-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1443 אורחים

סימן קנ"ה - הִלכּוֹת כתמים

מספר צפיות: 5574

[א] בסימנים הקודמים (קנ"א וקנ"ד) ביארנו דיני ראיית דם, ובסימן זה נבאר בס"ד דיני כתמים. ההפרש ביניהם, שדם הוא על־ידי הרגשה בגופה בזמן שיוצא ממנה, והיא טמאה מן התורה, שנאמר{א} דם יהיה זובה בבשרה, עד שתרגיש בבשרה. הרגשה זו, היינו זעזוע ורעדה בגופה, או פתיחת פי־הרחם להוציא את הדם מתוכו [ויש אומרים שגם בהרגשת זיבת דבר לח טמאה מן התורה]. מה שאין כן כתם, הוא כשלא הרגישה ביציאתו, אלא ראתה אותו בהפתעה על בגדיה, או על בשרה, או על סדינה ושׂמיכתה וכדומה. וכתם, פירושו סימן־דם. טומאה זו היא מדרבנן, ולכן יש בה כמה קֻלּוֹת כמו שיתבאר{ב}. לפי־כך בכל שאלה שפונים בה לרב על כתמים, יש לשים לב אם היתה הרגשה מוקדמת, ולפרט זאת בשאלה, שאז הדין יותר חמור{ג}: 

[ב] לבדיקה בעֵד (עיין לעיל הלכות הפסק־טהרה סימן קנ"א סעיף ד') אין דין כתם, גם אם ברור לה שלא הרגישה אז, כיון שאינה חיצונית אלא פנימית. הן בהפסק־טהרה, הן בשבעת ימי נקיים, הן בימי טהרתה לעולם. ודינו חמור, ומטמא אפילו לא נמצאה בו אלא טיפה כל־שהיא{ד}. ובאופנים שהכתם טמא (כמו שיתבאר בסימן שלפנינו) אזי גם אם תבדוק את עצמה בעֵד אחרי־כן ותראה שהעד נקי לגמרי, אף־על־פי־כן היא טמאה{ה}:

[ג] דעת הרבה פוסקים{ו} כי אשה שמצאה כתם בבשרה (במקומות מהגוף שנפרט לקמן בסעיפים ד' ה'), היא טמאה, אפילו אם הדם מועט מאד. ורק אם נמצא על בגדה, תלוי בשיעור גריס כדלקמן בסעיף ט'. וכן הוא מנהגינו לאסור{ז}: 

[ד] בין שהיה הכתם ארוך, או עגול, או טיפין, או היה ארכו על רוחב בשרה, היא טמאה, ואין אומרים אילו נטף מן הרחם, לא היתה צורתו כך. ודוקא אם הוא נמצא במקום שיתכן שבא משם, דהיינו אם נמצא על אורך שׁוֹקָהּ וירכותיה מבפנים, והוא המקום שנדבקים קצתם בקצתם בעת שהיא עומדת ומדביקה רגל ברגל ושוֹק בשוֹק, היא טמאה{ח}. או אם נמצא על עֲקֵבָהּ (אם ישבה באופן שהעקב נוגע באותו מקום, כגון ישיבת ארצות הישמעאלים{ט}. או באופן שיכול הדם לנטוף משם על העקב תוך כדי הליכתה{י}). וכן אם נמצא על רגליה, או על ראש גּוּדּל־רגליה, טמאה. וכן אם נמצא על ידיה{יא}, בין היה בכף היד או על גב־היד, לפי שהיד עסקנית וחוששים שמא נגעה באותו מקום שלא בכוונה. אבל אם נמצא הכתם על שוקה או על יריכה מצד חוץ, או בצדדיהם, ואין צריך לומר אם נמצא למעלה מבית־הרחם, טהורה{יב}: 

[ה] אם יש בגופה פצע שיתכן כי ממנו בא כתם הדם, תולה אותו בפצע וטהורה{יג}, ואפילו אם אין ידוע שפצע זה מוציא דם{יד}. ואם היה הפצע בכתיפה, ונמצא הכתם ביריכה שאי אפשר שנטף לשם מן הפצע, טמאה, ואין אומרים אולי נגעה ידה בפצע שם ואחר־כך נגעה ביריכה. ואם היא יודעת בבירור שנזדקרה דהיינו שהגביהה את רגליה למעלה, טמאה בכל מקום שתמצאנו בבשרה ואפילו למעלה מֵחֲגוֹרָהּ, בין מלפניה בין מאחוריה. ואפילו שעברה בשוק של־קצבים (ובזמנינו כגון "בית־מטבחיים" או "משחטת עופות") או נתעסקה בדבר שיש בו דם, טמאה, מאחר שהדבר ברור לה שנזדקרה ונמצא הכתם בבשרה{טו}: 

[ו] כשם שהיא תולה הכתם בפצע שבגופה, כך תולה בבנה או בבעלה אם יש להם פצע, או אם נתעסקו בדבר שיש בו דם. וזה דוקא אם נמצא גם בהם דם מחמת התעסקם בדם. אבל אם לא נמצא בהם ונמצא בה, טמאה, אלא אם־כן נתעסקו בדבר שדרכו לינתז כגון שחיטה{טז}: 

[ז] כשהיא תולה הכתם במה שנתעסקה בו, אינה צריכה לְדַמּוֹת ולהשוות את הכתם לַדָּבר שבו נתעסקה על־ידי קירובָם זה לזה, אף־על־פי שיש גוונים רבים לאדום. אלא אם־כן ברור לה שהדבר שבו נתעסקה שחור וזה אדום, או בהיפך, אז היא טמאה{יז}: 

[ח] אם הרגישה שנפתח פי־הרחם להוציא דם, צריכה לבדוק את עצמה מיד. ואם לא מצאה כלום, יש מטמאים, מפני שחוששים שמא כבר יצא ממנה דם מועט מאד ונתקַנַּח או נִמּוֹק (כלומר התנגב או נמס). ויש מטהרים. ובפרט יש להקל כשלא היתה הרגשת פתיחה אלא רק הרגשת זיבת דבר לח, וכן במסולקות דמים כגון מעוברת ומניקה (עיין לעיל הלכות וסתות סימן קנ"ד סעיפים כ"ט ל') אפילו בהרגשת פתיחה{יח}: 

[ט] כתם הנמצא בבגד (וכן בסדין או שׂמיכה וכדומה) אינו מטמא בכל־שהוא כמו כשנמצא בגופה וכדלעיל סעיף ג', אלא דוקא אם היה בְּגוֹדֶל כַּגָּרִיס ועוד (דהיינו מעט יותר מגריס). והוא שיעור שֵׁטַח חצי פוֹל. בין אם הוא עגול או מרובע, או מְאוֹרָך, מלבן או משולש וכדומה. ומקובל בדרך־כלל אצל מורי־הוראות בישראל, שגָּרִיס ועוד, הוא כעיגול בקוטר 19 מילימטר בערך. אך אם היה פחות משיעור זה, בין היה עגול או מרובע או מאורך וכדומה, אין חוששים לו ותולים שהוא דם פַּשְׁפַּשׁ או כינה, ולא שיצא מגופה, ולפי־כך היא טהורה, גם אם נמצא הכתם בלבָנים כנגד אותו מקום{יט}. ואפילו במקומות נקיים שאין מצוי בהם פַּשְׁפַּשִּׁים וכנּים כלל, וגם כשיֶשנם אינם מוציאים כל־כך הרבה דם, מכל־מקום מקילים לטהר עד השיעור הנזכר לעיל{כ}. ואלו הם צורותיהם ושיעוריהם לדוגמא ? 

[י] כאשר נמצא הכתם בשרוול, אם המקום מהבגד שבו נמצא הכתם, הוא ארוך עד שמגיע כנגד בית־הרחם, טמאה, ואפילו אם אינו מגיע אלא אם תתכופף מאד{כא}. ואם לאו, טהורה, כי בודאי אין דם זה ממנה{כב}: 

[יא] בגד שֶׁלְּבָשַׁתּוּ בימי נידותה וּפְשָׁטַתּוּ ולא בְּדָקַתּוּ, וחזרה ולבשתו אחר־כך בימי טהרתה ומצאה בו כתם, תולה שהוא מימי טומאתה. והוא הדין אם אירע כך למעוברת או למניקה או לזקינה, שהן מסולקות דמים (כדלעיל בהלכות וסתות סימן קנ"ד סעיפים כ"ט ל' ול"ב), תולה בימי טומאתה{כג}: 

[יב] הדברים שתולים בהם כתמים, כגון אותם שהזכרנו למעלה סעיפים ד' ה' ו' ט' י' י"א, אינם רק בימי טהרתה, אלא הם גם בשבעת ימי נקיים ואף בשלושת הימים הראשונים{כד}: 

[יג] אם נמצא הכתם על דבר שאינו מקבל טומאה, כגון שישבה על הקרקָע, או בבית־הכבוד בתוך האַסְלָא או על שְׂפַת־האסלא, היא טהורה. והוא הדין לקרקעית האמבטיא או שְׂפָתָהּ{כה}. גם נייר, כגון "טואלט" או "טישו", אינו מקבל טומאה{כו} (אמנם אם מצאה על הנייר שקינחה בו אחר הטלת מי־רגלים, צריך לשאול מורה־הוראה{כז}). וכן אם נמצא כתם בבגד צבעוני, היא טהורה, ואפילו בבגד הסמוך לבשר{כח}. (גם צהוב־בהיר, וחום־בהיר, תכלת וכדומה, נחשבים לבגד צבוע. והכל לפי ראות עיני המורה{כט}). והמדובר כאן לטהר בדבר שאינו מקבל טומאה וכן בצבעוני, היינו כשהכתם גדול מכגריס ועוד. אבל כשהוא פחות מזה, בלאו הכי טהורה, שתולים בכך שאינו אלא דם כִּנָּה כנזכר למעלה סעיף ט'{ל}: 

[יד] אשה שעלולה למצוא כתמים, מותר לה ללבוש בגד צבעוני סמוך לבשרה כדי להינצל משאלות אלו. אבל בשבעת ימי נקיים, צריכה דוקא בגד לבן (כדלעיל הלכות הפסק־טהרה ושבעה נקיים סימן קנ"א סעיף י"א). ובשעת הדוחק יש לשאול מורה־הוראה{לא}: 

[טו] כתם שבגללו נטמאת האשה, דינו שֹׁוֶה לדם־נדה. דהיינו שצריכה לפסוק בטהרה [ואם שימשה, צריכה להמתין ארבעה ימים, אלא אם־כן תנקה ותרחץ במים חמים, כדלעיל בהלכות הפסק־טהרה ושבעה נקיים סימן קנ"א סעיפים י' י"ג ט"ו{לב}], ואחר־כך תמנה שבעת ימי נקיים חוץ מהיום שבו פסקה בטהרה [ושייכים אז כל דיני הרחקה כדלעיל סימן קנ"ב], ותטבול בברכה{לג}: 

[טז] בהפסק־טהרה מחמת כתם, אין צורך במוך דחוק כל בין־השמשות{לד}. וכן בדיקת שחרית מועילה להפסק־ טהרה{לה}: 

[יז] אין בכתמים משוֹם וסת. כגון אם מצאה כתם על בגדה או בשרה בראש־חודש ואפילו אירע לה זה שלוש פעמים, אין צריך לחשוש שיבואו שוב באותו זמן ולפרוש ממנה בעונת וסתה כמו ברואה דם כרגיל וכדלעיל בהלכות וסתות סימן קנ"ד סעיף ב'. חוץ מן הכתם שנמצא בעֵד הבדוק לה{לו}, שֶׁדִּינוֹ כאילו ראתה, וקובעת וסת{לז}: 

[יח] כיון שדיני כתמים המה רבים ועמוקים, ויש כמה וכמה חילוקים בענייני גודל הכתם וקטנותו, גוונו וצורתו, וגם מתי יכולים לתלותו בדבר אחר ולטהר, ומתי אין יכולים לתלותו, ועוד פרטים נוספים, על־כן צריך לשאול בכל ספק מורה־הוראה מובהק, כמו לעניין מראות הדמים, וכנהוג בישראל מימות עולם ומשנים קדמוניות{לח}: 

הדפס

עוד ב'אבן העזר- קדושה'

  1. לעמוד הבא

 

  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד