-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
563 אורחים

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל

    
מספר צפיות: 942
ג' כסליו ה'תשפ''א

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר").

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו.

בסוף פרשת חיי שרה, מביא היפ"ה הערה נוספת, דע שתיבת 'הנה' מתורגמת בכל מקום 'הָא', ותיבת 'אנכי' מתורגמת בכל מקום 'אֲנָא'. אך בבואן יחד, כמו 'הנה אנכי נצב על עין המים' הנזכר בפרשה זו (כ"ד, י"ג), הנה אנכי הולך למות (כ"ה, ל"ב), מצינו בכתבי יד קדמונים שכותבין אותן בתיבה אחת 'הָאֲנָא' בהשמטת אל"ף של 'הָא', וזה כמו תרגום של תיבת 'הנני' שהוא קיצור לשון של 'הנה אני' שמתרגמין אותה 'האנא'.

ואמנם יש מכתבי היד המאוחרות שהפרידו ביניהם, וכ"ה בספרי התיגאן הנדפסים כיום. מכל מקום, לא ציינו נקודה אחר תיבת 'הא', אף שתיבת 'הנה' באה בתביר. ואף המנהג הרווח בקהילותינו היום, אשר שמענו ונדעהו, שאין מעמידין אחר תיבת 'הא'. ואם תשאלם לפשר הדבר, יאמרו 'כך מקובלנו'. וטעם הדבר שאין מפסיקין, הוא לפי שמסורת הקדמונים עדיין מהלכת בפיהם, שהיו כותבין אותה 'האנא' בתיבה אחת, וממילא אין מקום להפסיק ביניהם.

הרי תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [בראשית כ"ה, ל"ב] הוא, הָאֲנָא אָזֵיל. א"כ הוא אומר, מדוע לא מפסיקים במלה 'הא', הרי זהו תרגום המלה 'הנה'? אלא הוא מסביר, כי בספרים הישנים, זאת היתה מלה אחת, 'האנא'. הם לא הפרידו 'הא אנא', כפי שכתוב בספרים האחרונים, אלא הם כתבו זאת במלה אחת, עם אות אל"ף אחת. וכפי שהיפ"ה מביא כאן, בצילום כתב יד.

אבא מארי זצ"ל לימד כך, 'הא. אנא אזיל'. עם נקודה אחרי המלה 'הא'. כפי שהדבר מופיע בקריאה, 'הנה, אני הולך'. האמת היא, שאני רואה כי במקומות רבים, כגון כשכתובה בקריאה המלה 'את', בקריאת התרגום, ישנם כאלה שלא מפסיקים במלה 'ית', אלא מחברים אותה למלים הבאות. אבל אאמו"ר לימד אותנו להפסיק, לעשות נקודה, כי היה מדקדק ללכת מקביל למקרא.

בכל אופן, בנ"ד טוען היפ"ה, כי הקדמונים עשו זאת במלה אחת, ולכן אין מקום לנקודה.

אולם לפי דעתי, הדבר אינה ראיה כלל. שהרי הקדמונים, בכלל לא עשו נקודות בתרגום. זה ידוע. תראו גם־כן לדוגמא בכת"י שהוא צירף כאן את צילומו, אין בכלל נקודות בתרגום. בדורות הראשונים, ואפשר לראות זאת בספרים הישנים, אין כלל ועיקר נקודות בתרגום. זהו כפי שאנחנו קוראים היום, במגילת שיר השירים קהלת ורות, שאין בהם נקודות. מפסקים לפי ההבנה, וכך הם אפילו בתורה ובהפטרה לא היו מדייקים ומדקדקים לפסק זאת כפי הפסוק.

א"כ יוצא כך. בשלמא בדורות הראשונים, שהיו קוראים בלי פיסוק קבוע, אזי הדבר לא היה משנה. אבל בדורות האחרונים, שמפסקים באופן מדוייק לפי הפסוק, ממילא אם קוראים כך, 'הא' עם נקודה, למה לחבר זאת? הרי אין שום בעיא להפסיק במלה 'הא'? דהיינו, מה נפשך. אם נלך לפי הקדמונים, הרי בלאו הכי, הם לא היו מפסקים. או שהיו מפסקים, אבל בצורה שאיננה מחייבת ובלתי מדוייקת. אבל האחרונים, אשר כבר מדייקים ללכת לפי אותו המשקל של פסוק, כפי שאתה עושה את המלה 'את', 'ית', וכל כי האיי גוונא. א"כ גם את המלה 'הא' תעשה כך.

ואם תשאלו, מהיכן אני זוכר, כיצד לימד אבא מארי זצ"ל? הרי כבר עברו חמשים שנה מאז? ברצוני לומר לכם, כי יש לי את הספר שלמדתי אז בו בפני אבא מארי זצ"ל, וכתבתי בו מיד מפיו את כל התיקונים שהוא היה מתקן אותנו. ושם רשמתי בילדותי כך, עם נקודה אחרי המלה 'הא'. אני גם זוכר כי כך זה היה, אבל אולי לפעמים הדבר יכול להיות מתוך שכחה או בלבול, אולי שמעתי כך במקומות אחרים, או מעצמי. אבל פתחתי את הספר, וראיתי כי ישנה נקודה בעיפרון, אחרי המלה 'הא'. הדבר סימן מובהק, כיון שכל מה שהוא היה מתקן אותנו בעל־פה, הייתי רושם זאת לפני בספר. א"כ ברור שהדבר כך, וחושבני כי אין על כך שום השגה או הערה, אלא אדרבה, הדבר יותר מדוייק, לפי מה שנהוג אצלינו לפסק. למשל, לגבי הפסוק וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְ֖"יָ לְפָנֶ֑יךָ [שמות ל"ג, י"ט], התרגום הוא, ואקריב שמא. די"י קדמך. אנחנו למדנו לעשות בדיוק כפי שכתוב בפסוק. ישנם כאלה שלא עושים זאת, כיון שהדבר משנה את ההבנה, ובפרט שהטעם אינו אלא תביר, וכן בכמה מקומות דומים. אבל הרי רובם אפילו בפסוק מנגנים אותו בטעם מעמיד, אעפ"י שההבנה משתנה ולא מקפידים, ואכמ"ל.

לכן חושבני, כי הדבר בסדר, ואין על כך כל השגה.

שאלה מהקהל: צריך לשנות את המלה 'האנא', ולכותבה בשתי תיבות, 'הא אנא'?

תשובת מרן שליט"א: בלאו הכי, כך כבר כותבים בספרים. הרי הקדמונים, בסך הכל רצו לקצר. בספרים הקדמונים, במקום המלים 'קדם י"י', הם כתבו 'קי"י'. דהיינו, הם קיצרו, כיון שאלו הם מלים שכיחות. היום בזמנינו, שיש את הדפוס, מדפיסים כל דבר וחוזרים עליו אלף פעמים. אבל אצל הראשונים, אם הדבר כבר כתוב, הם היו רק מציינים כי הדבר כבר כתוב למעלה. בכתב יד, המאמץ הוא גדול.

שאלה מהקהל: ללמד כך את הילדים? 'הא. אנא'?

תשובת מרן שליט"א: כן.

שאלה מהקהל: ישנו ספר של הרב מאזוז שליט"א על התרגום בשם לאוקמי גירסא, בסוף חומשי "איש מצליח", שהוא משבח מאד את נוסח התרגום של־תימן, אבל במקצת מקומות הוא חולק.

תשובת מרן שליט"א:  ראיתי את זה. אחת מן ההערות שלו היא, על התרגום 'בית רב בָּא', מה שהבאתי מקודם [בד"ה לגבי]. וכבר דיברתי איתו על כך, לפני כמה חדשים, ואמרתי לו כי אדרבה, הגאונים כותבים כך, 'רב בית בא'. הוא השיג על כך, וזאת אחת ההערות שלו, על המסורת של־תימנים. הגר"מ מאזוז הוא מדקדק גדול ובקי מאד, וחשב שזו שגיאה. צ"ל אַבָּא בתוספת אל"ף. אבל כבר עניתי בספר נפלאות מתורתך, בהרבה מקומות. הרחבתי על כך מאד בס"ד. הוכחתי לו, כי אדרבה, המסורת של־תימנים כ"כ מדוייקת, כיון שרואים כך כבר בגאונים. הוא התפעל מאד לראות שהגירסא שלנו מוזכרת בפשיטות בגאונים, ומוכחת מן הגמרא שם במסכת תענית, כי לא ידע כלל מזה, ונהנה מן ההסבר שלי ש'רב בית בָּא' הוא קיצור לשון, בגלל שזו מלה מצויה ורגילה. אשריו שהודה מיד על האמת, וירבו כמותו בישראל.

צריך ממש להודות לאבותינו, להחזיק להם טובה מרובה, על כך שהם דייקו, ושמרו על המסורת הנאמנה. ישנן תשובות, על כל הקושיות. ומתרץ הקושיות וההלכות, רב ברכות, בכנפיהן סוככות, אכי"ר.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא
מאמר מנורת חנוכה

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
ת"ת עטרת חיים
מועדי השם
מנויים לחיים
טריתא
ארז יחיאל
מצות מסורת
שר שלום קשת
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד