-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
843 אורחים

סימן קנ"א - הִלכּוֹת הֶפסק־טַהְרָה ושבעה נקיים

מספר צפיות: 4555

[א] בתורתנו הקדוֹשה והטהורה נֶאמר, ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה, שבעת ימים תהיה בנדתה וגו'. ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עֶת־נדתה וגו', וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר. ונֶאמר, ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגו' והיא גילתה את מקור דמיה, ונכרתו שניהם מקרב עמם{א}. הלכך כל אשה שנעקר ממקורה (דהיינו מהרֶחֶם) טפת דם, אפילו מעט מאד פחות משיעור גרגיר־חרדל, הרי היא טמאה נדה, עד שתספור שבעה ימים נקיים{ב} ותטבול כדת וכדין בליל השמיני, דהיינו במוצאי יום השביעי, וטהורה{ג}. וכל הבא עליה בטומאתה, חייב כָּרֵת{ד}. וכן היא חייבת כרת. ועל הנגיעה דרך חבה{ה}, חייבים מלקוּת. ואין הבדל באיזה אופן היתה ראִיית הדם, בין כאורַח הנשים דהיינו בטבעה כדרך כל אשה לראות וֶסֶת בזמנים ידועים (וכדלקמן סימן קנ"ד), או שלא בזמנה, וגם אם זה בין וסת לוסת, או בחדשי ההריון או ההנקה. ואפילו אם מחמת קפיצה או בהלה, או בגלל נשיאת משא כבד, או מִסיבה אחרת, יצא ממקורה דם, הרי היא טמאה{ו}: 

 [ב] אשה שראתה דָם יום אחד בלבד, בשעות הבֹּקר או אחר־הצהריים, צריכה לבדוק עצמה לפני שקיעת־החמה במקום יציאת הדם פנימה, על ידי חֲתִכַּת־בד לבן רך שתכניסהו כרוך על־גבי כל אצבעה, במקום יציאת הדם לכל הקמטים שבצדדיו ותסובבנו (וזה נקרא בשם "בדיקת חורים וסדקים") ותעמיקנו עד מקום שהאֵבֶר מגיע בזמן התשמיש, ואחרי־כן תוציאנו ותראה אם הוא נקי לגמרי שאין בו מראה־דם, אפילו כל שהוא, הרי זו הוכחה שכבר פסק הדם ממנה, וזהו הנקרא "הפסק־טַהְרָה" [ותניח אחרי־כן "מוך־דחוק" עד אחרי צאת־ הכוכבים, כמו שיתבאר לקמן סעיפים ח' ט'], ותתחיל לספור שבעה ימים נקיים{ז}. וכך תבדוק לכתחילה פעמיים בכל יום, אחת בבֹקר{ח} והשנית לפני השקיעה, במשך שבעת ימי הנקיים. ואם לא בדקה אלא פעם אחת ביום הראשון, ופעם אחת ביום השביעי, די בכך{ט}: 

 [ג] הוא הדין אם נמשכה ראִיית הדם יומיים או שלושה ימים, וכן יותר (כפי המצוי בדרך כלל, שהנשים רואות דם וֶסְתָּן במשך חמישה או ששה או שבעה ימים{י}), שסופרת שבעה נקיים מאחרי יום פסיקת הדם, ככל הפרטים שנתבארו בסעיף הקודם. (ויש שאינה יכולה להתחיל שבעה נקיים עד שתמתין ארבעה ימים, אף־על־פי שלא ראתה רק יום אחד, וכמו שיתבאר בס"ד לקמן סעיף י"ג). ולעולם לא תספור שבעה נקיים, אלא אחרי שתפסוק בטהרה{יא}. ואינה צריכה להוציא בפיה מספר שבעת ימי הנקיים{יב}:

[ד] הבדיקה תהיה כשהיא עומדת{יג}. ולהקל עליה, תניח רגל אחת על מקום גבוה כגון כסא, או תְּפַשֵּׂק הרגליים ותכופף מעט את הברכיים{יד}. ואם בכל זאת קשה לה כניסת חתיכת־הבד בעומק כל־כך הנזכר לעיל סעיף ב', לפחות תעשה כן שתי פעמים. א' ביום פסיקת הדם, אשר הוא יום הפסק־טהרה. ב' ביום הראשון משבעת ימי נקיים, או באמצע שבעת ימי נקיים. ואם גם זה קשה, תכניס כפי אפשרותה ודי בכך{טו}. ובדים אלו נקראים בשם "עֵדִים"{טז}, מפני שהם מעידים ומבררים את טהרתה{יז}. אבל בדיקה חיצונית, אינה מועילה מאומה{יח}: 

[ה] יום ההפסק בטהרה אינו נחשב מכלל שבעת ימי הנקיים. ומהלילה שאחרי ההפסק מתחיל היום הראשון, כמו בכל דיני התורה שהלילה שייך ליום שאחריו, וכמו שנאמר{יט} ויהי ערב ויהי בקר, יום אחד. כגון כשפוסקת בטהרה בסוף יום שלישי קודם שקיעת־החמה, אזי יום רביעי הוא הראשון לשבעה נקיים, ותטבול בליל רביעי (מה שנקרא בזמנינו "יום שלישי בערב") בשבוע שאחריו{כ}: 

[ו] בשעת הצורך יכולה להקדים לעשות ההפסק־טהרה ממנחה קטנה ומעלה, דהיינו שתי שעות ומחצה "זמניות" לפני הלילה (כמבואר לעיל בחלק אורח־חיים סימן נ' סעיף ב'). אבל כל שסמוך יותר לשקיעה, עדיף{כא}: 

[ז] אם יצא מראה טמא על עֵד־הבדיקה בהפסק־טהרה (עיין לקמן סעיף ט"ז), יכולה לנקות ולרחוץ ולחזור ולבדוק שוב ושוב, כל שעדיין לא שקעה החמה. ובדיקה זו, חובה היא, ובִלעדיה אינה יוצאת מֵחֶזְקת־טומאה לחֶזְקת־ טהרה{כב}: 

[ח] לכתחילה יש להשהות את עד־הבדיקה במקום יציאת הדם במשך כל בין השמשות, דהיינו מזמן השקיעה עד אחרי צאת הכוכבים, ואותו מְכַנִּים בשם "מוֹךְ דָּחוּק"{כג}. ואחרי־כן תוציאנו ותעיין בו היטב אם אין בו מראה טמא. ועדיף שבגמר בדיקת הפסק־טהרה תוציא את העד לעיין בו היטב, ותחזור להניחו עד אחרי צאת הכוכבים, או תניח בד אחר. והנהוג והמקובל בזמנינו, הוא כפי האופן האחרון (דהיינו שמניחה בד אחר), וזהו הטוב ביותר{כד}: 

[ט] מוֹך דחוק זה, אינו חובה כמו הבדיקה עצמה, אלא הוא רק חומרא לכתחילה למצוה מן המובחר, כדי לצאת מכל ספק. לפי־כך אם הוא מכאיב לה ועלול לצאת מלוכלך בדם על־ידי־זה, אינה צריכה לעשותו. אמנם כשראתה יום אחד בלבד ופסקה באותו יום עצמו, צריכה אז מן הדין מוך דחוק במשך כל בין־השמשות. ואף־על־פי־כן בְּדִיעֲבַד שלא עשתה כן, רק בדקה קודם השקיעה ומצאה עצמה טהורה, יש להקל{כה}: 

[י] מנהג טוב לרחוץ את כל הגוף או לכל־הפחות אותו־מקום וסביבותיו, לפני בדיקת הפסק־טהרה. ואם אין לה מים כלל, כגון שהיא בדרך, אין זה מעכב, רק תקנח ותנקה שם היטב ככל האפשר{כו}. ובאופן שצריך למנוע חשש פליטת שכבת זרע, צריכה קינוח היטב ורחיצה גם בפנים בעומק במים חמים, כמו שיתבאר בס"ד לקמן סעיף ט"ו. ועדיף לנהוג כן תמיד כדי שלא לחלק בין אם שימשה ללא שימשה{כז}: 

[יא] אחרי בדיקת הפסק־טהרה, תלבש לבנים (ולא צבעונים) סמוך לבשרה בדוקים ונקיים מכל כתם (עיין לקמן בהלכות כתמים סימן קנ"ה סעיף י"ד) במשך כל שבעת הימים. וכך הוא המנהג בקהילותינו. ואין צורך מן הדין שתחליף את הסָּדין במטתה (דהיינו שתציע תחתיה סדין לבן תמורת הצבעוני הקודם), מפני שבזמנינו גם כשהיא ישינה או שוכבת היא לבושה לבנים בדוקים ונקיים צמודים לגוף. אבל ראוי לעשות כן אם אפשר, ולכל הפחות לבדוק אז את הסדין הקיים לראות שהוא נקי{כח}: 

[יב] אם אֵירע שראתה דם, או מצאה כתם, באמצע שבעת ימי נקיים, ואפילו אירע דבר זה בסוף היום השביעי, נפלו לה כל הימים שמנתה, ותחזור שוב להפסיק בטהרה ולמנות שבעה ימים נקיים{כט}: 

[יג] הדין המבואר לעיל בסעיפים ב' ג', שאם ראתה דם יום או יומיים ופסק דָּמָהּ, שתמנה מאחרי־כן שבעה נקיים, הוא דוקא אם קודם לכן לא שימשה עם בעלה שש עונות, שהם שלושה ימים (לפי שכל עונה היא שתים־עשרה שעות). אבל אם שימשה עם בעלה כגון במוצאי שבת, וראתה דם אחרי־כן ביום הראשון ופסקה, לא תמנה אלא אחרי ארבעה ימים, ותספור מהיום החמישי שבעה נקיים, שנמצא בין הכל שהם אחד־עשר יום. וזאת מפני שאנו חוששים שהיא תפלוט טיפת זרע במשך השש עונות (כי צריך להיות ימים נקיים לא רק מדם, אלא גם מזרע), וכמו־כן חוששים ששימשה במוצאי שבת שעה אחרי צאת השבת, ונצטרך לשעה מליל הרביעי כנגד השעה החסרה ממוצאי שבת. לפי־כך נופל גם היום הרביעי, ותמנה מהיום החמישי לשימושה{ל}: 

[יד] ואם שימשה יום או יומיים קודם שראתה, ממתינה עד השלמת ארבעה ימים מיום התשמיש, ומתחילה שבעה נקיים אם כבר הפסיקה בטהרה{לא}: 

[טו] ישנה אפשרות למנות מיום המחרת לפסיקת הדם בלי להמתין ארבעת־הימים הללו, על־ידי שתנקה ותקנח היטב מקום יציאת הדם בצמר גפן או בחתיכת בגד רך, ותרחץ בפנים אותו המקום במים חמים, כדי שיצא ויִפָּלֵט כל הזרע. ואחרי־כן תבדוק בעד ותראה אם יצא נקי. ומותר לעשות כן אפילו לכתחילה{לב}. ויש מחמירים בדבר, וזה תלוי במנהג{לג}, וכתב מהרי"ץ{לד} שמנהגינו להתיר{לה}: 

 [טז] לא רק מראה אדום ממש הוא טמא, אלא גם ורוד, או כתום הנוטה לאדמימות. וכן מראה שחור הוא טמא. כי שחור, אדום היה מקודם אלא שֶלָּקה ונשתנה. אבל מראה לבן, וכן ירוק, צהוב, כחול, טהורים הם, ואפילו בהפסק־טהרה. ואם המראה מסופק, כגון שהוא בצבע חוּם, צריך להביאוֹ לפני מורה־הוראה מומחה הבקי במראות־הדמים{לו}. ושורש דבר זה נובע מן הכתוב בתורה, שנאמר{לז} כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם (ופירשו חז"ל{לח} בין דם טמא לדם טהור) וגו', וקמת ועלית אל המקום וגו' ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך וגו', לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל: 

[יז] עדיף לבדוק העֵד להבחין המראה לאור היום, ולכן בדיקת ההפסק־טהרה ומוך דחוק כדאי להצניע בקופסא וכדומה, עד הבֹקר. אבל מן הדין מותר לבדקו אפילו בלילה לאור הנר, או המנורה{טל}. אך יש לדעת שמול מנורה צהובה־אדומה, מאדים המראה יותר ממה שהוא לפי האמת, וכן מול קרני־אור השמש עצמן. לכן יש לבדוק במקום מוצל נגד האור{מ}: 

[יח] אם יש לה פצע או שׂריטה באותו מקום, ומתוך כך אינה יכולה להפסיק בטהרה ולמנות שבעה נקיים, או אם כואב לה מאד ואינה יכולה להכניס את העד בעומק, יכולה ללחלחו במים [אך לא להרטיבו ממש], או למשוח עליו מעט "וזלין" או משחה הנקראת בלעז בשם "קֵיי וַי" וכדומה, שאין להם צבע אחר אלא הם שקופים. ולא יהיו בולטים על גבי העד אלא ספוגים בתוכו{מא}: 

[יט] הוצרכה לבדיקה רפואית באותו מקום, טהורה. וטוב שתבדוק עצמה בְּעֵד לאחר מכן. במה דברים אמורים, בבדיקה רפואית רגילה בפרוזדור־הרחם הנעשית באצבע, או אפילו במכשיר רגיל. אבל במכשיר הנכנס לרחם עצמו (ובכלל זה הַתְחָלָתוֹ, הנקרא כיום בשם "צואר־הרחם"), יש חשש שנטמאת על־ידי־זה אפילו אם לא מצאה דם. וצריך לשאול מורה־הוראה בקי ובעל נסיון{מב}. ומפני הצניעות, לא תלך להיבדק אלא אצל אשה רופאה דוקא, ולא רופא איש, אלא אם־כן הדבר מוכרח ואין ברירה אחרת{מג}: 

[כ] גם בבדיקה הנראית במכשיר "אולטרא־סאונד" כגון שעושים בתקופת ההריון כדי להשקיף על התפתחות העובר, אין חשש ראיית דם, כיון שאין הרחם נפתח על־ידי זה כלל. ואין צריך לומר בדיקת "סקירת מערכות" וכדומה, שאינן פנימיות אלא חיצוניות לגמרי. וכיון שהבדיקות הללו בדרך־כלל אינן מוכרחות, אין לעשותן אלא דוקא באמצעות אשה (רופאה, או טכנאית). אך בדיקת מֵי־שָׁפִיר, חלבון־עוברי וסִיסֵי־שִׁליא, אסור לעשותן כלל ועיקר, כיון שמגמתן רק לבדוק אם להפיל את העובר חס ושלום. וכשהדבר נחוץ, צריך לשאול מורה־הוראה{מד}: 

 [כא] הרואה דם והפסיקה בטהרה אחרי שקיעת־החמה, וכל שכן אחרי צאת הכוכבים, הפסידה יום שלמחרתו מִמִּנין שבעה נקיים. ולכן צריכה לבדוק שוב למחרת קודם השקיעה. אמנם אף אם לא בדקה אז, יכולה להתחיל למנות השבעה מיום השלישי, ודי בהפסק־טהרה שכבר עשתה ביום הראשון{מה}. ואם לא שהתה מלבדוק אלא כשתיים או שלוש "דקות" אחרי השקיעה, צריך לשאול מורה־הוראה{מו}. וזמן השקיעה אינו קבוע, אלא משתנה ממקום למקום ומיום ליום כידוע. לכן כשאין השמש נראית, צריך להסתכל בזמנים המתפרסמים בלוחות השנה כל אחד לפי מקומו, ולא לסמוך על מה שנראה עדיין אור בחוץ{מו*}: 

[כב] מוך דחוק שהושהה עד אחרי צאת הכוכבים, כמבואר לעיל סעיפים ח' ט', בשעת הדוחק (או בצירוף עוד סניף להיתר), יש להקל שייחשב זה במקום בדיקת יום ראשון של־שבעה נקיים. כלומר שגם אם לא בדקה כלל ביום הראשון, הרי הוא כאילו בדקה{מז}: 

[כג] הכתמים שמטהרים אותם מפני שתולים שאינם ממנה (עיין לקמן סימן קנ"ה סעיף י"ב), כן הוא גם בשבעה נקיים, ואפילו בשלושת הימים הראשונים. כי היא מוחזקת בנקיות מאז שפסקה בטהרה{מח}: 

הדפס

עוד ב'אבן העזר- קדושה'

  1. לעמוד הבא

 

 

 

  


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

אור ההלכה
טריתא
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
ארז יחיאל
מועדי השם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד