-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
463 אורחים

וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

    
מספר צפיות: 1015
ג' כסליו ה'תשפ''א

וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ח.

 

גם מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק [חלק א' סימן י"ד], כותב כך בעניין הטעמים.

שאלו את מהרי"ץ שאלה, לגבי מי"ם ד'מחלת', האם היא בקמץ או בפתח?

כתוב בפסוק, בסוף פרשת תולדות, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וגו' [בראשית כ"ח, ט']. בספרי הדפוס, כתוב 'מַחֲלת'. אבל בספרי התיגאן, כתוב 'מָחֳלת'. השואל ראה חילוקי דעות, ונסתפק בעניין.

עונה לו מהרי"ץ, דע, כי בכל התיגאן אשר יסדו הראשונים מעשה ידי אמן, הרמב"ם זלה"ה, נמצא כתוב המ"ם בקמץ וכו'. אני מקצר, אביא רק את הנקודה לעניינינו. ומן התימה אם יחלוק אדם על זה, ואיך סומך עליהם במלא ובחסר וביתור אותיות. כגון, 'ויהיו כל ימי נח', ובדפוס 'ויהי'. השבת קראנו זאת, בפרשת נח. הרי הנוסח שלנו הוא, 'ויהיו'. ובספרי הדפוס, 'ויהי'. א"כ, מדוע כעת אתה רוצה לקרוא את המלה 'מחלת', כפי שכתוב בספרי הדפוס? תחליט. בפרשת נח, אתה קורא 'ויהיו'. הרי לגבי חסר ויתר, הדבר פוסל בספר תורה. אבל אתה אומר, לא, כך זה לפי התיגאן. ואנו כותבים 'ויהיו', ככתוב בתיגאן. וס"ת שכתוב בו 'ויהי', סלקא דעתין לפסלו. ואיך לא נסמוך עליהם בניקוד ובדקדוק אחד? הא ודאי תימה.

הלכך, אין לזוז ממה שקבעו לנו, המיוסד ע"פ חכמי ישראל שרמזנו לך למעלה. והאיי מאן דבעי למהוי חסידא, ליקיים מילי דאבו"ת. אם אתה סומך על התיגאן, לגבי דברים הפוסלים בס"ת, אז על הנקודות והטעמים לא תסמוך עליהם?

לכן, הקו של מהרי"ץ הוא, אל תערבב כאן דברים. אי אפשר ללכת, פעם כך ופעם כך. אם אתה הולך לפי התיגאן, אתה צריך ללכת אחריהם גם לגבי הנקודות, ולא להתייחס לדפוסים.

מה שמהרי"ץ כותב, כי כך לפי התיגאן הקדמוניות, שוב הפעם, אין הכוונה 'קדמוניות' מלפני הרמב"ם, אין הכוונה למסורת הישנה נושנה. כיון שהמסורת של בן אשר היא יותר מדוייקת, קיבלנו את האמת ממי שאמרו. והרי בדברים חמורים, הפוסלים בספר תורה, עושים אותם כפי בן אשר, כיון שסמכו עליו. קל וחומר, לגבי הדברים הללו. ממילא, גם מהרי"ץ קיבל זאת.

אולם, כיון שהמסורת שלנו ביסודה היא בבלית, ואין לנו הבדל בטעמים, בין דרגא לתלשא וכו', ממילא גם כאשר באו אלינו הספרים הללו, לא היה מי שילמד אותנו איך לעשות זאת. לכן, נשארנו במסורת הבבלית. מובן מכך, שישנה כאן תערובת של שני דברים, לפי המציאות הקיימת. וכפי שאמרנו, כיון שגם העדות האחרות אינם יודעים את החילוקים ביניהם, ממילא אין ממי ללמוד זאת, א"כ נשארה לנו המסורת שלנו, שהיא הכי קרובה אל האמת, בכל אופן. שהרי האתנחא שלנו, היא בודאי נכונה, כפי שביארנו לעיל. וכן התביר, אלו העושים אותו שבור, זה בודאי נכון. וכן לגבי ניגון תלשא שמאל. וגם יש לנו חידוש, שזהו ה'כסרה', שאינו נמצא בשום עדה. זה ג"כ מראה, שיש לנו מסורת מיוחדת.

אם־כן יוצא, שגם אם המסורת שלנו אינה 'כנתינתה מסיני', אבל בכל אופן היא הכי קרובה ל'כנתינתה מסיני'. ואין עלינו שום טענות ומענות, למה איננו מחלקים ביניהם, כי כפי שאמרנו, אפילו אלו העושים את התביר כטעם מעמיד, גם להם יש על מה לסמוך.

שיטת האבן ספיר, שהתימנים צודקים לגמרי בנגינות הטעמים, הן המעמידים והן המשרתים. שאר קהילות, הם עילגים ולא מבינים. אמנם עדיין לא מוסבר לפי זה מדוע צריך את כל סוגי הטעמים, זקף, רביע וכו', שופר הולך, דרגא וכו'. לכן צריכים לומר מה שהוספנו בס"ד.

חושבני כי בדברים אלו, פחות או יותר מיושבות כל הטענות של הרב מאזוז, לגבי הנושא הזה. רציתי להסביר עוד משהו חשוב, אבל אני רואה שכבר אין זמן לדבר עליו. אצטרך להוסיף עוד כמה דברים, עוד תבלין, בכדי לחזק את הדברים הללו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא
מאמר מנורת חנוכה

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

שר שלום קשת
מצות מסורת
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מועדי השם
פעולת צדיק
טריתא
מצות טעמו וראו
אור ההלכה
ארז יחיאל
מנויים לחיים
ת"ת עטרת חיים

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד