשובה לשואל [בשיעור הקודם] האם מרן שליט"א ממליץ על אכילת מצות ביום י"ד באייר (פסח שני), הרחבה בעניין המחלוקות שבין החסידים לבין הליטאים, וכיצד היא דרכנו בני ק"ק תימן יע"א. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, והתייחסות לטענה כי כביכול זהו מבטאם של חסידי הבעש"ט, כי הדבר אינו נכון אפילו לפי שיטתם. התייחסות לטוען כי 'האלוקַי' בפתח פירושו איש האלהים, כמו שאומרים 'יהודַאי', וכן כמו 'צידקַאי'. השלמה [לשיעור מוצש"ק אחו"ק] בעניין המאמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב, ביאור דברי הרד"ק בעניין זה, פירוש דבריו במלים 'סימני גאולה' שיהיו לפני ביאת המשיח, והאם כוונת דבריו ל'אתחלתא דגאולה' שבהקמת המדינה. השלמה לגבי מ"ש השפע חיים, כי הרמ"ק כתב יש' בקיצור, במקום תיבת ישראל. המשך בעניין אמירת צ' פעמים מוריד הטל וכו', התייחסות למכתבו של הרב חיים לוי שליט"א, ומה שהשיב על דבריו הרב שאול רצאבי שליט"א, והערות מרן שליט"א על דבריהם. תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה שנכנסו אפי' בבתים של שומרי תורה ומצוות, וכן חיזוק בעניין צניעות גרבי הנשים בזמנינו.
מספר צפיות:1832
כ"ג אייר ה'תשפ''ג

מוצש"ק במדבר התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
עניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה, וקבלת התורה מחדש בחג השבועות. ביאור סדר הפיסקאות שתיקנו לומר לאחר ברכות התורה, מקרא משנה וגמרא, מדרש ואגדה. טעם הוספת פיסקת לבד הנשמה הטהורה וכו', בתוך המאמר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו'. המשך בעניין 'שבתות לקַדְּשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה, והאם מותר לשבור מכשיר אייפון בשבת. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, שזהו חירוף וגידוף אפילו לפי שיטת חסידי הבעש"ט. בעניין זמן ק"ש ותפילת שחרית בחג השבועות, אחר עלות השחר. הסבר וחידוש נפלא לגירסתינו בנוסח בכתובה, 'וְקָנִינוּ' מן חתנא דנן וכו' בלשון הקודש, במקום 'וּקְנֵינָא'.
מספר צפיות:1562
א' סיון ה'תשפ''ג

מוצש"ק נשא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך משיעור קודם בעניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה. המשך [משיעור מוצש"ק ויקהל ופקודי התשפ"ג] ביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו', האם נברא מלאך מן הברכה למרות שהאדם בירך שלא בכוונה, והרחבה בכללות עניין הכוונה והמחשבה במצוות. דברי הרמב"ם בהלכות ת"ת בעניין קביעת עתים לתורה ביום ובלילה, תירוץ על הקושיא כיצד דבר זה נלמד מן הפסוק [יהושע א', ח'] וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אשר נאמר מפי הקב"ה ליהושע דוקא. שלושה פירושים בביאור עניין 'קביעות' עתים לתורה, הרחבה בפירוש הג' המובא בבן יהוידע להגרי"ח כי זהו מצד 'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', שלושה תירוצים על השאלה כיצד נהיה הדבר כאילו למד תורה כל היום, וביאור דברי מהרי"ץ בעניין דלעיל.
מספר צפיות:1620
ח' סיון ה'תשפ''ג

מוצש"ק בהעלותך התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין המושג "גילוי מצבה" ביום השלושים, אשר בא מאומות העולם, ובכללות עניין ההתאספות בבית הקברות לצורך הקמת המצבה. המשך משיעור קודם בביאור שלושת הפירושים למושג "קביעות עתים לתורה", תשובה על השאלה השנייה משיעור קודם כי לכאורה אין בכך ספק, בכדי שנאמר את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, וחקירות בעניין רוב וקבוע. דברים לזכרו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, אשר חיזק תמיד את עניין לימוד המוסר, דברים שהובאו בשמו בעניין זה בעלון דרכי החיזוק, הרחבה לגבי השיטות בעולם הישיבות הקד' בעניין סדר מוסר בכל יום, וחשיבות לימוד המוסר לצורך תיקון מדות האדם. ביאור המובא בס' שער יששכר בעניין להאריך בברכת אהבת עולם וכו' שלפני ק"ש ובפרט בחג השבועות זמן מתן תורתנו, ועצות ממרן שליט"א לגבי ק"ק תימן יע"א הנוהגים כי הש"צ אומר ברכה זו בקול רם, ולעתים במרוצה וכו'. השלמה למובא בשיעור מוצש"ק במדבר לגבי זמן תפילת שחרית בחג השבועות בעלות השחר, ולגבי חישוב זמן הנץ החמה למנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח בעניין סמיכות הברכה יוצר אור וכו' לברכת אהבת עולם, ותירוץ לקושיא בביאור הסמיכות בתפילת ערבית בין ברכת המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. השלמה בביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו'. עשרה בחורים מחסידות גור שנבחנו אצל מרן שליט"א על 500 דפי גמרא. השלמה בעניין השיר לכבוד התנא האלוקי, ומה שהשיב אחד הרבנים למרן שליט"א על כך.
מספר צפיות:1648
ט"ו סיון ה'תשפ''ג

מוצש"ק שלח לך התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: עשרה דברים המצויינים בברכות ק"ש שלפני ק"ש דערבית, ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח מדוע גירסתנו י"י צבאות שמו קדוש ישראל' בא"י המעריב ערבים, השלמה לשיעור הקודם לגבי הקשר שבין ברכת יוצר המאורות דשחרית אל ברכת אהבת עולם שלאחריה, וסיכום חמש תירוצים על שאלת האובודרהם המובאת במהרי"ץ כי א"כ מהו הקשר בתפילת ערבית בין המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. שיבוש בסידורים שלנו במלה 'מבדיל' בין יום ובין לילה וכו', ולא 'ו'מבדיל בוא"ו, ודברי מהרי"ץ בע"ח מהדורת הרש"צ לגבי המלה 'מסדר' את הכוכבים ולא 'ו'מסדר בוא"ו. התייחסות לסיפור שפורסם בשם הגר"י אברגּל זצ"ל בעניין איך קמה תנועת האיסלאם, כי כביכול רב תימני אחד לימד את אותו המשוגע וכו', והסיפור האמיתי והמדוייק כפי שמקובל בידינו. התייחסות למכתב שאלה לגבי הנוהגים שלא לתרגם את הפסוקים ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו', כי אין מקור למנהג זה.
מספר צפיות:1468
כ"ב סיון ה'תשפ''ג

מוצש"ק קרח התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
מעשה שהובא על החזון אי"ש שכביכול ראה ס"ת בן 2500 שנה מתימן, ותירוץ ששי לשאלת האבודרהם שהובאה בשיעור הקודם. השלמה בעניין ברכת אהבת עולם וכו' שחרית וערבית, ושתי תשובות לשאלה מדוע הנצי"ב מואלאז'ין לא אמר את שיעורו הקבוע ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי יכל להשלים ולתקן אח"כ. תוספת דברים בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, והעצות לתיקון עניין זה בבתי כנסיות שלנו אשר הש"צ אומר אותה לבדו בקול רם, על ידי כתיבת הערה, וציון בקַוים בסידורים. התייחסות לדברי הגר"ח פאלאגּי כי במלה 'ולקיים' את כל דברי וכו' צריך לכוון לזכות להיות מחזיק ותומך בלומדי תורה וכו'. מו"מ במכתב תשובה מאת הרב יוחאי צבי יצ"ו לגבי שאלת מרן שליט"א מהשיעור הקודם, כיצד הגר"ח מבריסק אמר כי בישיבת ואלאז'ין אין צריך ללמוד מוסר מפני שהנצי"ב הינו ספר מוסר חי, הרי לימוד תורה ויראת שמים אינם מועילים לתיקון המדות הרעות, וכן לגבי השאלה א"כ כיצד עודד הגר"ח מבריסק את בנו הגרי"ז ללמוד מוסר בספר חובות הלבבות, ובכללות חשיבות עניין לימוד המוסר בזמנינו, וכיצד נהגו בתימן. סיום בירור העניין דלעיל לגבי המעשה בחזו"א שראה ס"ת מתימן בן 2500 שנה. חמש סיבות מדוע גם כיום צריכים אנחנו לקרוא פרשיות חוקת ובלק מחוברות, כמנהג אבותינו, ולא לשנות, למרות שבזמנינו שישנו קיבוץ גליות, והבחורים חוזרים לשבת מן הישיבות, לפעמים הדבר גורם לבלבול כאשר מתפללים בשבת אחרת במקום אחר וכדומה.
מספר צפיות:1449
כ"ט סיון ה'תשפ''ג

מוצש"ק חוקת ובלק התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
בעניין לימוד התורה בעל פה, ביאור דברי החפץ חיים והחיד"א שבגלל זה בדורותינו שלומדים מתוך הספרים מצוי שמתבטלים הרבה שעות מלימוד תורה, ואין לנו את הקדושה כמו שהיה בדורות הראשונים. הרחבה לגבי שיטות הלימוד בע"פ, ומה עדיף, ידיעת התוכן בלבד, או אמירת לשון חז"ל מלה במלה. בעניין מנהגינו לתרגם בציבור גם בזמנינו, לפי שאנו סוב' כי זו חובה כדעת הגאונים. ואודות קריאת התרגום בע"פ, ומעשה שהיה בירושלם בעניין זה בקריאת ההפטרה ביום תשעה באב, ואיך הקפידו על שינוי בנוסח. בדין משחק בקוביא שהוא גזל מדרבנן, ולגבי מליצות. והאם מותר לשחק בפסוקי התורה, באופן שהאחד אומר פסוק והשני ממשיך בפסוק המתחיל באות שבו הסתיים הפסוק הראשון, וכן הלאה. שיטת הגיית המלים לתשב"ר כפי מסורת אבותינו. חידושים וביאורים בעניין קביעות עתים לתורה, התייחסות למכתב מאת ידידנו הרה"ג חיים לוי יצ"ו.
מספר צפיות:1340
ו' תמוז ה'תשפ''ג

מוצש"ק פינחס התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
בעניין תכלת בציצית בזמן הזה, מדוע גדולי התורה שבדורנו נרתעים ואינם מקבלים זאת להלכה ולמעשה. המשך בעניין לימוד וידיעת התורה בעל פה, השלמה לגבי המעשה שהובא בשיעור מוצש"ק ויגש התשע"ח בעניין החכם התימני שהתנגד לכך שהר"א בן הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שלא כפי לשונם, התייחסות לתשובת הגר"ע בסיס זצ"ל כי בתימן לא היו עושים סיום מסכתא מפני שצריך לדעת את כל המסכת בע"פ, ודברי מרן גם בכללות עניין סיום מסכתא. דוגמא נוספת לעניין הבלבולים שעושים בסיפורים, מן המובא בס' משלחן גבוה 'מעשה נפלא שאירע עם הרמב"ם' שביקר כביכול בתימן וכו'. לגבי השאלה האם מותר או צריך לומר לפועל ערבי שיתפלל וכו', אין ראיה מן המעשה הידוע באחד האדמורי"ם שלא רצה לנסוע עם בעל־עגלה שלא היה מאמין באמונתו. המשך בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, כיצד בעל שפע חיים ושו"ת דברי יציב היה מברך ברכה זו, ותשובות לשאלה מדוע הנצי"ב היה נמנע מלומר שיעור ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי המלאך המגיד אמר למרן הב"י שלא ימחק אחד התירוצים שכתב למרות שאינו אמת. בעניין לימוד המוסר ע"י גדולי ישראל, תוספת דברים מהרב יוחאי צבי יצ"ו. ובעניין פינחס שהרג לזמרי וכו'. תגובות להערות והארות משיעורים קודמים בעניין זה, ובעניין לכבוד התנא האלקִי (בחירק), ובעניין המלה חנוכיה, שצריך לפרסם זאת ביתר שאת.
מספר צפיות:1315
י"ג תמוז ה'תשפ''ג

מוצש"ק מטות התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
על דברי בעל תפארת ישראל ב'דרוש אור החיים' לגבי עונש כרת, ותשובה לשאלה מדוע הפוסקים שכתבו לעשות סעודה בסיום מסכתא, לא הביאו אף לעשות סעודה בהגיע האדם לגיל ששים כיון שיצא מכרת. ביאור שלושת שאלות התפארת ישראל בעניין כרת, והתשובות עליהן, שקלא וטריא בדבריו בעניין זרעו שלרשע שגם כן נכרת מן העולם, וכי האדם יכול למנוע עצמו מעונש כרת - מיתה לפני גיל ששים, ע"י רפואות וכדומה. משל נפלא בארי ובשועל. אודות חידוש מפליא שכתב בספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע עם ציבור, חייב כרת ח"ו. תגובה למכתב בעניין הסיפור עם הרמב"ם שכאילו ביקר בתימן וכו', ולמכתב נוסף המכחיש את הסיפור על החזו"א שהובא לפניו ס"ת בן 2500 שנה. בעניין הדין לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת וכו', כדת מה לעשות בשבתות־קודש הללו [שבנוסח בלדי קוראים בס"ת פרשיות שונות משאר הקהילות] לגבי שנים מקרא ואחד תרגום.
מספר צפיות:1489
כ' תמוז ה'תשפ''ג

מוצש"ק מסעי התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין התוספת שבסוף תפילת שמונה עשרה, בנוסח עושה שלום וגו', וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו', וכי בקדיש יש לומר תוספת זו רק בימי בין המצרים, והאם ישנו קשר בין עושה שלום במרומיו וכו' לבין וינחמנו בציון וכו'. ביאור הטעם המובא במהרי"ץ [בע"ח דף נ' ע"ב] לגבי הפסיעות שאחרי התפילה, כי כל אחד מהמזלות מסתכל במזל שאחריו וכו', תשובה לשאלה הרי אין קנאה בין המזלות והמלאכים שבשמים, ובעניין קנאת סופרים תרבה חכמה. המשך [מהשיעור הקודם] ביאור דברי בעל תפארת ישראל בדרוש 'אור החיים' בעניין עונש כרת, תמצית שלושת שאלותיו והתשובות שהשיב עליהן, והאם נשמת האדם היא אכן 'חלק אלוה ממעל' כפשוטו ממש. הרחבה לגבי חידוש התפא"י כי היה טוב יותר לאדם לקבל עונש כרת, מאשר לעשות רפואות וכו' בכדי להאריך את חייו. התייחסות לטענות המובאות בס' תורת הקדמונים על מה שכתב מרן שליט"א בספרו נפלאות מתורתך [פרשת מסעי], לגבי העניין שלא להפסיק בין מ"ב המסעות בעליית ראשון. תגובה נוספת מהרב אבישי מהאצרי הי"ו לגבי קריאת שמו"ת בשב"ק הללו. קריאת מרן שליט"א לתמוך יותר ויותר במוסדות יד מהרי"ץ, לטובת הפצת חוברות השיעורים השבועיים 'שערי יצחק', וכן לתמוך בישיבת בין הזמנים ברכסים ת"ו.
מספר צפיות:1364
כ"ז תמוז ה'תשפ''ג

מוצש"ק דברים התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לע"נ כה"ר נסים רצאבי זצ"ל אביו של מרן שליט"א, שהשבוע ביום ו' מנחם אב חל יום היאר־צייט שלו, תנצב"ה. דברים על דרך לימודו, והשלמה בעניין חשיבות לימוד התורה בע"פ מלה במלה. בעניין מאמר חז"ל לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, שלוש דוגמאות לכך מן הגמרא, ותשובה לשואל מדוע בנוסח ברכת אדם לחבירו לפני השינה בלילה 'תלין בטוב' אין משום פתיחת פה לשטן, שהרי זהו מלשון הפסוק 'נפשו בטוב תלין' המדבר לגבי מיתה. ביאור הכתוב ב'רשות' לברוך שאמר, ברוך חי וקיים בלא נשמה וכו', והוא נשמה לנשמה, ברוך הוא. והשלמה לשיעור הקודם לגבי הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, כי מובא בבן איש חי זצ"ל שדרגת 'נשמה לנשמה' היא יותר מדרגת 'נשמה'. התייחסות למובא בעלון מפי הגר"י יוסף שליט"א לגבי המנהג שלא לאכול בשר מר"ח אב או בשבוע שחל בו ת"ב, ולגבי מנהג התימנים לאכול בשר עד סעודה המפסקת, והתייחסות למנהגים אחרים של תימנים המובאים שם, יחס רבני תימן בעבר כלפי אביו זצ"ל, והרחבה לגבי שיטות הלימוד בעיון ובבקיאות.
מספר צפיות:1695
ה' אב ה'תשפ''ג

מוצש"ק ואתחנן התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה, השלמה לשיעור מוצש"ק מסעי התשפ"ב בעניין המעשה שירמיהו הנביא היה בוכה ומתאבל על חרבן ביהמ"ק והפילסוף אפלטון היווני שאל אותו מדוע הוא כ"כ בוכה על עצם ואבנים שנשרפו וכו', וביאור ספר קול צופיך כי 'העבר וההוה חד הוא' ואנו בוכים על ההוה והעתיד, והקשר שבין העניין דלעיל למה שהבאנו בשם התפארת ישראל לגבי עונש כרת, ושהנשמה חלק אלוה ממעל. בירור מקור הסיפור דלעיל. דברי ספר בית תפילה להר"א פאפו זצ"ל בעניין תיקון רחל, כי כל צערינו הוא על כך ששכינתא בגלותא, ותמיהה על מ"ש שם כי הקב"ה סופר דמעות אלו ומניחן בבית גנזיו וכו'. מדברי הרמב"ם נראה כי התעניות הן גם על העבר, וגם על העתיד. שיבוש האשכנזים בביטוי המלה 'אלוה', הרחבה בעניין שוא פתח באותיות גרוניות, ושיבוש אצלם בכך שהחולם עושה כביכול ישנה האות יו"ד. דברי החת"ס כי צום עשירי בטבת הוא על העתיד, וצום תשעה באב הוא על העבר. השלמה [לשיעור מוצש"ק דברים התשפ"ג] לגבי השאלה האם מותר לשבור מכשיר טמא בשבת, תוספת דברים בעניין הסינון הקיים במכשירים שהם כביכול כשרים, ולגבי סרטים 'כשרים' לילדים, ובעניין בינה מלאכותית שהיא חמורה פי אלף מן העניינים דלעיל. השלמה בעניין שלא להפסיק במ"ב המסעות שבפרשת מסעי, תשובה לשואל שהרי ישנן רק מ"א מסעות, ודברים לגבי ההנהגה בבתי אבלים כיום. בשבח הספר אור הנר ח"ב שיצ"ל לאחרונה, ובדבר הדפסה מוגדלת של חוברת 'שערי יצחק' האחרונה בזכות ידידנו הרה"ג חיים לוי הי"ו, ובעניין הכולל ללימוד בספרי חכמי תימן שיפתח אי"ה בחודש אלול.
מספר צפיות:1938
י"ב אב ה'תשפ''ג

מוצש"ק עקב התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור בעל תפארת ישראל בדרוש אור החיים, לגבי הפסוק בתהלים 'שומר כל עצמותיו אחד מהנה לא נשברה', מדוע רק העצמות ולא גם הבשר. השלמה בעניין עונש כרת, לפי הדעה כי היינו שזרעו נכרת. דבריו בהמשך שם לגבי ביקור הקבר ביום היאר־צייט או בשעת המולד או באמצע החודש, וביאור הדברים ע"י מקורם בספרי האריז"ל והמקובלים. תוספת דברים לגבי דבריו בעניין חייבי כרת אשר אינם מקבלים את ענשם בגלל שהם מתרפאים ע"י רפואות וכדו', ביאור מדוע דבריו אלו לא הובאו בספרים חוץ מספר אחד בזמנינו. השלמה לגבי דברי ספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע ובציבור חייב כרת, ושכף החיים לא הביא דבריו אלו. ההלכה למעשה היא כפי המבואר בשע"ה שאין להימנע מללכת לרופאים, ואפילו הטובים ביותר, ותגובה לשואל האם הדבר מדובר לגבי כל המחלות, הן הפנימיות והן החיצוניות. תשובת הגר"י איבשיץ לשאלת גוי אחד, בביאור המלים בברכת 'רופא חולי עמו ישראל', שהרי הקב"ה הוא 'רופא כל בשר', ותשובה נוספת לשאלה זו. תשובת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה לגבי מי שחייב להתענות ביום הכיפורים, וישנה אפשרות שיקבל זריקה לפני יוהכ"פ ויוכל לצום, האם הדבר מותר לו או אפילו חובה, ושלוש הערות על דבריו
מספר צפיות:1471
י"ט אב ה'תשפ''ג

מוצש"ק ראה התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חיזוק בעניין לימוד התורה, מן המעשה בנכד הרש"ש זיע"א שהיה מוריד נחלי דמעות כשהיה אומר ויחד לבבנו וכו' בברכת אהבת עולם. המשך בעניין בינה מלאכותית, הנגישה לכולם, וגרועה פי אלף מהאינטרנט. התייחסות למכתב בעניין הא דעבד רב יוסף סעודתא לרגל הגיעו לגיל ששים, ומה ששאל אותו אביי. תוספת דברים בעניין לעיל, בעניין עשיית סעודה בהגיע האדם לגיל ששים. דיון בהמשך דברי הכותב עמ"ש התפארת ישראל, שאדם המחוייב כרת אם נפל למשכב שלא יפנה אל הרופאים שירפאוהו. ומכתב נוסף לגבי שאלה מעניינת בעניין דלעיל. ששה תירוצים לשאלת התפארת ישראל, מדוע ישנם אנשים המחוייבים כרת ודאי ובכל זאת הם מאריכים ימים. ישנם רבים אשר חושבים עליהם שהם עשירים, ואינם אלא עניים מרודים. ביאור המעשה ביקים איש צרורות אשר נכנסו בו דברי דודו רבי יוסי בן יועזר כארס של עכנא, כיצד השפיעו עליו הדברים שחזר בתשובה בזמן כה קצר. שיבוש קריאת המלה 'אלוה', הוא כבר מאות שנים. השלמה בעניין המלה כר"ת שהיא ר"ת כ'צנה ר'צון ת'עטרנו, והאם יש לשמוח או להתעצב כאשר ראינו את החידוש שאמרנו כתוב בספרי הקדמונים.
מספר צפיות:1463
כ"ו אב ה'תשפ''ג

מוצש"ק שופטים התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בדבר חשיבות המנהג לקום בימים אלו באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים, ובפרט י"ב הסליחות העיקריות, ביאור הטעם הפשוט מדוע אנו קוראים לסליחות בשם אשמורות, וארבעה פירושים חדשים לעניין זה. ביאור דברי מהרמ"ד ואלי זצ"ל הכותב כי 'טועים כל זרע אמת' ההולכים לרופאים מיד כשקופץ עליהם חולי, ודבריו בעניין רשעים שחלו והלכו לרופא ונתרפאו. תשובת בעל פלא יועץ לגבי השאלה בשביל מה צריכים רופאים, אם נגזר על האדם למות, וחיזוק למה שנהוג כי כאשר האדם חולה הוא הולך לרופא ונוטל רפואות. השלמה לגבי השאלה מדוע רואים חייבי כריתות אשר מאריכים ימים, ביאור דברי הירושלמי בדבר הקשר שבין שבועת אליהו הנביא שלא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברו, לבין חיאל בית האלי ואחאב מלך ישראל, ביאור המלבי"ם מדוע שבועת אליהו נתקיימה ושבועת משה ויהושע לא נתקיימו, ושתי תשובות נוספות לכך המובאות בספר מעם לועז. מדוע למרות ש'ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם', רואים כי לפעמים בעת צרה אומרים י"ג מדות ובכ"ז לא נענים. דברי המלבי"ם בעניין איזו 'זכות תולה' יכולה להיות לרשע, עד שאינו מקבל את ענשו. תירוץ עפ"י דברי המלבי"ם לגבי השאלה כיצד אפשר להבין כי הנשמה היא 'חלק אלוה ממעל', וכי אם האדם חוטא מענישים גם את הקב"ה. בשבח אמירת דברי תורה בערב שבת בביהכ"נ, ובשבח העמותה החדשה נתיבות מהרי"ץ.
מספר צפיות:1557
ג' אלול ה'תשפ''ג

מוצש"ק כי תצא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בדין ס"ת שנמצאה בו טעות אשר נתגלתה לאחר שהמשיכו לקרוא, האם צריך לחזור שוב על הקריאה ממקום הטעות והלאה, מו"מ בדברי הפוסקים האחרונים ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות למכתב בעניין מה שהביא מרן שליט"א [שנתבאר בשיעור מוצש"ק שלח לך] לגבי עובדיה בן שלום, וסיפור משובש המובא לגביו בספר בכת"י. המשך בעניין תשובת הגר"י איבשיץ לאותו גוי ששאל אותו לגבי נוסח ברכת רופא חולי עמו ישראל, כי המדובר על ברית מילה, ביאור כי אין חובה שהישמעאלים לקחו את עניין המילה מן התורה. השלמה לגבי דברי הרמב"ן הסובר כי אכן ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אסור לחולה ללכת אל הרופא וכו', פירוש בשם נכד הבעש"ט בעניין זה, והערה על דבריו. השלמה בעניין הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל.
מספר צפיות:1381
י' אלול ה'תשפ''ג

מוצש"ק כי תבוא התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בירור ההלכה למעשה כאשר מרן הביא בשלחן ערוך 'סתם' ו'יש אומרים', דוגמאות לכך מתקיעת שופר ומחזזית באתרוג, דברי הרמ"ע מפאנו בעניין זה, והערה חשובה לגבי המביאים ראיה מהספר יד מלאכי, שכביכול סובר כי ההלכה היא כ'סתם'. בירור מה שכתבו מהרי"ץ והשת"ז בעניין דלעיל, ומו"מ בדבריהם. בעניין אמירת הסליחות שבארמית, כאשר האדם יחידי או כשאין עדיין עשרה. התייחסות למ"ש בספר מרכבות ארגמן, כי אוי ואבוי למי שאינו אומר את התוספת 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך' בנוסח בריך שמיה וכו', ביאור מדוע איננו אומרים תוספת זו, והשלמה לגבי החידוש כי במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך' [שבברכת מודים אנחנו לך וכו'] יש לכוין על הבנים שיהיו צדיקים וטובים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיסקא ב'אשמורות' למתודה חטאותיו וכו' לכן שבתי וניחמתי כי קרוב יום דיני, ודחיית הגירסא 'כי קרוב יום אסוני' משום שלא לפתוח פה לשטן, דבריו בעניין נוסח הכתובה 'בחיי ובתר חיי' ולא 'ובתר מותי' מן הטעם דלעיל, דברי מחזור אהלי יעקב בעניין הגירסא 'כי לא אדע יום דיני', והערה על תמיהתו כלפי מ"ש מהר"ח פאלאגי בעניין גירסא זו. השלמה בעניין הברכה 'תלין בטוב' כי אין בה משום פתיחת לשטן, התייחסות למכתבים שכתבו למרן שליט"א בעניין זה, וכן לנקודה נוספת המובאת במכתב השני לגבי מ"ש רש"י על הפסוק 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כי דיברו הכתובים בלשון הבאי. ראוי ורצוי לכלול בי"ב הסליחות העיקריות, גם את הפיסקא אראלי מרומים.
מספר צפיות:1480
י"ז אלול ה'תשפ''ג

מוצש"ק נצבים וילך התשפ"ג

  60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין הפיוט שבסליחות, אליך י"י אקרא וכו' שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', מיהו אותו שמעי"ה הרמוז בר"ת שבמלים שבט יהודה וכו', דחיית הגירסא שכתבו חלק מסידורי הספרדים בסוף הפיוט, 'אֶל מלך יושב על כסא רחמים' [האל"ף בסגול], אין ראיה מעניין כפילות המלים בנוסח על הנסים וכו' כשם שעשית עמהם וכו', ודוגמאות לכך שהפייטנים סיימו במלים דלעיל ולא תיקנו זאת שם. ביאור הטעם שכתב מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיוט רחמנא וכו', כי בעשי"ת מוסיפים חמש פיסקאות של כתבינן וכו' כנגד ה' אצבעות הכותבות, ושגם בפיוט אלהינו שבשמים וכו' צריכים להיות חמש פיסקאות של כתבנו בספר וכו'. המשך [לשיעור הקודם] בעניין הפיוט אראלי מרומים וכו', האם צריכים לומר לפני כן את המלים מרן דבשמיא לך מתחננין אנן וכו', ובסופו את המלים והב לן ליבא לתיובתא וכו', השלמה לגבי מי חיבר פיוט זה, וחשיבות אמירתו למרות שאיננו נכלל בי"ב הסליחות העיקריות. המלצת מרן שליט"א לומר באשמורות את הפיוט יום נעקד יצחק לקרבן עולת וכו', להר"ר יוסף בן ישראל משתא זצ"ל, לאחר הפיוט אם אפס רובע הקן וכו' או במקומו, וביאור פיוט זה בהרחבה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי מנהגינו שלא תוקעים במוסף דר"ה יותר מעשר תקיעות, ובירור דברי המפרשים בעניין כמה יבבות יבבה שרה אמנו בעקידת יצחק וכו'. בעניין ה'בית האחרון' שבפיוט יום נעקד יצחק וכו', האם הוא הוספה שלא מן המקור.
מספר צפיות:1458
כ"ד אלול ה'תשפ''ג
תפילה להפרת עצה
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
מנויים לחיים
פעולת צדיק

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד