|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
סימן קנ"ז - הִלכּוֹת חפיפה וחציצה |
|||||
מספר צפיות: 4266 | |||||
שלחן ערוך המקוצר - אבן העזר חלק א' | |||||
[א] על ביאת נדה או יולדת, שלא טבלו במי־מקוה, יש חיוב כרת אפילו עברו כמה שנים מאז שראתה דם. הלכך חובה להקפיד שתהא המקוה עשויה כדת וכדין, וכמו שיתבאר בס"ד לקמן סימן קנ"ח סעיף ט"ז. כמו־כן אסור שיהא דבר חוצץ בשעת הטבילה בין בשרה ושערה למים. ובאופנים מסויימים החציצה מעכבת, דהיינו שלא עלתה לה טבילה, והיא נשארת באיסור כרת. לפי־כך בסוף יום השביעי משבעת ימי נקיים, צריכה לחפוף עצמה קודם הטבילה (דהיינו שתשפשף את כל גופה{א}), ותרחץ במים חמים. והחפיפה תהיה בסבון וכיוצא בו, דברים שאינם מסבכים את השיער ואדרבה מנקים את הזוהמא. ותעיין ותשגיח על כל גופה ועל שער ראשה שלא ישאר בהם שום לכלוך או זיעה דבוקה, ולא בין אצבעות רגליה. וצריכה לקצוץ צפרני ידיה ורגליה, ולא תשאיר אפילו צפורן אחת. ותרחצן היטב שלא ישאר לכלוך סביבותיהן{ב}: [ב] וצריכה לרחוץ ולנקות היטב את כל המקומות שיש בהם שֵׂיעָר{ג}. וּשְׂעַר בית הערוה, מנהג הנשים להסירו אז לגמרי, על ידי סם או גילוח בסכין, או לכל הפחות לקצצו במספריים (מה שיותר סמוך לבשר) וכדומה{ד}. [ויש הנרתעות ופוחדות מהגילוח בפעם הראשונה, אבל אחרי כמה פעמים תראינה שאין זה קשה. ולהקל על גילוח השיער, העצה שתחפוף שם בסבון (או "שמפו") כדי להחליק את העור, ותגלח השיער יחד עם הסבון. ואחר הטבילה, תמרח משחה או "קְרֵם" עדִין, כגון "ולווטה", כדי למנוע גירודים ופצעים כשמתחיל לצמוח שוב{ה}]: [ג] ותסרוק את ראשה במסרק, עד שיפרד כל השיער, ולא תישאר אפילו שערה אחת קשורה או דבוקה בחברתה. והסירוק יהיה בזמן שהשיער רטוב, ולא יבש. וכן תבדוק חטמהּ, אם יש בו לכלוך תסירנו. או אם יש משהו חוץ לעין מלכלוך העין, או לכלוך יבש בתוך העין, או כְּחוֹל מחוץ לעין. ותרחץ הכל שלא ישאר כלום. ואם לא הסירה, חוצץ אפילו בדיעבד שכבר טבלה{ו}: [ד] וכן צריכה לחצוץ את שִנֶּיהָ{ז} כדי שלא ישאר ביניהן כלום. ומפני זה נוהגות הנשים שלא לאכול בשר ביום הטבילה (מן הבוקר{ח}), ולא רק בשר־בהמה אלא אפילו בשר־עוף, שמא ישאר בין השיניים ולא תשים לב. אבל אם אכלה, אין צורך לדחות את הטבילה בגלל זה. וכשחלה טבילתה במוצאי שבת או במוצאי יום טוב, יכולה לאכול אפילו בשר־בהמה, רק שתיזהר לחצוץ את שִׁנֶּיהָ היטב היטב אחרי כן{ט}. והוא הדין []לחול־המועד ופורים, וכן לכל סעודות מצוה כשהאשה שייכה לַשִּׂמחה, שיכולה לאכול אפילו בשר־בהמה{י}. ודוקא בשר נהגו לא לאכול ביום הטבילה, אבל להתעסק בבצק או בשעוה אין קפידא{יא}: [ה] כמו כן צריכה לחכך בכפות־רגליה ועקיביה שלא ישאר בהן לכלוך. ואחרי הרחיצה, צריכה לנעול מנעליה עד שתטבול, כדי שלא ידבק לכלוך ברגלה. ותִמָּנע מִלָּסוּךְ את ראשה ואת גופה בשמן (או ב"משחה") ביום הטבילה. וכן לא תכחול את עיניה אז{יב}: [ו] לכתחילה צריכה להסיר מעליה כל תכשיט וכל טבעת וכדומה, אף־על־פי שהוא רפוי. אבל אם הוא מהודק בבשרה, הרי זה מהדברים הפוסלים את הטבילה{יג}. וכן אם נתחב בה קוץ והוא נראה מבחוץ, פוסל הוא את הטבילה{יד}: [ז] "חִנּא" שהנשים צובעות ידיהן, רגליהן, ציפרניהן ושערותיהן, אינו חוצץ בטבילה, מפני שהוא עשוי לנוי ורוצות בקיומו, וגם אין בו ממשות{טו}, וכן המנהג{טז}: [ח] יש עוד שאלות רבות וספיקות גדולים בפרטי הלכות חציצה, שאי אפשר לפרט כאן את דינם, כגון, כְּשֶׁיֵּשׁ פצעים בגוף או כנּים בשיער, לכלוכי צבע דיו ויוד, לקה ואודם, תחבושות, משחות, גבס, חוטי תפירה אחרי ניתוח או לידה, קילופי עור, ציפרניים מדולדלות, שיניים תותבות, סתימות שיניים זמניות, כתרים וגשרים, שיניים מתנדנדות, עדשות בעין, על כל אלו וכיוצא בהן, צריך לפנות בשאלה למורה־הוראה{יז}: [ט] בזמן שהולכת לטבול, צריכה לפזר את שׂער ראשה שלא יהיה דבוק. ויש נוהגות לקחת המסרק עמהן לבית הטבילה, ולחזור לסרוק ראשן קודם הטבילה, ומנהג יפה הוא. ותחזור לבדוק את גופה, שלא יהיה בו לכלוך החוצץ בטבילה. ויותר טוב אם אפשר, להשתטף ולחפוף ולרחוץ ולסרוק הכל בבית המרחץ סמוך מיד לפני הטבילה{יח}: [יא] כלה יכולה לטבול ביום אפילו בשביעי למניינה, הואיל ואינה באה אצל החתן אלא בלילה. ואם בשָׁעַת החופה היתה נדה, כשטובלת אחר הנישואין אינה רשאית לטבול אלא בלילה כשאר נשים{כב}: [יב] כל אשה שהיתה בחזקת טמאה, אסור לבעלה להתקרב אליה, עד שתאמר לו טבלתי, או טהורה אני. ויש מקילים אפילו כשרומזת לו על כך כגון בנתינת חפץ מידה לידו בכוונה, וכן נוהגים{כג}: [יג] אמרה לבעלה טמאה אני, ואחר־כך חזרה בה ואמרה טהורה אני, ומה שאמרתי קודם היה בדרך שחוק, אינה נאמנת. ואם נתנה לדבריה אמְתְּלָא המתקבלת, נאמנת. ויש בזה כמה פרטי דינים, וצריך לשאול הוראת חכם{כד}, לכן תיזהר האשה שלא לומר כן{כה}. ואסור לבעל לשאול את אשתו הנדה, אולי טהורה את וטעית במה שאמרת שנטמאת, כי עלולים לבוא מזה למכשול חס ושלום{כו}: |
|||||
|
|||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|