-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
592 אורחים

וּשְׁקָה לִּי [פרשת תולדות]

    
מספר צפיות: 972
ג' כסליו ה'תשפ''א

ההתכחשות למסורת תימן היתה עוד לפני תקופת מהרי"ץ, וכן בדורו, וכ"ש בדורנו.

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק עקב התשע"ט.

כדוגמא נציין למה שהוא כתב בהקדמתו [דף כ"ח] על התנ"ך ר"י לומברוזו, שלצערנו הספר ההוא אינו בר השגה, ואיני יודע מדוע אפילו באוצר החכמה לא צילמו אותו, צריכים להמליץ להם. מהרי"ץ מדבר על הספר ר"י לומברוזו הרבה פעמים, אבל הוא לא נמצא אצלינו בהישג יד.

באותה הקדמה [דף כ"ח] הוא כתב כך, תנ"ך זה הדפיסו ר' יעקב לומברוזו בשנת ה'שצ"ו, כאשר ראה את שיבושי הספרים בדפוסים, אזר חלציו להוציא מהדורא מתוקנת עד למאד. מהרי"ץ מזכירו בחלק הדקדוק מהדורא קמא הרבה לשבח, אבל אחר-כך במהדורא בתרא הוא נזהר בדבריו טובא והשיג עליו. על פי בדיקה שערכנו, הרבה פעמים כאשר סָתַם מהרי"ץ כיצד יש לגרוס, הוא בא לאפוקי מגירסת דפוס זה.

לפעמים לא מובן מדוע מהרי"ץ מעיר על איזה מלה כי כך צריך לגרוס, למאי נפקא מינה? הרי גם בדפוסים המצויים כן היא הגירסא? ממה הוא בא לאפוקי? תמיד ידענו כי בודאי הוא בא להוציא מדעת דפוסים מסויימים שהיו בזמנו, אבל כעת התברר שהוא מתכוון לאפוקי מדעת רבי יעקב לומברוזו, שהוא חכם מתונס, שהוציא תנ"ך מדוייק עפ"י המסורת שהיתה בארצותם, ולפעמים מהרי"ץ מזכירו בראשי תיבות, רי"ל. דלא כרי"ל, או נגד רי"ל. או מהרי"ל. וכוונתו לאותו רבי יעקב לומברוזו.

צריכים לדעת כי בעבר, עוד לפני מהרי"ץ, וגם בדורו, רבים התכחשו לגמרי למסורת תימן, לכן עד היום רבים, ואפילו בזמנינו, מוסיפים שמן למדורה. לא מתייחסים בכלל לתיגאן ולספרים העתיקים, לא הסתכלו ולא עניין אותם.

תראו למשל בשו"ת רביד הזהב [סי' מ"ד] לגבי הפסוק [בראשית כ"ז, כ"ו], גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי, ששאלוהו כיצד לקרוא את תיבת 'ושקה'. והשיב להם בזה"ל, ושקה לי השי״ן בשו״א ופת״ח כן היא הקריאה הנהוגה ברוב בתי כנסיות. תחשבו אולי הוא הביא מספרי התאג, מבניה הסופר או משהו דוגמתו. אבל לא. תשמעו מה הוא כותב, רק מדפוסים. התיגאן בכלל לא קיימים בראש שלהם. וכן הוא בכ״ד גדול – הוא דפוס ונציה, שהוא ספר ענק - וברוב ספרי הדפוס. וכ״כ בספר לוית חן שער א' פ"י וז"ל, וכן בשורק ובגעיא על אות נקודה בחטף פת״ח לתפארת הקריאה. וזהב, ושקה לי, עכ״ל. וכ״כ בספר יסוד הניקוד שער התנועות יסוד ל״ב, והשיג על האור תורה שדחה דברי המאירי.

מה עם ספרי תימן? לא נזכרו ולא עלו אצלו אפילו לדיון.

תיגאן ותכאליל, מאן דכר שמייהו ברביד הזהב, ובשתלי זיתים.

ממשיך הרביד הזהב לדון על קריאת תיבת וַאֲמֻשְׁךָ [שם פס' כ"א]. וז"ל, ואמשך, על משקל גבולך. כ״כ מהר״י לומברוזו. וכן היא הקריאה הנהוגה בכל הקהילות.

קיצור הדבר, שכחו ממסורת תימן, לא הזכירו אותם, לא ייראה ולא יימצא. עד שקם מהרי"ץ.

לגופו של עניין, מה שהוא מסיים כי כך נהגו בכל הקהילות, אינני יודע את כוונתו. יכול להיות שבזמנו כך קראו, כי בביהכנ"ס אלאוסטא הכניסו כבר את כל ספרי הדפוס, וגם את החומשים, כך מסתמא השתנתה המציאות עד שרוב בתי הכנסת, ובכל אופן אותם שבעירו צנעא, קראו כך, ושכחו את המסורת הישנה. מסתמא במקומות אחרים בתימן שמרו גם אז על המסורת הקדומה.

זכינו שהקב"ה לא השבית לנו גואל, וגם בזמנינו עדיין רבים מן הספרים העתיקים האלו קיימים, כך שבמקומות מסויימים על דברים שאנחנו מסתפקים בהם, ולא יודעים בדיוק כיצד לקרוא, כי מהרי"ץ לא דן בהם, אפשר לברר ולדעת. מהרי"ץ היה מוסיף מפעם לפעם מעט מעט, והוא לא הספיק לכתוב על הכל. בכל זאת הוא עשה את עיקר המלאכה, אבל לפעמים מתעוררים דברים חשובים נוספים הצריכים ליבון ובירור.

מי שירצה להגיע לספרים הקדומים, יכול לעשות זאת, לברר ולגלות את האמת במו עיניו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא
מפתח שע"ה - חנוכה

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מצות מסורת
אור ההלכה
פעולת צדיק
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
טריתא
מצות טעמו וראו
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
ארז יחיאל
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד